גוף
לפני כשבוע הייתי בסדנה ששמה במדבר ומעוניין אני לחלוק דבר מה אשר חוויתי שם. מאז שהגעתי לבמדבר לפני מספר ימים שנראים כעת כמספר שנים התסכלתי על איך שאני משפיע על אחרים או ומאוחר יותר איך בעצם הם משפיעים עלי בצהרי יום בהיר נשכבתי על הנדנדה שחרקה לעיתה מתבונן בנוף באנשים לא דיברתי כמה שעות טובות ולא דיברו אליי אבל דיברו צעקו עליי קיללו אותי שנאו אותי כעסו עליי וקיבלתי את כמובן מאליו אבל איך, הרי לא - דיברו אליי מאיפה קיבלתי את כל זה הרי לא אמרו לי דבר... ר..ק.... אני אמרתי לעצמי... פתאום שמתי לב לדבר אשר כל כך הרבה שנים הניע אותי שהיה כל כך ברור ופשוט אבל השורש שלו היה כל כך ע...מ...ו...ק הכאב התחיל להציף אותי הרגשתי שזה אני רק אני שכל כך שונא את עצמי את גופי מראי פנימיותי כולי למה.. למה אני כל כך שונא מתאב... מקנא באחר... על מה... למי... ואז לרגע הרגשתי את גופי... הוא רצה משהו... היה לו חם הוא היה מיוזע והרגיש שלא בנוח עם עצמו... בקשר למשהו... שמעתי את המים ניטזים מאחורי... מישהו בדיוק סיים להתרחץ... <ערום> המחשבה הזו הרעידה אותי הבנתי מה אני רוצה... אבל הפחד עטף אותי... נזכרתי שוב בתגלית של לפני רגע.. ושאלתי את עצמי "אתה רוצה להתרחץ?" התשובה מיהרה לבוא -כ-ן- הפחד נלחץ התחיל לקפוץ במקום אז שאלתי שוב "בטוח רוצה...?" והתשובה היתה זהה -כ-ן- לא האמנתי לעצמי רעדתי בתוכי... המשכתי לשאול ולשאול הפחד גדל אבל האמת שזה היה רק פחד...רק פחד... פרחה עימה. אחרי מספר דקות שנדמו לימים קמתי ממקומי ורצתי למקלחת אחת המקלחות הטובות בחיי וגם בעת הריקוד ההרגשה שבה... והתשובה שבה כן התפשטתי ברמה שאפשרתי לעצמי הפחדים עדיין שלטו מקום להם אין כמובן ובכל זאת הם שם רקדו איתי כמו כל הרגשות האחרים אז רקדתי בתחתונים את הריקוד הכי חופשי שרקדתי בחיי חצי ערום ואולי לא ערום כלל
תודה נועם..
לפני כשבוע הייתי בסדנה ששמה במדבר ומעוניין אני לחלוק דבר מה אשר חוויתי שם. מאז שהגעתי לבמדבר לפני מספר ימים שנראים כעת כמספר שנים התסכלתי על איך שאני משפיע על אחרים או ומאוחר יותר איך בעצם הם משפיעים עלי בצהרי יום בהיר נשכבתי על הנדנדה שחרקה לעיתה מתבונן בנוף באנשים לא דיברתי כמה שעות טובות ולא דיברו אליי אבל דיברו צעקו עליי קיללו אותי שנאו אותי כעסו עליי וקיבלתי את כמובן מאליו אבל איך, הרי לא - דיברו אליי מאיפה קיבלתי את כל זה הרי לא אמרו לי דבר... ר..ק.... אני אמרתי לעצמי... פתאום שמתי לב לדבר אשר כל כך הרבה שנים הניע אותי שהיה כל כך ברור ופשוט אבל השורש שלו היה כל כך ע...מ...ו...ק הכאב התחיל להציף אותי הרגשתי שזה אני רק אני שכל כך שונא את עצמי את גופי מראי פנימיותי כולי למה.. למה אני כל כך שונא מתאב... מקנא באחר... על מה... למי... ואז לרגע הרגשתי את גופי... הוא רצה משהו... היה לו חם הוא היה מיוזע והרגיש שלא בנוח עם עצמו... בקשר למשהו... שמעתי את המים ניטזים מאחורי... מישהו בדיוק סיים להתרחץ... <ערום> המחשבה הזו הרעידה אותי הבנתי מה אני רוצה... אבל הפחד עטף אותי... נזכרתי שוב בתגלית של לפני רגע.. ושאלתי את עצמי "אתה רוצה להתרחץ?" התשובה מיהרה לבוא -כ-ן- הפחד נלחץ התחיל לקפוץ במקום אז שאלתי שוב "בטוח רוצה...?" והתשובה היתה זהה -כ-ן- לא האמנתי לעצמי רעדתי בתוכי... המשכתי לשאול ולשאול הפחד גדל אבל האמת שזה היה רק פחד...רק פחד... פרחה עימה. אחרי מספר דקות שנדמו לימים קמתי ממקומי ורצתי למקלחת אחת המקלחות הטובות בחיי וגם בעת הריקוד ההרגשה שבה... והתשובה שבה כן התפשטתי ברמה שאפשרתי לעצמי הפחדים עדיין שלטו מקום להם אין כמובן ובכל זאת הם שם רקדו איתי כמו כל הרגשות האחרים אז רקדתי בתחתונים את הריקוד הכי חופשי שרקדתי בחיי חצי ערום ואולי לא ערום כלל
תודה נועם..