גולם---- ?

tkhri

New member
גולם---- ?

יש אגדה\סיפור\מסורת שמספרים על איזה רב שיצר "גולם" ,כדי להגן על היהודים בפראג..... מה מקור הסיפור הזה? ומה זה בעצם הגולם הזה?
 

gdisrael

New member
המהר"ל מפראג, כן.

בקצרה, את מקור הסיפור אינני יודע. אל בקצרה מהו הסיפור : רב אחד יוצא גולם, בקבלה מעשית כמובן, כל מיני שמות קודש על נייר דוחף לו לפה משהו כזה, עכשיו הגולם משרת אותו וכו' ותמיד בכניסת השבת הוא מנטרל את הגולם (כמדומני, מוצא ממנו את הפתק) שבת אחת הגיעה, והוא שכח להוציא את הפתק, והגולם שלא היה רגיל לעבוד ביום קודש התחיל להתפרע ולהשתולל והרס דברים וכו' ואז עלה לאיזה עליית גג גבוה (שיודעים איפה היא) ואז נראה לי, מפה אני לא כל כך זוכר, שמהר"ל עלה לשם וניטרל אותו בסוף. יש אומרים שהוא עדיין שם, יש אומרים שהנאצים נכנסו לשם כמדומני , או חיילים אחרים, ועשו שם דברים. ומפה הסיפור כבר מתגלל לכמה דברים. , אני הבאתי הכל מזכרון של כמה שנים אחורה, אם מישהו יכול לתקן אותי אשמח מאוד.
 

tkhri

New member
אבל יש אפשרות כזאת בכלל?

ליצור בריאה חיה ונושמת? יש הבדל בין ליצור סוג חדש של פרי (שגם זה הכלאה בין שני זנים קיימים), לבין ליצור יצור חי. יש במקורות היהודיים "נוסחה" כזאת?
 

mgb

New member
גולם ובריאה חדשה.

בס"ד ראשית תודה על השאלה: יש לדעת יסוד גדול: הקב"ה ברא את העולם על פי התורה כמאמר הזוה"ק: "איסתכל באורייתא וברא עלמא" כך שמי שיודע לקרוא נכון את פסוקי התורה יכול לברוא עולם בעצמו!! ואם עולם יכול מה זה בשבילו עגל?? ואכן היו מגדולי התנאים שמידי ערב שבת היו בוראים עגל לכבוד סעודת שבת (הפוסקים דנו אם חייב שחיטה או לא אבל זו כבר שאלה אחרת!) בגמ' במגילה מסופר גם על אחד האמוראים שברא עגל לסעודת פורים. על הגאון מווילנא מססופר שסיפר לתלמידו הגדול רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל שעוד לפני היותו בר-מצווה עלה בדעתו לברוא אולם חלפה בראשו מחשבה מסויימת והבין שמשנים לא מסכימים לכך!! צריך להבין ולדעת את כוחה של תורה ואת חכמיה גדולי הדורות. כוחם היה רב בקבלה כוח שנבע מעמל וידיעת התורה כשיראת שמיים טהורה קדמה לחכמתם. מקובל בפי הראשונים שכל מי שמוזכר בתלמוד יכול היה להחיות מתים!! אלא שכולם כאחד לא השתמשו בחכמה זו לריק ולשם פרנסה (לתת קבלה על תשלום..)אלא לצורך חיוני בלבד!! אותם שבראו עגל לשבת עשו זאת מרוב עניות ולכבוד סעודות שבת-קודש. המהר"ל ברא את הגולם בזמנו משום "עלילת דם" שהיתה בזמנו ואכן המסורת מספרת שהגולם נמצא עד היום בעליית גג ביתו של המהר"ל. לגבי חיבור שני סוגים: אנו כבני אדם הרי הכלאה כזאת וזה אחד הפירושים בברכת "אשר יצר": ומפליא לעשות.." מסביר הרמ"א שהקב"ה מפליא לחבר חומר ורוח -גוף ונשמה! ע"י חכמת הקבלה הרי יש ביד החכם להוריד רוחניות ולהכניסה לגוף שברא ע"י צירופי שמות קדושים. זו בהחלט "נוסחה" מעניינת אבל שמורה לבעלי חכמת הח"ן! בברכה
 

tkhri

New member
כלומר, מדברייך

אני מבין שני דברים שאנסח אותם כשאלות : 1)אלוהים ברא את העולם כשהוא הסתכל בתורה-כלומר, אלוהים היה צריך את התורה כדי "לדעת מה לעשות" וללא התורה אלוהים לא היה יכול לברוא את העולם? ומי כתב את התורה אם לא אלוהים? 2)אולי כאן אני אבליט את ברותי אבל רק על ידי שאלת שאלות לומדים "אין הביישן למד"-התורה שאני קראתי כתובה כספר הסטוריה....זה עשה ככה ,הוא אמר ככה, הם חטאו, הם חזרו בתשובה, ניסים וכו'.... לא ראיתי שיש בתורה הסבר לבריאת עולם...? 3)מדבריך יש להבין שגם היום אדם שהוא נחשב לגדול דור (נניח הרב עובדיה יוסף), יכול\יש לו הידע ליצור בריאה יש מאין? מבחינת ידע יש היום אנשים יכולים לברוא גולם? ואם אכן יש אמת בסיפור הגולם....מדוע לא נברא גם בזמן השואה הנוראית?
 

mgb

New member
כלומר מדבריי כך:

בס"ד עניתי לך מתוך מחשבה שרקע מסויים ביהדות יש לך ואולי פיספסתי משהו: 1. הקב"ה אינו צריך את התורה על מנת לברוא אלא שלשון הזוה"ק בא ללמדנו שהתורה היא תכנית העולם ואת התכנית מסר לנו הקב"ה במעמד הר סיני. ועל יסוד הדברים האלה אנו לומדים על חפיפה בין מציאות הבריאה לבין פסוקי התורה. כמו הרבה פסוקים מהתנ"ך שבאים "כלשון בני אדם" גם מאמר זה של חכמים בא לסבר את אזנינו. ה' אינו כועס ואינו שמח אינו עצוב ואינו מתגאה! הכל בבחינת "דיברה תורה כלשון בני אדם". ומובא משל במדרש כמו בנאי שבונה בניין על פי תכנית הרי שכל מה שיימצא כתוב בתוכנית זה מה שנראה בפועל בשטח. 2. התורה כפי שפירטתי בסעיף הקודם תכנית של כל העולם. והעולם מכיל "היסטוריה" אבל גם: בוטניקה ואסטרונומיה ומחשבים ופוליטיקה ומה לא?! אבל שוכח אתה ע לאיזה ספר מדובר לפעמים: זה ספר הא-לוקים!! לא ניתן בשום אופן להבין דבר וחצי דבר ללא התורה שבעל פה. תורה שבאה כמיקשה במעמד הר סיני. ובתורה זו גילונו חז"ל 4 רבדים: הפשט, הרמז, הדרוש והסוד. ברור שקריאת התורה בפסוקיה בפשט לא תעניק לך את המידע שבאופן קריאתה ברבדים העמוקים יותר שאז מתגלים "סתרי תורה" ולא סתם חכמה זו נקראת: תורת הסוד: לא סוד בטרמינולוגיה של יוםיום שלנו.. אלא סוד שהקב"ה הצניע אותה ולא כל קורא יוכל להבין אא"כ "מילא כריסו בש"ס ופוסקים". עיין בקישור זה מהלכה י"ז והילך! 3. אינני מחלק ציונים מי יודע ומסוגל ומי לא..הכלל הוא כך: "מי שיודע לא אומר ומי שאומר אינו יודע!" 4. השואה היתה גזירה שלא ניתן היה ב-1000 גלמים למנוע!! כמו שגולם לא נברא לחסוך בניתוח; הניתוח היה חייב להתרחש לנוכח מצבו הרוחני העגום של העם באותו דור. בברכה
 

gdisrael

New member
רק אוסיף, שלא מדובר על בריאה יש מאי

מאי-ן... על פי חוק שימור החומר\אנרגייה, אי אפשר להוסיף או לגרוע, וזה גם שלמה המלך בחכמתו אמר, בקהלת. ואפילו בפירושים, גם שאתה הורג בן אדם למעשה אתה לא גורע ! כי החומר עדיין נשאר. יצירת גולם נוצרת עם דברים קיימים. לפי מה שהבנתי בונים בובה מבוץ, ומכניסים לפה שלה פתק עם שמות, כמובן זו הייתה הפשטה בוטה ! אבל בעיקרון ...
 

gdisrael

New member
אגב, ידידי היקר , ארצה להוסיף

שכמובן אין בכלל השוואה בין יצירה של הקדוש ברוך הוא ליצירה שלנו. כי שלו מושלמת, ושלנו נוטה תמיד להסתבך בסופו של דבר. וגם שמשתמשים בקבלה מעשית למטרה טובה וחיונית משמיים, לרוב יש לזה השלכות. עם זאת, רציתי להוסיף , שאומרים שאפשר לברוא יצורים, אבל רק הקדוש ברוך הוא יכול להוסיף להם את פן 'הדיבור'. האם אני צודק ?
 
עוד השוואה..

הקדוש ברוך הוא יצר "ארץ על בלימה" (כלומר מכלום, משום דבר) ואילו המהר"ל יצר אותה ממשהו שהיה קיים לפני כן.. (ווילי לא חשבתי שהמתכונת שהייתה לי היום בספרות לעזור לי במשהו בחיים- כנראה שבכל זאת מכל דבר אפשר ללמוד משהו)
 

gdisrael

New member
ידיד יקר, כתבתי זאת בהודעה למעלה

ראה 'רק אוסיף, שלא מדובר בראיה יש מאי'. 'מאי-ן... על פי חוק שימור החומר\אנרגייה, אי אפשר להוסיף או לגרוע, וזה גם שלמה המלך בחכמתו אמר, בקהלת. ואפילו בפירושים, גם שאתה הורג בן אדם למעשה אתה לא גורע ! כי החומר עדיין נשאר. יצירת גולם נוצרת עם דברים קיימים. לפי מה שהבנתי בונים בובה מבוץ, ומכניסים לפה שלה פתק עם שמות, כמובן זו הייתה הפשטה בוטה ! אבל בעיקרון ...'
 

mgb

New member
הסיפור במלואו מהאתר הנ"ל:

בס"ד בבקשה רק אינני בטוח שהגירסה הזאת היא האותנטית ביותר: הגולם מפראג מעשה ברבי יהודה ליוא בן בצלאל, המהר"ל, שהיה הרב הראשי של פראג. היה זה רב מסור שהקדיש את כל חייו לרווחת חייהם של בני הקהילה שלו, ומטרתו העיקרית בחיים הייתה לטהר את בני ישראל מעלילות הדם שריחפו עליהם תמיד. במסירות ובקנאות היה הרב מתפלל לאלוהים שיגלה לו את הדרך בה יוכל להפריך את השמועות הכוזבות שהופצו על בני עמו, שגרסו כי היהודים נהגו להשתמש בדמם של ילדים נוצרים בכדי ללוש את הבצק עבור המצות בפסח. לילה אחד, שמע הרב קול קורא לו ואומר: "עשה דמות אדם מחימר ובאמצעותה תצליח לסכל את מזימותיהם של אויבי עמך". בבוקר שלמחרת זימן אליו הרב את חתנו ואת תלמידו המצטיין ועדכן אותם בחיזיון שחווה. הוא ביקש את עזרתם בכדי ליצור את הגולם היות ועל פי ההוראות דרושים ארבעת היסודות, אדמה, אויר, מים ואש. הרב עצמו ייצג את האוויר, חתנו את האש, תלמידו את המים והדמות היא שנוצרה מהאדמה. הוא הבהיר לשותפיו את הצורך המוחלט בסודיות, ויחדיו התכנסו השלושה לעבודת ההכנה הממושכת שלקחה להם שבעה ימים תמימים. בכ` באדר, בשנת 5340 לבריאת העולם הלכו שלושת המלומדים אל גדות נהר הולטבה שם הם נעצרו ליד קרקע עשירה ובוצית. הם לשו את הטיט ויצרו באמצעותו דמות של אדם בגובה שלוש אמות, אותה הניחו כשגבה על האדמה. השלושה עמדו סביב לדמות שיצרו, אז ביקש הרב מחתנו, שייצג את האש, לסוב סביב הדמות שבע פעמים כשהוא מדקלם תפילה קבליסטית. ברגע שסיים החתן את ההקפה האחרונה החלה הדמות לזהור באור אדמדם, כמו פחם שנדלק. לאחר מכן ניגש תלמידו של הרבי, שייצג את המים, והקיף גם הוא את הדמות שבע פעמים, כשהוא מדקלם תפילה אחרת. אדים החלו לצאת מן הדמות שנהייתה לחה לפתע בעוד ציפורניים החלו לבצבץ מקצות האצבעות של הדמות ושיער התחיל לצמוח על ראשה. פניה של הדמות החלו ללבוש צורה, והוא נראה כאדם בוגר כבן שלושים. לבסוף ניגש רבי יהודה ליוא בעצמו אל הדמות, הקיף את הדמות שבע פעמים בעוד שלושתם יחדיו דקלמו פסוק מן התורה: "ויצר אדוני ה את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב-7). ברגע שסיימו השלושה את דבריהם פתח הגולם את עיניו ובהה בתמיהה ברב ובתלמידיו. הרב העמיד את הגולם והשלושה הלבישו אותו בבגדי השמש של בית הכנסת. אז פנה הרב אל הגולם ואמר לו: "דע זאת, יצרנו אותך מעפר האדמה בכדי שתגן על בני ישראל מפני אויביהם ותמנע מהם את הצער והסבל שהם מנת חלקם היום. שמך יהיה יוסף, אתה תתגורר בחצרי ותשמש כמשרת. עליך לציית לפקודותיי ולעשות כל אשר אורה לך לעשות באם זה לעבור באש, לקפוץ למים או להשליך את עצמך מגובה מגדל גבוה. הרבי רצה לשמור על העניין בסוד ככל האפשר, וכך אמר למנהלת המשק שלו שמדובר בקבצן שפגש והחליט לאסוף לביתו. הרב ייעד את הגולם לשמש כמשרת בחדר הלימוד שלו, אך אסר על בני ביתו לתת לו אף עבודה אחרת במשק הבית. במרבית שעות היום היה הגולם יושב בפינת חדר הלימוד, ראשו בין ידיו ונראה היה כאילו אינו שם לב למתרחש סביבו. הפעמים היחידות בהם שיחרר אותו הרב ממטלותיו הרבות היו בפעמים בהם נזדקקו בני הקהילה לעזרתו של הגולם. אז היה הרב,שחשש שיגלו את הגולם, תולה על צווארו של הגולם קמיע שהפך אותו לבלתי נראה. במהלך השבוע שקדם לחג הפסח הסתובב הגולם ברחובות העיר ובדק כל אדם שנכנס לרובע עם חבילות. פעמים רבות מצא הגולם בתוך החבילות תינוק מת, שניסו הגויים להניח ברובע היהודים בכדי שישמשו כהוכחה לעלילות הדם שטענו כי היהודים משתמשים בדמם של ילדים נוצרים כחלק ממנהגי הפסח שלהם. אז היה הגולם קושר את בעל החבילה ומוסר אותו לרשויות למשפט. כוחו של הגולם היה רב, כי כפי שציין הרב לא האש, לא המים ולא הרוח יכלו לו - וכך שירת הגולם נאמנה את חברי הקהילה היהודית בפראג. בברכה
 
למעלה