אם לא יודעים מה הדינים של גוי של שבת
אז כן.
אם נדמה לך שאני יכול לשכור גוי של שבת שידליק עבורי את האור בכל פעם שארצה אור, שיפעיל עבורי חימום וקירור לפי רמז שאתן לו, שיחמם עבורי אוכל, שידליק עבורי טלויזיה וכיו"ב, את טועה.
מתוך קיצור שו"ע:
סעיף טו
אפלו אם הנכרי בא מעצמו לעשות איזה מלאכה בשביל ישראל, צריך הישראל למחות בו. ולכן אינו יהודי שרוצה להסיר הפחם מנרות של ישראל כדי שידליקו יפה, צריכין למחות בו
סעיף טז
אם רואה אדם שיוכל לבוא לידי הפסד, כגון שנתרועעה לו חבית של יין וכדומה, מתר לקרות לנכרי לשם, אע"פ שיודע שהנכרי בודאי יתקנו, ואפלו במלאכה גמורה, ובלבד שיזהר הישראל שלא לומר לו שום רמז צווי לתקן. אבל מתר לומר לפניו, כל מי שיציל הפסד זה, לא יפסיד שכרו. ואין לעשות זאת אלא במקום הפסד מרבה - ש"ז
סעיף יז
דבר שאינו מלאכה גמורה ואינו אסור אלא משום שבות, אם הוא צרך מצוה או במקצת חולי, מתר לומר לאינו יהודי לעשותו. ומזה נהגו לשלוח אינו יהודי בשבת להביא שכר או שאר דבר לצרך שבת אף במקום שאין ערוב. ואין להתיר אלא בשעת הדחק, שאין לו מה לשתות. אבל בשביל תענוג בעלמא, אין להתיר. ולומר לאינו יהודי להביא מחוץ לתחום, אפלו בדיעבד אסור בשבת מה שהביא . ויש אומרים, דהוא הדין במקום הפסד, כגון לטלטל סחורה הנפסדת מן הגשמים, מתר על ידי אינו יהודי. ויש לסמוך על דבריהם במקום הפסד גדול - ש"ז שכ"ה ובנ"א
סעיף יח
בעת הקר, מתר לומר לגוי להסיק את התנור, משום דהכל חולים אצל הצנה. אבל אם אינו מכרח כל כך, אין לעשות זאת. וגם אסור להניח לאינו יהודי שיסיק את התנור בשבת אחר חצות היום כדי שיהא חם בלילה - רע"ו
סעיף יט
אסור לשלוח אינו יהודי חוץ לתחום בשביל קרובי המת או בשביל ספדן, - ועין לקמן סימן קצ"ג סעיף ח
סעיף כ
נכרי המביא תבואה לישראל בחובו והישראל נותן לו את המפתח לאוצרו, והאינו יהודי מודד ומונה לשם, מתר, משום דהאינו יהודי במלאכת עצמו הוא עוסק, כי אין התבואה של ישראל עד לאחר המדידה. והישראל מתר לו לעמד שם, שלא יטעה אותו, ובלבד שלא ידבר עמו כלל מן העסק. אבל אם הביאו לו תבואה שלו, אסור לומר להם לפנותה מן העגלות לתוך אוצרו. ואפלו אם מעצמם רוצים לפנותה, צריך למחות בהם - רמ"ד ש"ז