גבעול שטרם התפתח

גבעול שטרם התפתח

ואולי אתה כאן
קורא אותי כמו אז
כשכתבתי לך מילים מעירות
מתחבא מאחורי כינוי חדש
שאף אחד חלילה לא יזהה
יכולנו להמשיך לנצח
את מחול המילים הללו
שהוציאו משנינו אנחות
ופיזרו בנו את אותן צמרמורות עונג ידועות
אבל גמדי המצפון חיכו לי בכל פינה
נעלמתי לך
וכאילו לא די
אולי בתור עונש
התרסקתי כולי אל תוך האדמה
שברים ורסיסים הפכתי בין לילה
עד שנאלצתי לקום על ארבע
כל תנוחה צחקה לי בפרצוף
זה מה שחלמת?!
הנה לך
ועכשיו נעמדתי
על שתי רגליים יציבה
רוצה לחזור וללכת
אבל
הפחד גדול ומשתק
והזמן
אני בודקת סביב לומדת את השטח
הרבה יותר חכמה
אולי גם שלווה
בטוחה
ומקווה לשוב במהרה
לנסות ולרקוד שוב
בזהירות רבה
 
ואולי את עכשיו כותבת מכתב

ואולי הוא קורא
ואולי הוא אני
ואולי אני הוא
ואני קוראת אותך היטב
ואני מבינה-זוכרת-יודעת את ההתרסקות
ואת הפה הנושם אדמה כאשר אני
מתפזרת בתוכה. ואת המבטים
הזהירים לצדדים
האומדים את
הכוחות
השוקלים
האם
לקום
 
למעלה