תראי
לא רציתי שזה ישמע כ"כ שלילי. לפני שנתיים פגשתי את השותף של הבחור ש"יצאתי" איתו שנה וחצי. הוא סיפר לי שהוא עומד לפני חתונה, איחלתי לו מזל טוב, ואז הוא אמר- אני בטוח שגם את והוא תתחתנו. אמרתי לו - מה פתאום, אין שום קשר, אז הוא אמר לי- את היית היחידה, האולטימטיבית, ולמרות שהיו בנות אחרות רק את היית בראש שלו. אוקיי, אז שמחתי כי הבנתי שבאמת הוא אהב אותי כמו שחשבתי למרות כל הבלגן, ההיסוסים מצידו, המשחקים והעובדה שהוא לא היה לצידי אף פעם, אפילו כשנכנסתי להריון ממנו ועשיתי הפלה. אהבתי אותו מאוד, עדיין, כמה שנים אחרי,שמורה בליבי פינה חמה בשבילו, אבל לעולם לא אשכח את רגעי הבדידות והרגשת ההחמצה בקשר הזה, רק כי היו לו בעיות רגשיות ופחדים. אז רק פשוט תשמרי על עצמך..