גאה בעצמי - ואתן?

גאה בעצמי - ואתן?

אני ממש גאה בעצמי וחייבת לפרוק את זה!
אתמול היה לבעלי יום הולדת חמותי ואני אירחנו כ-20 אנשים. היה ממש הרבה אוכל, בצקים, מטוגנים וקינוחים. היו כמובן מבחר גדול של סלטים.
ומה אני אכלתי? דג מושט, קצת עוף, המון סלטים ובסוף פלח קטן של אבטיח לקינוח.
ממש גאה בעצמי שלא התפתתי. נכון זה אוכל טעים אבל יש לי מטרה ואני רוצה להיכנס בה חזק!

במה אתן גאות בעצמכן? מזונות? פעילות גופנית?
 
הי אמא של

ואיזה יופי שיש לך סיבות לגאווה עצמית


אני גאה בהמון דברים, לאו דווקא ביכולותיי לעמוד ב"פיתויים" או אתגרים קולינריים הדורשים הימנעות. ( ביכולות הבישול והתאמת עקרונות של תזונה בריאה לצרכים שלי - גאה מאד!!). אני אוהבת את עצמי מספיק כדי לפרגן לפעמים ומבינה שהדרך חשובה וגם אם היא מתארכת לעיתים שווה לי, אגיע ליעד. ( ולכן אני לא סופרת נקודות, צעדים וכד' כן מתחשבנת על אוכל בריא וטרי ).
 
אני בעיקר מבואסת מעצמי כרגע...

חזרתי עכשיו מפגישה בקבוצת תמיכה, זה סה"כ השבוע השני שלי שם ולא ירדתי גרם
.
אמנם בפעם שעברה ירדתי 1.400 ולדברי המנחה זה יופי לרדת ככה בשבועיים אבל על ההתחלה לעמוד במקום זה מבאס.

אם בכל אופן לגייס גאווה אז זה על כך שלמרות הבאסה הרבה אני לא מוותרת ואמשיך לנסות ולראות איך אני יכולה לדייק יותר בתפריט בתקווה שמכאן יבוא עזרי.

ולכן
על העמידה בפני הפיתויים
 

יעל י

New member
אנחנו כרגע בתקופת חגים...

אחרי יום העצמאות להיות על המקום זה בהחלט טוב.זו סיבה לגאווה.
 
במה אני גאה בעצמי?

אני לא גאה בעצמי, אני שמחה שאני הולכת בדרך שיש בה בחירה.
כשאני מגיעה לסיטואציה שאת מתארת, מצב שבו יש "הרבה אוכל, בצקים, מטוגנים וקינוחים. היו כמובן מבחר גדול של סלטים".
אני סורקת את כל מה שקיים על השולחן ובוחרת מה לאכול.
אני לא מרגישה שיש שם פיתוי ואני כן מתפתה או לא מתפתה.
פיתוי נכנס לקטגוריה של שכר ועונש.
התפתתי - אני לא בסדר , עמדתי בפיתוי - אני אחלה.
לא מוכנה להיות יותר במערכת כזו של הייתי בסדר או שלא הייתי ואז מתחיל סחרור של מה לעשות אם פרצתי את ההחלטה או המסגרת.
אני חיה בשלום עם הבחירה.
אני מסתכלת על כל מה שנמצא על השולחן.
בוחרת את מה שמתאים לי.
שמחה עם הבחירה.
בבחירה בדרך החיים הזו אני גאה. מאד גאה.
פעילות גופנית, מודה שלא עושה מספיק.
אני חושבת שהגיע הזמן לעשות יותר
 
למעלה