גועל רצון

[modulo1000]

גועל רצון

אתמול גועל רצון יצא זכאי בסעיף העבדות. בחדרי חדרים השופטין בטח אמרו מה ההבדל בין הכת הזו לכל חצר חסידית או בית ספר חרדי שמאיים בגיהנום אם תאכלו פרושוטו קרודו...ועוד אמרו שרובן היו נשים ולא ילדות בעת שנשבו בקסמיו...הוא לא עשה להן שטיפת מח מגיל אפס.בית המשפט לא היה מוכן בכלל להכנס לכל הסוגייה של שטיפת מח ושליטה נפשית...הן לא היו כלואות פיסית ...אלא היו תחת שליטה נפשית ואיומי סרק בדיוק כמו המלמולים חסרי הפשר של עובדיה יוסף ששם עצמו שליח אלוהים .זאת הסיבה האמיתית במדינה בה אין הפרדה מוחלטת בין דת למדינה...ויש תפיסות ימיבינמיות...אותן תפיסות שקיבעו את הנשים של גועל כמסמר לבית הבלהות שלו...ולכן בחר בית המשפט לטעון כלפי הפרקליטות שלא היו חדים מספיק...שהמחקרים של המומחה הפסיכולוג לא קבילים....הרי בכל כת אפשר לכאורה לברוח...אבל שיעבוד נפשי במדינת ישראל לא קיים...ולמה לא קיים כי התפיסה הבסיסית היא דתית אורתודוכסית...ואם חצרות רבנים ואי לימוד מקצועות ליבה זה בסדר אז גם גועל רצון זה לא גועל.לא היתה לנו גאולה מבית המשפט הפחדן והשבוי בקונספציות שלא מכירות באלימות ושליטה מילולית ו תוצאותיה....כך היה בעניין הרבנים בעניין יגאל עמיר בה בית המשפט לא ראה בגושפנקא לרצח שותפות לתכנון הרצח....שליטה נפשית טוטאלית זה דבר קיים....טרור נפשי קיים גם במשפחות קטנות בהן נשים חיות בפחד בצל גבר מאיים...ו כאשר יש דמות דומיננטית כמו גועל רצון זה דבר אפשרי...בית המשפט הפחדן בחר בטכנוקרטיה על פני מהות....זה בית משפט ברוח גרוניס ולא ברוח אהרון ברק הליברל רובספיירי..שנאתם את ברק...והתוצאה ימי הבענמית לפניכםעולה בי תהייה לגבי פאדר יוד מיהווה 13 מה הוא היה אומר על זה. I'm Gonna Take You Home - Ya Ho Wha 13 (1974)‏: http://youtu.be/d8MsHfReCQc

 

[דונלד מקשיגנעקופ]

עוד לפני שקראתי את המילה הראשונה שלך

חשבתי על פאדר יוד. אני לא חושב שקיים הבדל עצום בין כל הכתות. בשבילי, רק זנדיק.

 

[tzvika321]

כתות לא חסרות בארה"ב, מופרדת הדת מהמדינה

אני בספק אם הייתי רוצה שבית המשפט או פוליטיקאים יגדירו מהי כת.
דווקא בגלל חופש הדת. ורצון ייכנס לכלא להרבה שנים על שאר הסעיפים בהם הורשע.

והנה דוגמא לעוד חברים במה שיש מי שיכנו אותה כת. לפחות חברים לשעבר.
https://www.youtube.com/watch?v=t0pp1yAivrA

 

[ציףציף1000]

למעשה אין כלל קשר בין המקרה של רצון לבין דת, וקשר עקיף

בלבד עם כתות ומגדר. מדובר ב(עוד) מקרה של פסיכופת (לפי ההגדרה הקלינית) שמשתלט על מוחם ונפשותיהם של קרבנותיו ומשתמש בהם. במקרה הזה מדובר בנשים, אך זה לא הכרחי. כן, "גורואים" מטעם עצמם הם לעיתים קרובות פסיכופטים כנ"ל ולכן אידאולוגיות דתיות ופוליטיות משמשות לעיתים קרובות כ"מסך" ורציונל למנגנון השליטה, אך זה לא הכרחי. אין ממש קשר בין המקרים האלו לבין חינוך דתי, אפילו פונדמנטליסטי, שכן הוא איננו נוטל את חירות המחשבה של המאמינים.
&nbsp
אני מניחה שהפרקליטות ניסתה להעלות את טענת העבדות בשל המקרה הזה, שהתגלה באנגליה לא מזמן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Lambeth_slavery_case
&nbsp
למעשה, גם במקרה הבריטי הזה השימוש בטענת העבדות היה לגמרי מקרי: אחת הקורבנות ראתה בטלוויזיה תוכנית דוקומנטרית על עמותה הפועלת נגד עבדות באנגליה (בד"כ אנשים ממדינות מתפתחות העובדים "בתנאי עבדות") והבינה שהסימפטומים דומים למקרה שלה - והתקשרה לעמותה לבקש עזרה. בפועל, המקרה שלה היה דומה יותר למה שאנו מכנים "כת", כאשר האידאולוגיה באותו מקרה היתה פוליטית, לא דתית. אך המנגנון הפסיכולוגי שהביא לשיעבודן של הנשים, היה מנגנון זהה לזה של כת, ולזה שפעל במקרה של גואל רצון.
&nbsp
הסרט המפחיד ביותר שראיתי - מלבד "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" כמובן - לא היה סרט אימים או מתח. זה היה סרט דוקומנטרי בריטי (גם) מהעשור הקודם, על מקרה שקרה כמדומני בסוף שנות השמונים ולא זכה לעיסוק תקשורתי, אולי בגלל שזה היה לפני עידן האינטרנט. חבורה של סטודנטים צעירים חלקה בית. הם היו צעירים מבתים ממעמד הביניים המבוסס, נורמטיביים, ללא רקע פסיכיאטרי וכמדומני שגם לא הכירו זה את זה קודם. היו ביניהם גם נשים וגם גברים. איכשהו הם הכירו צעיר אחר (אולי הביאו אותו כשותף?) שהיה ככל הנראה פסיכופת. הוא השתלט עליהם בהדרגה, גרם להם לעזוב את האוניברסיטה, לנתק קשרים עם משפחותיהם, לעבור מדירה לדירה תוך הסתגרות והמנעות מיציאה מפתח הבית, לעשות מעשים קיצוניים (אני לא זוכרת כרגע בדיוק מה) - וכל זאת במשך שנים. הוא לא איים עליהם פיזית, לא פגע בהם - אם כי הם הוחזקו בתת-תנאים במשך זמן רב. למיטב זכרוני הוא שכנע אותם שהוא מרגל, ושעוקבים אחריהם והם בסכנה. למעשה, זה לא משנה מה סיפור הכיסוי שבו הוא השתמש - הוא הצליח לעוות לחלוטין את תפיסת המציאות שלהם, וגרם להם להסכים - לכאורה מרצונם - לחיות בתנאים שלו, שהיו רחוק מאוד מנורמליים. כאן לא היו אלמנטים של דת או של אידאולוגיה, אם כי גם כאן - כמו בכל מקרה אחר של הונאה - היה "סיפור כיסוי". הסוף, אם אני זוכרת נכון, היה עגום. חלק מהם נעלמו מהשטח, אחד התאבד(?), ובחורה אחת, שהתראיינה לסרט, חזרה למשפחתה אך סובלת מפוסט-טראומה - תופעה מוכרת בקרב חברי כתות לשעבר, שיצאו מהן, כמו גם "נשותיו" של גואל רצון.
&nbsp
השופטת במקרה של רצון צדקה בכך שציינה שהפרקליטות לא הסבירה מהו מנגנון השליטה על הנשים. גם פסיכיאטרים אינם בטוחים כיצד זה עובד, מלבד שזה אכן עובד. וזה לא מנגנון שכל אחד יכול להפעיל - רק אנשים בעלי אישיות פסיכופטית, שיש לה מאפיינים מסויימים. מאידך, רובנו ככל הנראה יכולים ליפול קורבן לאנשים כאלו. לא צריכים להיות טפשים, או בורים, או מודרים או נשים על מנת להיות קורבן למניפולציות במודעות וברגש. הנקודה היא שכמה שסיפורי הכיסוי נשמעים הזויים, ונראה לנו שלא יתכן שאנשים מהישוב יסכימו להאמין ולבצע דברים מסויימים, או לא יברחו - הם אכן עושים זאת. ואם אתם תוהים לגבי הניסוי של מילגרם - כן, מנגנון השליטה שגרם לנבדקים שלו לבצע את פקודותיו, הוא חלק ממנגנון השליטה של הפסיכופתים הנ"ל. אלא שמילגרם כמובן אינו פסיכופת, אלא חוקר. יקח לדעתי עוד זמן רב עד שיצליחו לעלות בדיוק על איך המנגנון הזה פועל; כעת כל שיש לנו הם עדויות הקורבנות, מהמקרים השונים.

 

[arieltr]

מודולו סה"כ הביע תיסכול וסלידה בסיסית עמוקה ומאוד מובנת

אגב, "פסיכופת שמשתלט על מוחם ונפשותיהם של קרבנותיו"
מהווה ניגוד ל-"הוא איננו נוטל את חירות המחשבה של המאמינים". כי אם הוא משתלט על המוח אז יש כאן נטילת חירות המחשבה.

אבל בעצם למאמינים גם ככה אין חירות מחשבתית כי הרי מאמינים הם. לא ספקנים.
בלוקים.

 

[ציףציף1000]

אני מציעה להפריד בין בשר וחלב

ראשית "אינו נוטל את חירות המחשבה" היתה הערה שהתייחסה לחינוך פונדמנטליסטי. עד כמה שאפשר להעלות ביקורת כלפיו - וזה גם רצוי - זה דבר אחר, מהותית, משליטה בנפשם ומוחם של אנשים. החפיפה היחידה היא כאשר קמות כתות בשולי חברות שהן דתיות ממילא, אבל גם כאן, כאמור, מדובר בשליטה של "גורו" מתוך רצון לשלוט, ולעיתים מתוך סדיזם (חן אליאור, נניח, או הליצן ההוא מקנדה), כאשר הדת היא רק מסווה. אתמול בערב היה סרט בערוץ 8 שאני מניחה שהועלה בעקבות פרשת רצון, על "רב" בריטי (שוב) ו-7 נשותיו ו-18 ילדיו. הוא טוען שהיה רב, או שהוא עדיין רב, אך לא נאמר היכן היתה קהילתו ומה היתה תגובתם. כן נאמר שמשפחתו הפנתה לו עורף. הוא עצמו טוען שהוא מאמין בישו. לא נראה שהוא מרקע חרדי, מקסימום אורתודוכסי-מודרני.
&nbsp
גם כאן, מדובר בפסיכופת, שמשתמש בדת ובמיוחד ב"חזיונות" שחזה - אלוהים נגלה לו ואמר לו שהוא מלך וחייב להנשא ל-7 נשים - על מנת לשמור על שליטתו בנשותיו וילדיו. הוא קובע היכן יגורו ומה יעשו. ילדיו אינם הולכים לבתי ספר - הוא חושש שהם "יושחתו" שם. וכו'.
&nbsp
שנית, האמירה "מאמינים אינם ספקנים" היא גם לא נכונה אמפירית, וגם תאורטית. לאנשים מאמינים יש ספקות רבים, ובמקומות היותר ליברליים בדת, יש אף עידוד לספקנות ולחשיבה ביקורתית - בוודאי ביהדות (ראה למשל "מורה נבוכים" של הרמב"ם). התקופה הנוכחית היא מעניינת מאוד מבחינה זו, דווקא משום שאין שליטה מהזן הפסיכופתי בחברה החרדית. עם התרבות ערוצי התקשורת (האינטרנט למשל), ההנהגה החרדית נלחצת מחשש שהם יאבדו את השליטה על מקורות הידע, ומכאן את סמכותם כמנהיגים. שכן הסמכות שלהם אינה אישית, אלא מוסדית, בניגוד ל"גורואים". מכאן ההחמרות בשנים האחרונות, והדרת הנשים, שלא היתה בהיקף ובעומק כזה בעבר. וכמובן, המאבק בסמארטפונים.

 

[arieltr]

ההפרדה היחידה שאני עושה היא מה טעים ומה פחות

האמירה בנושא המאמינים היתה ברמה התיאורטית. בתיאוריה (בטקסט) אין לספק יותר מדי מרווח נשימה. במציאות לאנשים תמיד היו ויהיו ספקות אחרת אנחנו עדיין היינו מתגוררים במערות וכדור הארץ היה עדיין שטוח. זאת למרות שאם ניגש לכבוד הרב הקרוב לביתנו ונשאל על קיום האלוהים, תשובתו תגיע מהמגירה התיאורטית שברשותו ולכן לא יהיה בה יותר מדי ספק.

בכל אופן הרושם שלי הוא שכל עניין הספקות גם כך מעמדם מוטל בספק כי מה שיותר כדאי להביט על, הם המעשים. ואם מעשים עדיין מכוונים, מוכתבים או מתקשרים מאמונה (דתית) אז משקל הספק הינו כנוצה ברוח. ועל זה לא הייתי מטיל יותר מדי ספק.

 

[oren29at]

מעניין ומטריד

כמה תובנות שלי על מה שכתבת, שהוא בהחלט מעורר מחשבה:
&nbsp
- יש פה עניין של מיינסטרים מול פריפריה. ה"אמת" וה" עולם" כמו שאנחנו מבינים אותם לא בהכרח מובנים באותה המידה לכל בני האדם. הכתות האלה נותנות מסגרת לאנשים שאינם "נורמטיבים" במובן הזה שהם לא מאמינים ביכולת שלהם להשתלב במסלול המקובל או הסטנדרטי. זה נכון שיש הרבה שונות גם בתוך הזרם המרכזי של החיים, אבל מספיק לחצות קו דק במישור כלשהו- יחסים בינאישיים, הצלחה כספית, תכנון העתיד- והיכולת האישית לאמץ נקודת מבט שונה על החיים הופכת לגדולה יותר.
&nbsp
בסיפור שהבאת על המקרה הבריטי מסוף שנות השמונים, משפט המפתח הוא "אם כי הם (הצעירים חברי הכת) הוחזקו בתת-תנאים במשך זמן רב". "תת תנאים" הם השוואה ל"תנאים" שאנחנו מכירים. אבל אם "התנאים" האלה הם לא משאת נפש או שהם מהווים חלק ממציאות המיינסטרים שאותה האנשים דוחים מסיבות שונות- כי אז "תת תנאים" הם החלופה, וחלופה סבירה וטובה עבור האנשים האלה.
&nbsp
- העניין עם היכולת של אנשים מסוימים לשלוט על זולתם- "פסיכופטים" בהגדרה- בהחלט חשוב, ויכולות להיות לו השלכות הרבה יותר רחבות מכתות כאלה או אחרות. אני מניח שמדובר בהעצמה של כריזמה מסוג מסוים, מה שמעורר את השאלה האם בכולנו יש מינון מסוים של כריזמה, בצד מינון אחר של "נטיה להשתעבדות" אם נקרא לזה ככה.
&nbsp
הצד האפל השל כריזמה הוא, ככל הנראה, התאווה או ההתמכרות לעוד כח ולעוד ממה שכריזמה יכולה לספק. מעטים הם הדיקטטורים שעושים טוב לסביבתם. ככל שהתובנה הזאת תונחל לאנשים בצעירותם, אולי יתפתח המנגנון הביקורתי שלהם כשפסיכופת כזה יופיע בסביבתם.

 

[ציףציף1000]

כעקרון, אני מתרחקת מאנשים שעליהם נאמר שהם "כריזמטיים"

עבורי זוהי מילת קוד לשליטה וחשש לניצול. פגשתי כמה כאלה בחיי, ולמדתי להרתע. אחד אפילו הכרתי מקרוב. על פניו, הוא היה אדם טוב, שפעל למטרות חברתיות "נכונות". היתה קבוצת אנשים שראתה בו מנהיג, גם בשל תפקידו הציבורי אבל בעיקר בשל אישיותו ה"כריזמטית". אבל כל הזמן היתה לי הרגשה שמשהו שם לא מסתדר, משהו לא "יושב נכון", ולכן שמרתי מרחק. לקח לי הרבה זמן לנסח לעצמי מה לא היה בסדר אתו, וגם עכשיו קשה לי לשים את האצבע ב-100%, למרות שיש כמה דברים חד משמעיים. לפני כמה שנים הוא עזב פתאומית את תפקידו, וגרם למשבר בקרב האנשים שנהו אחריו (רובם מבוגרים בני 70+, עשירים ומקושרים). הוא קיבל תפקיד בחו"ל, וגם שם על פי הדיווחים חזרו בעיות דומות לאלו שהיו בארץ. זה סיפור מסובך, שלדעתי לא יהיה לו סוף טוב. אחד מידידי - בחור צעיר - עדיין רואה בו מנהיג ומנטור, וחבל.

 

[oren29at]

אל דאגה. בכל מה שקשור לפורום הזה,

הכריזמה היחידה שרלבנטית אליו היא זאת שבתמונה.