גאולה או חיים?

[רונית 1411]

גאולה או חיים?

להציל את נשמתכם או את חייכם
במה הייתם בוחרים?
נניח שאתם מועמדים לגזר דין מוות
על פשע שבצעתם אך לא הודיתם באשמתכם,
וכעת נמצאו ראיות מזויפות לחפותכם לכאורה.

מה תעדיפו?
להודות בפשע ולמות בכסא חשמלי
או לצאת לחופשי ולתת את הדין למעלה?

 

[תפו ופוזה]

זה נורא נורא קשה.

לא יודעת אם יש מענה נכון יותר מבחינתי לשאלה הזו.
לחיות עם נקיפות מצפון זה לחיות עם מטען נפשי כבד מנשוא.

עד היום אני לא שוכחת ששקרתי במשפט צבאי (אדיוטי) משהו שקשור לכניסה למרכזיה
החטא הגדול צלצלתי הביתה מסיני להורים או קבלתי שיחה בתוך המרכזיה במקום מחוץ לה
שקרתי במשפט ויצאתי זכאית.

אז מבחינתי זה שקר אדיוטי אבל עובדה שאינני שוכחת אותו
אולי בגלל שזו הפעם הראשונה שניצבתי אי פעם למשפט...

אני חושבת שהתשובה לשאלתך אינה, חד משמעית.
או שמא אני משתמטת.

 

[פיה 61]

רונית

שאלה קשה מאוד
אי אפשר לענות רק שנמצאים באותה סיטואציה ...
ובכל אדם ואדם התשובה שונה ולא חד משמעית ..
אם לא אודה ואצא לחופשי המצפון ייסר אותי ..
זהו מטען קשה לסחוב לכל החיים ..
(ויש כאלה שגם לא הודו קשה היה להם לסחוב
איתם את יסורי המצפון ולבסוף הודו העיקר להשתחרר
מאותו העול ויסורי המצפון שחשו)

 

[רונית 1411]

התשובה בהחלט לא פשוטה

ניסיתי לחשוב מה הייתי עושה
לכאורה
ברור שהייתי מודה, בהתאם לאופיי ולחוסר יכולתי לשקר
אך אם הפחד היה משתלט?
אם המחשבה על הכסא החשמלי הייתה מבעיתה כלכך שלא הייתי מסוגלת להודות?
אם חרדת המוות הייתה חזקה יותר
ולא הייתי יכולה לעמוד מול דלת המילוט שניתנה לי?

בטוח שהיו לכך השלכות
לכל דבר יש מחיר
השאלה היא
איזה מחיר אנחנו מוכנים לשלם?
איזה מחיר אני מוכנה לשלם?

 

[פיה 61]

בדיוק

אני באופי שלי לא מסוגלת לשקר ..
אבל לחשוב על הכיסא החשמלי מפחיד ביותר ..
ככה שרק ברגעים שהיתי במצב הנתון היתי יודעת אך לפעול ..

 

[גלית מלאכית]

בין החיים למוות

לו היית שואלת שאלה זו לפני שנה וחצי, בפירוש הייתי בוחרת למות...

מאז, בכל שניה ושניה אני בוחרת בחיים

 

[רונית 1411]

גלית כמה נפלא

שמצאת את הטעם והשמחה בחייך

 

[גלית מלאכית]

אלוהים שלח לי

שהושיט ליד יד ומשך אותי מהשערות, מתוך הבור בו הייתי

 

[רונית 1411]

 

[פיה 61]

רק שנמצאים בחשכה מעריכים את האור

 

[אור ואהבה תמיד]

וואו גלית תיארת בדיוק את הרגשתי

גם בפיסקה השניה

גםאני לפניי שנה הייתי אומרת למות,והיום
ברור שבוחרת בחיים.

ואכן המלאך/ישות משתה אותי מהריק/הבור השחור.

רק אור ואהבה תמיד אור

 

[רונית 1411]

גם לך אור ואהבה

 

[פיה 61]

רק שנמצאים בחשכה מעריכים את האור ..

 

[אור ואהבה תמיד]

פיה מתוקה וכולכן תודה אתן מקסימות

 

[גלית מלאכית]

 

[רותי 11]

אם נהיה כנים אז ברור שנעדיף

לחשוב שאולי ניתן את הדין למעלה
ויצר ההישרדות לדעתי יגבור על הכל

 

[פרי מגדים]

הייתי הולך בדרכו של

יוסף בן מתתיהו שבחר בחיים.
על אף שיוסף בן מתתיהו לא רצח אף אחד,
רק את עצמו הציל מהמוות והואשם בבגידה.
בכל זאת דרכו מסמנת לי את הדרך הנכונה –
שהיא דרך החיים.
במצב שמותך לא יעזור לאף אחד הייתי כאמור בוחר בחיים.
כי מהחיים אתה יכול לעשות מה שאינך יכול לעשות מהמוות
מהחיים אתה יכול לשנות את דרכך ולכפר על מעשיך –
ובאופן כזה "לעשות לנשמתך".
מיתוך אמונה ותקווה לסליחה מהבורא/מהבריאה.
כשהמוטו הוא: "לא המתים יהללו יה; ולא כל יורדי דומה"!.
פרי מגדים

 

[דוד היחיד]

אני לא רואה את זה ככה .

חיים וגאולה , הגאולה היא פאן של החיים ,
ג-התגברות א-הפעולה ו-המתקיימת לעומת ל- עיצוב עולם האור ה-כשינויי מודעות .
דהיינו בעצם מדובר על החישה החוצה ,
ואיסוף החישה פנימה הוא הרעיון , דהיינו אתה גם מכניס אותו פנימה והוא עדיין נשאר בחוץ .
הדואליות הזו היא חלק מבחרת בחיים .
ובאדם זה חלק בלתי נפרד מחייו .
ואין מצב בו אתה בוחר בין שניהם , יש רק מה אתה יכול לקיים .
דוד