גבירי השולחן העגול
גבירי השולחן העגול, ישוּבים בליל קיץ חם והבִיל תורו של "מָארקו" לחלק את הקלפים שוב נשם ונשף בכבדות, כמו ניסה לנשוף מעליו את נטל ערבוב וחלקות הכבודה. הרים אט עפעפיו מעלה, כמו הציץ בחבורה למולו חבריו למשחק ואגב תנועת בחישת גורל חרט בפניו מיני תווֶי הבנה... קלף ל"פָאטריק" שזיכָּה אותו במבט מאיים פן שוב ינסה לרמות - קלף ל"שֶפי" שלא זוכה בשום הנֶד פנים - קלף ל"תוֹמאש" גנב בו מבט מוכתם בקְנאה - קלף לעצמו. עוד סיבוב ועוד סיבוב עד תוֹם החלוקה קלף ניצחון ופתיחה - מלכה לב אַדום ישבו והחליפו קלפים; תומאש בעליצות שמח בחלקו, גרף את קלפיו, טרף שללו, והמשיך לחייך, שֶפי מבט אומלל בפניו, כמו התחנן לפאטריק שיתן לו את "ה"-קלף, םאטריק בידיו הפזורות והזריזות שלך מבטים נמרצים לעבר חבריו לשולחן וחִבר תובנה אחת לרעוּתה במגמה לפתור את ה"יד" של חבריו ובכך להקנות לעצמו איזה יתרוֹן. מארקו, כמו לא נד, יציב ביד ענקית ושמנה אחזה קלפים כמו, היו אלו אוצרו האחרון על היקום עליו הגנה נפשו בגופו הענק - אדום עיניים עייף ממסע החיים, מותש עד כלות מלשאת את כל ה"אני" כי רב היה... עוד סבב משחק טעון, עוד מתח אווירי מחוץ עוד נתז זיעה רותחת שניגר מפניו של מארקו - אסף בתנועה סיבובית ארוכה את שאריות קלפי חייו ובידו השניה, אסף את חלקי האני - חבק את ידיו לאחור והוחזר לבוש חולצה לבנה - ארוכת שרוולים רכוסה מאחור - אל תא שברי חייו. טש
גבירי השולחן העגול, ישוּבים בליל קיץ חם והבִיל תורו של "מָארקו" לחלק את הקלפים שוב נשם ונשף בכבדות, כמו ניסה לנשוף מעליו את נטל ערבוב וחלקות הכבודה. הרים אט עפעפיו מעלה, כמו הציץ בחבורה למולו חבריו למשחק ואגב תנועת בחישת גורל חרט בפניו מיני תווֶי הבנה... קלף ל"פָאטריק" שזיכָּה אותו במבט מאיים פן שוב ינסה לרמות - קלף ל"שֶפי" שלא זוכה בשום הנֶד פנים - קלף ל"תוֹמאש" גנב בו מבט מוכתם בקְנאה - קלף לעצמו. עוד סיבוב ועוד סיבוב עד תוֹם החלוקה קלף ניצחון ופתיחה - מלכה לב אַדום ישבו והחליפו קלפים; תומאש בעליצות שמח בחלקו, גרף את קלפיו, טרף שללו, והמשיך לחייך, שֶפי מבט אומלל בפניו, כמו התחנן לפאטריק שיתן לו את "ה"-קלף, םאטריק בידיו הפזורות והזריזות שלך מבטים נמרצים לעבר חבריו לשולחן וחִבר תובנה אחת לרעוּתה במגמה לפתור את ה"יד" של חבריו ובכך להקנות לעצמו איזה יתרוֹן. מארקו, כמו לא נד, יציב ביד ענקית ושמנה אחזה קלפים כמו, היו אלו אוצרו האחרון על היקום עליו הגנה נפשו בגופו הענק - אדום עיניים עייף ממסע החיים, מותש עד כלות מלשאת את כל ה"אני" כי רב היה... עוד סבב משחק טעון, עוד מתח אווירי מחוץ עוד נתז זיעה רותחת שניגר מפניו של מארקו - אסף בתנועה סיבובית ארוכה את שאריות קלפי חייו ובידו השניה, אסף את חלקי האני - חבק את ידיו לאחור והוחזר לבוש חולצה לבנה - ארוכת שרוולים רכוסה מאחור - אל תא שברי חייו. טש
