ג'ון קייל

[uberat]

ג'ון קייל

פעם לפני שג'וון קייל התחיל לעשות רוק, הוא עשה דרונים, מינימליסטיים, ארוכים וקשים. במרתף של הבית, ב Dream Syndicate, אצל חברים. כרגע מתנגן לי Sun Blindness Music, הראשון מבין ארבעת ההוצעות מחדש של העבודות המוקדמות האלו. הקטע הראשון, ששמו כשם האלבום, אורך 42 דקות, שבנויות רובן ככולן מהקשה על שני תווים באורגן, אחד משמש כקו רקע, ואחד מתפרץ מדי פעם, הופך פה ושם לDrone בפני עצמו, ואז חוזר ונעלם. הקטע הזה מצליח ליצור עולם שלם, חי וזורם בתוך עצמו. שני הקטעים הנוספים (משהו כמו 10 דקותכל אחד)מנוגנים על גיטרה (הקטע השני, שלוש תיבות, רוקנרול פשוט שחוזר על עצמו) והשלישי על מה שמוגדר כ"קולות אלקטרוניים", מהווים נספח נחמד, אבל שייכים יותר לאלבום הבא בסדרה (Stainless Gentelman). העבודות האלה, שיצאו בסדרה של ארבעה דיסקים בלייבל המדהים Table of Elements, מתעדים את ההתחלה החשובה, לא דווקא רק של קייל, אלא של שותפו לפשע, טוני קונראד (Tony Konrad). ליאור נ.ב.1 Table of Elements הוא לייבל שמוציא בעיקר מוזיקה מינימליסטית ודואג לתפקד כמתעד של שולי התופעה השולית, ומוציא מחדש באופן מסיבי יצירות מינימליסטיות משנות השלושים ועד היום. לצערי הרב את האלבומים שיוצאים בלייבל ניתן רק להזמין והם יקרים (עד יקרים מאוד). נ.ב.2 אינשאללה תוך יומ יומיים - סיקור של תקליט המחווה לג'רמיין פלסטיין, קצת על Acid Mothers Temple, טוני קונראד ופאוסט ואולי גם קצת Stars of the Lid.

 

[מידד]

גון קייל

טוב אני מניח שמיותר לציין את הקשר שלו למחתרת הקטיפה אבל בין הרעש של הקטיפה לדעתי מסתתרים המון רגעים מינימליסטיים קלאסיים כמו לדוגמא בקטע "מגפי עור זוהרים". הייתי רוצה להמליץ בהזדמנות זו את התקליט של קייל: "The Academ In Peril" משנת 1972 שלטעמי הוא התקליט הטוב ביותר שקייל מנגן בו. בזמנו יצאה גם קופסה בעלת 4 תקליטורים של טוני קונרד שבה משתתף קייל אבל אני מוכרח לציין שהמוסיקה קשה ואפילו בלתי נסבלת בשלב מסוים. פאוסט וקונארד זה סיפור אחר ולטעמי זה אחד הפסגות בין מינימליסט לבין הרכב אוונטגארד מהשורה הראשונה. אפרופו יש לי את הדיסק הזה פעמיים ואשמח למכור אחד מהם. ([email protected]) מידד

 

[Aladdin Sane newnic]

קייל וריילי

וכדאי לזכור גם את שיתוף הפעולה בין ג'ון קייל וטרי ריילי באלבום Church of Anthrax.

 

[Aladdin Sane newnic]

וכמעט שכחתי

שהתרומה הגדולה ביותר של התקופה של קייל עם יאנג הייתה בשיר "הרואין" באלבום הראשון של VU (וגם קצת ב black angel's death song)

 

[Aladdin Sane newnic]

ג'ון קייל ולה-מונט יאנג

את השימוש בדרונים למד קייל מהמנטור שלו לה-מונט יאנג, שהוא הוא שהקים את ה dream syndicate. קייל ניגן כשנתיים באנסמבל של יאנג עד שפרש לטובת לו ריד. ההקלטה הרשמית היחידה מתקופה זו היא הדיסק Inside the dream syndicate. כ- 30 דקות באיכות בוטלג שהוציא קייל לפני כשנתיים. קיים סכסוך ארוך שנים בין יאנג לבין קייל ליאנג על זכויות היוצרים (קייל טוען לקרדיט הלחנה משותפת עם יאנג, בעוד שיאנג טוען שהוא היה ההוגה והמלחין וקייל ואחרים שימשו כנגנים שתרמו כשרון ואלתורים אבל לא הלחנה) ולכן לא יצאו הקלטות אחרות (ואולי אני טועה ובינתיים יצאו כמה?). בכל מקרה - הדיסק לא מהנה יותר מידי. אולי בגלל האיכות הגרועה, ואולי בגלל שהיה צריך "להיות שם". אהובים עלי הרבה יותר דיסקים אחרים של יאנג.