זית במרטיני
New member
גברים, אולי עדיף בלעדיכם?
יצאתי עם האקס שלי 3.5 שנים(שנינו לומדים בחו"ל), ריבים בלאגן עצב וכל המשפחה היו לנו שם בקשר. לפני 4 חודשים פשוט הפסקנו לדבר אחרי איזה וויכוח ובזה גם שנינו הבנו שזה הסוף (ובזמן התקופה הזו שלא דיברנו הכרתי בחור דרך הנט) וחודשיים אחרי שהפסקנו לדבר הגענו לחופשת קיץ בארץ ומיד הכרתי את הבחור, לאחר הכרות אינטנסיבית ויום יומית שהייתה לנו טלפונית לפני. הבחור הזה היה פשוט משוגע עליי כל התקופה שלפני ובמיוחד בתקופה שהכרנו פנים אל פנים. אני הבהרתי לו כבר מההתחלה שאני לא בטוחה אם אני רוצה להכנס לקשר כזה ושבמיוחד אני לא רוצה להפגע שוב -שזהו! הספיק לי, הוא כמובן ניסה להסביר לי כמה זה פסול להסתכל אחורה על מה שהיה עם האקס ולפחד שמה זה יחזור כי הוא לא האקס... בקיצור הוא מאוד מאוד התעקש והבטיח שמבחינתו הוא יעשה הכל שזה יצליח. הרהורים התחילו לעלות בי שמא הוא עושה את כל זה(והוא עשה המון) כדי להשכיב, אז עם כמה שזו לא אני (הסקרנות איך זה מישהו שונה, עצם העובדה שהזמן עומד נגדינו וגם סתם לראות אם הוא מתכוון לכל מה שהוא עושה באמת) שכבנו אחרי 5 ימים ומיד אחרי הוא בא אלי בהצהרה- אני מכיר אותך כך וכך טלפונית וחמישה ימים פנים מול פנים ואני כבר... (אני הכנסתי איזו בדיחה לא במקום בזמן שהוא אומר) מאוהב בך... אני לא הרגשתי את אותו הדבר אבל ככה המשכנו להיות ביחד במשך חודש וחצי כשהוא מטורף עליי(זה משהו שלא היה קל לפספס) ואני בשלבים של לנסות להיות. בסוף כבר מרוב שהיה לי לא נעים באיזה שלב כתבתי לו בהודעה LOVE YOU, מיותר לציין שעשיתי לו את היום... ובאמת שהייתי אחלה איתו (למרות שהבטחתי לעצמי שאחרי האקס אני ביץ' כי אין ברירה, פשוט הרגשתי שאני לא יכולה להיות רעה אליו...) הוא גם נסע לחו"ל לכמה ימים מטעם העבודה קנה לי מתנות בקיצור ולעניין מכל בחינה אפשרית הוא פשות התייחס אליי כמו אל מלכה. פגשתי את ההורים שלו, הוא פגש את שלי, הכל היה על הילוך חמישי שכזה, ופתאום היו לו איזהשהן בעיות בבית בעבודה וכו' והוא היה מדוכא, הייתי שם בשבילו הקשבתי לו תמכתי בו( כמו תמיד) ופתאום הגלגל הסתובב ובמקום להתבאס עליי למה אני לא רואה אותו היום הוא כבר לא היה נלהב לראות אותי.. הוא טען שזה לחץ בלה בלה אז אמרתי שאם זה לא נראה לך אז בוא נסיים את הקשר אז הוא כמובן אמר- לא לא עד שהשאלה הזו חזרה על עצמה מאותן הנסיבות ביום אחר ופשוט אמרתי לו שיקח לעצמו זמן לחשוב וידבר איתי יום למחרת ויודיע לי מה הוא החליט, ושלא משנה מה אני שם תמיד בשבילו... הוא הסכים השיחה נגמרה יפה, ופוף!! הבנאדם נעלם, שלחתי לו הודעה שאני מאוד מופתעת דווקא ממנו לקבל התייחסות שכזו ושבכל אופן אני מאחלת לו רק טוב איך אפשר להבין את זה?? הוא תמיד היה אומר לי שאני הבנאדם האחרון שהוא היה רוצה לפגוע בו ואפילו שלום יפה אני לא יכולה לקבל ממנו?? אני לא מצליחה להבין את זה, הייתי הכל בשבילו ופתאום נהייתי כלום?! כנראה זה המזל שלי... להפרד מגברים פשוט בהעלמות טוטאלית מיצידם... אני כבר מאוכזבת מכולם, לא רק מגברים אלא מאנשים בכלל. מקווה שיבוא יום וארגיש אחרת... פוףףף היה טוב להוציא את זה לפחות על המסך. תודה למי שהגיע עד לפה...
יצאתי עם האקס שלי 3.5 שנים(שנינו לומדים בחו"ל), ריבים בלאגן עצב וכל המשפחה היו לנו שם בקשר. לפני 4 חודשים פשוט הפסקנו לדבר אחרי איזה וויכוח ובזה גם שנינו הבנו שזה הסוף (ובזמן התקופה הזו שלא דיברנו הכרתי בחור דרך הנט) וחודשיים אחרי שהפסקנו לדבר הגענו לחופשת קיץ בארץ ומיד הכרתי את הבחור, לאחר הכרות אינטנסיבית ויום יומית שהייתה לנו טלפונית לפני. הבחור הזה היה פשוט משוגע עליי כל התקופה שלפני ובמיוחד בתקופה שהכרנו פנים אל פנים. אני הבהרתי לו כבר מההתחלה שאני לא בטוחה אם אני רוצה להכנס לקשר כזה ושבמיוחד אני לא רוצה להפגע שוב -שזהו! הספיק לי, הוא כמובן ניסה להסביר לי כמה זה פסול להסתכל אחורה על מה שהיה עם האקס ולפחד שמה זה יחזור כי הוא לא האקס... בקיצור הוא מאוד מאוד התעקש והבטיח שמבחינתו הוא יעשה הכל שזה יצליח. הרהורים התחילו לעלות בי שמא הוא עושה את כל זה(והוא עשה המון) כדי להשכיב, אז עם כמה שזו לא אני (הסקרנות איך זה מישהו שונה, עצם העובדה שהזמן עומד נגדינו וגם סתם לראות אם הוא מתכוון לכל מה שהוא עושה באמת) שכבנו אחרי 5 ימים ומיד אחרי הוא בא אלי בהצהרה- אני מכיר אותך כך וכך טלפונית וחמישה ימים פנים מול פנים ואני כבר... (אני הכנסתי איזו בדיחה לא במקום בזמן שהוא אומר) מאוהב בך... אני לא הרגשתי את אותו הדבר אבל ככה המשכנו להיות ביחד במשך חודש וחצי כשהוא מטורף עליי(זה משהו שלא היה קל לפספס) ואני בשלבים של לנסות להיות. בסוף כבר מרוב שהיה לי לא נעים באיזה שלב כתבתי לו בהודעה LOVE YOU, מיותר לציין שעשיתי לו את היום... ובאמת שהייתי אחלה איתו (למרות שהבטחתי לעצמי שאחרי האקס אני ביץ' כי אין ברירה, פשוט הרגשתי שאני לא יכולה להיות רעה אליו...) הוא גם נסע לחו"ל לכמה ימים מטעם העבודה קנה לי מתנות בקיצור ולעניין מכל בחינה אפשרית הוא פשות התייחס אליי כמו אל מלכה. פגשתי את ההורים שלו, הוא פגש את שלי, הכל היה על הילוך חמישי שכזה, ופתאום היו לו איזהשהן בעיות בבית בעבודה וכו' והוא היה מדוכא, הייתי שם בשבילו הקשבתי לו תמכתי בו( כמו תמיד) ופתאום הגלגל הסתובב ובמקום להתבאס עליי למה אני לא רואה אותו היום הוא כבר לא היה נלהב לראות אותי.. הוא טען שזה לחץ בלה בלה אז אמרתי שאם זה לא נראה לך אז בוא נסיים את הקשר אז הוא כמובן אמר- לא לא עד שהשאלה הזו חזרה על עצמה מאותן הנסיבות ביום אחר ופשוט אמרתי לו שיקח לעצמו זמן לחשוב וידבר איתי יום למחרת ויודיע לי מה הוא החליט, ושלא משנה מה אני שם תמיד בשבילו... הוא הסכים השיחה נגמרה יפה, ופוף!! הבנאדם נעלם, שלחתי לו הודעה שאני מאוד מופתעת דווקא ממנו לקבל התייחסות שכזו ושבכל אופן אני מאחלת לו רק טוב איך אפשר להבין את זה?? הוא תמיד היה אומר לי שאני הבנאדם האחרון שהוא היה רוצה לפגוע בו ואפילו שלום יפה אני לא יכולה לקבל ממנו?? אני לא מצליחה להבין את זה, הייתי הכל בשבילו ופתאום נהייתי כלום?! כנראה זה המזל שלי... להפרד מגברים פשוט בהעלמות טוטאלית מיצידם... אני כבר מאוכזבת מכולם, לא רק מגברים אלא מאנשים בכלל. מקווה שיבוא יום וארגיש אחרת... פוףףף היה טוב להוציא את זה לפחות על המסך. תודה למי שהגיע עד לפה...
