אז למה את לא כותבת את זה בפוסט
מה זה שיעור בספרות? (
)
מה אנחנו ע"פ מוטיבים חוזרים מטאפרות ודימויים אמורים
להבין למה התכוונה צעד, הפקינג מסתורית ? (
)
תכתבי ברור.
כי לי מהפוסטים האחרונים שלך יש הרגשה
שמדובר בבחורה מדוכאת.
ולא שהגעת למסקנה > "שצריך להעיז"
אלא שהגעת למסקנה שבשביל מה להתאמץ
ממילא עוד 4 שנים תהי באותו מקום.
את מעייפת צעד. מעייפת ומדכאת.
מה הבעיה לכתוב ברור בסוף הפוסט את המשפט
המעודד ומלא החדווה שכתבת בתגובה שלך עכשיו
"אני פשוט מרגישה שאני צריכה יותר להעיז ולזרום בחיים."
למה הכל אצלך קשה, למה הכל הולך עם חריקות, כמו לדחוף קיר.
הפוסט הראשי שלך מדכא. וע"פ קריאתו כלשונו נראה שאת מתוסכלת שאת 4 שנים אחרי, ובאותה נקודה. בעוד ההיא, עשתה חיים ולא היה אכפת לה לגבי העתיד ואת הכביכול מפוכחת גם באותה נקודה.
שום רמז על "להעיז" בפוסט הראשי
אלא פוסט דכאוני.
כמו הפוסט שלך עם הכותרת "אני אפס"
קחי כדורים נגד דכאון
למה כמה שאני לא פסיכאטר הדכאון שלך זועק לשמיים.