גוף ונפש.
כך מתמשך הכאב וכך מתמשך הקונפליקט, כך מתמשך כאב הגרון וכך מתמשכת הנזלת. עכשיו אחרי שאני יודעת 'שדרמות גופניות' מאותתות על נפש מיוסרת שלא מוצאת הקשבה וערוצי ביטוי לעצמה, אני מייד מתיישבת ליד המחשב שתכתיב לי את סיפורה והעיקר שנרגיש ביחד שיש לנו מקום לחקור את המשמעויות החבויות. (אני מוכנה לעשות הכל, כל כך לא סובלת נזלת שבעת קינוחים ומתייסרת כשאני לא יכולה לעשן, לא יכולה לשום סוג של גמילה כפויה ). הנפש שלי כנראה מרגישה ששוב אני לא רצינית, הנזלת לא הפכה אותי לאכפתית מספיק. אבל אני האחרונה שאזלזל בכוחותיה. יודעת שהיא מייצרת לה מציאות צבעונית. כבר שנים שאני לא מתערבת לה בחלומות ובגעגועים. ניסיתי לחשוב בכל תנועה שאני מקנחת מה הדבר שאני צריכה לרוקן ולזרוק? הפח התמלא וגם אני נשארתי מלאה. עכשיו אני מחכה מוכנה מקשיבה רוצה להבין מה את נפש יקרה מבטאת דרך הגוף ולא יכולה לומר לי אחרת. כנראה שההגיון שלי לא הספיק או לא הטיל ספק כשביקשה להסתכל. 'תחזרי לימים האחרונים'. 'חזרתי ' 'איך התנהגת? ' 'בעיקר התנהגתי' 'עוד סוג של הסתרה'? 'לא, ניסיון להיות יעילה'. 'אם זה היה נכון הגוף לא היה נכנס לתמונה'. 'מה חסר?' 'הפסקת להגן' 'ובלי רמזים?' 'בקצב הזה תמשיכי לקנח עוד הרבה ימים' 'אני מתנדנדת' 'תמשכי' 'מאבדת אחיזה במה שבניתי' 'תרפי מהחידות' 'פוחדת שלא אדע למזג בין הדברים' 'מתקרבת' 'פוחדת להיבלע' 'ניסית להרשים אותי עם המילה' 'חזרתי למקום שחשבתי שזנחתי' 'מה קורה לך עם הידיעה' 'אולי לא גדלתי, אולי נכשלתי'. 'כשלון זו מילה חזקה' 'רצית שארגיש אז אני מרגישה'. 'זה כל מה שרציתי נשמה, שלא תרוצי כמו עכבר מעבדה בגלל שאת לא רוצה לפגוש רגש שיכול להיות לך מורה שמוביל אותך אחרת ואת כל כך מתנגדת'. 'אשתדל לא להעמיד פנים שאני מתמסרת'. 'זה הקונפליקט כשעושים משהו ונשארים חצויים'. 'הדף נגמר איך את מרגישה מסופקת?' 'את יכולה להיות שקטה תוך שעתיים הגוף ישחרר אותך מהנזלת'. השיחות שלי אתה אף פעם לא פשוטות לפעמים מוזרות אבל כנראה ששתינו מנסות להבין זו את זו לפני שהגוף ייתן טונים משלו ויעיף את שתינו להתעסקות במה שלא תמיד קשור למהות. ו נ. ב. – תיזהרו ממזגנים !!
כך מתמשך הכאב וכך מתמשך הקונפליקט, כך מתמשך כאב הגרון וכך מתמשכת הנזלת. עכשיו אחרי שאני יודעת 'שדרמות גופניות' מאותתות על נפש מיוסרת שלא מוצאת הקשבה וערוצי ביטוי לעצמה, אני מייד מתיישבת ליד המחשב שתכתיב לי את סיפורה והעיקר שנרגיש ביחד שיש לנו מקום לחקור את המשמעויות החבויות. (אני מוכנה לעשות הכל, כל כך לא סובלת נזלת שבעת קינוחים ומתייסרת כשאני לא יכולה לעשן, לא יכולה לשום סוג של גמילה כפויה ). הנפש שלי כנראה מרגישה ששוב אני לא רצינית, הנזלת לא הפכה אותי לאכפתית מספיק. אבל אני האחרונה שאזלזל בכוחותיה. יודעת שהיא מייצרת לה מציאות צבעונית. כבר שנים שאני לא מתערבת לה בחלומות ובגעגועים. ניסיתי לחשוב בכל תנועה שאני מקנחת מה הדבר שאני צריכה לרוקן ולזרוק? הפח התמלא וגם אני נשארתי מלאה. עכשיו אני מחכה מוכנה מקשיבה רוצה להבין מה את נפש יקרה מבטאת דרך הגוף ולא יכולה לומר לי אחרת. כנראה שההגיון שלי לא הספיק או לא הטיל ספק כשביקשה להסתכל. 'תחזרי לימים האחרונים'. 'חזרתי ' 'איך התנהגת? ' 'בעיקר התנהגתי' 'עוד סוג של הסתרה'? 'לא, ניסיון להיות יעילה'. 'אם זה היה נכון הגוף לא היה נכנס לתמונה'. 'מה חסר?' 'הפסקת להגן' 'ובלי רמזים?' 'בקצב הזה תמשיכי לקנח עוד הרבה ימים' 'אני מתנדנדת' 'תמשכי' 'מאבדת אחיזה במה שבניתי' 'תרפי מהחידות' 'פוחדת שלא אדע למזג בין הדברים' 'מתקרבת' 'פוחדת להיבלע' 'ניסית להרשים אותי עם המילה' 'חזרתי למקום שחשבתי שזנחתי' 'מה קורה לך עם הידיעה' 'אולי לא גדלתי, אולי נכשלתי'. 'כשלון זו מילה חזקה' 'רצית שארגיש אז אני מרגישה'. 'זה כל מה שרציתי נשמה, שלא תרוצי כמו עכבר מעבדה בגלל שאת לא רוצה לפגוש רגש שיכול להיות לך מורה שמוביל אותך אחרת ואת כל כך מתנגדת'. 'אשתדל לא להעמיד פנים שאני מתמסרת'. 'זה הקונפליקט כשעושים משהו ונשארים חצויים'. 'הדף נגמר איך את מרגישה מסופקת?' 'את יכולה להיות שקטה תוך שעתיים הגוף ישחרר אותך מהנזלת'. השיחות שלי אתה אף פעם לא פשוטות לפעמים מוזרות אבל כנראה ששתינו מנסות להבין זו את זו לפני שהגוף ייתן טונים משלו ויעיף את שתינו להתעסקות במה שלא תמיד קשור למהות. ו נ. ב. – תיזהרו ממזגנים !!