ג´ינג´ית- חוב ישן
להלן הסבר קצר אודות זיופי הרמב"ם - שבת שלום שלום רב, להלן הסבר קצר אודות אגדות הקשורות לרמב"ם: אגדות הזויות על הרמב"ם כבר צצו בימי חייו, וכמו כן איגרות מזוייפות שניסו לתלות שטויות באילן גבוה, אך האגדה על הפיכתו למקובל היא מאוחרת מהמאה ה-14 (וניכר שהיא נעזרת בסגנון של זיופים קודמים, כמו צוואת הרמב"ם לבנו אברהם). צריך לזכור שחלק מהמקובלים או ממאמיני הקבלה שתמכו באגדה זו (ראה "מגדל עוז" על הלכות יסודי תורה הלכה י´) היו לפניהם כתבים קבליים שלקחו מהרמב"ם, אלא מאחר שהם האמינו באמת ובתמים שאלו הם חיבורים עתיקים של התנאים אשר התגלו, היה להם יסוד להניח שהרמב"ם הוא שלקח מהם ולא להפך. במלחמה בימי הביניים בין המימוניסטים והמקובלים, בשלב הראשון לא היתה בעייה למקובלים לתקוף את הרמב"ם עצמו. האגדה על הפיכתו למקובל היא מאוחרת יותר בזמן שכבר נמנעו המקובלים לפגום בדמותו הנערצת של הרמב"ם עצמו, אלא העבירו את הביקורת נגד אלו שרואים בו ממשיכי דרכו - ואותו הפכו למקובל. עוד יש לציין שזרמים קבליים מסויימים הושפעו מאוד מהמורה נבוכים (אברהם אבולעפיה - שכתב אף פירוש קבלי למו"נ, ותלמידו - ר´ יוסף ג´קטיליה. שניהם אגב שייכים כנראה לחוג ממנו צמח ספר הזוהר) ובחוגים מסויימים הטתשטשו הגבולות שבין קבלה ופילוסופיה, כך שהאגדה הזו השתלבה יפה. על השתלשלות האגדה הזו כתב גרשום שלום במאמרו "מחוקר למקובל" (נמצא בליקוטי תרביץ ה´ - מקראה לחקר הרמב"ם) הטענה על הפיכתו של הרמב"ם למקובל, היא הודאה בכך שכתבי הרמב"ם הידועים לנו אינם מתישבים עם עולמה של הקבלה. טענה זו היא נוגדן לא מוצלח כנגד הוירוס שמערער את התפיסתה בדבר המונוליטיות של עולם המחשבה היהודית, ואת מקומה של הקבלה בו. בברכה, הספקן ותודה לנ. שכתב את הטקסט עבורי
להלן הסבר קצר אודות זיופי הרמב"ם - שבת שלום שלום רב, להלן הסבר קצר אודות אגדות הקשורות לרמב"ם: אגדות הזויות על הרמב"ם כבר צצו בימי חייו, וכמו כן איגרות מזוייפות שניסו לתלות שטויות באילן גבוה, אך האגדה על הפיכתו למקובל היא מאוחרת מהמאה ה-14 (וניכר שהיא נעזרת בסגנון של זיופים קודמים, כמו צוואת הרמב"ם לבנו אברהם). צריך לזכור שחלק מהמקובלים או ממאמיני הקבלה שתמכו באגדה זו (ראה "מגדל עוז" על הלכות יסודי תורה הלכה י´) היו לפניהם כתבים קבליים שלקחו מהרמב"ם, אלא מאחר שהם האמינו באמת ובתמים שאלו הם חיבורים עתיקים של התנאים אשר התגלו, היה להם יסוד להניח שהרמב"ם הוא שלקח מהם ולא להפך. במלחמה בימי הביניים בין המימוניסטים והמקובלים, בשלב הראשון לא היתה בעייה למקובלים לתקוף את הרמב"ם עצמו. האגדה על הפיכתו למקובל היא מאוחרת יותר בזמן שכבר נמנעו המקובלים לפגום בדמותו הנערצת של הרמב"ם עצמו, אלא העבירו את הביקורת נגד אלו שרואים בו ממשיכי דרכו - ואותו הפכו למקובל. עוד יש לציין שזרמים קבליים מסויימים הושפעו מאוד מהמורה נבוכים (אברהם אבולעפיה - שכתב אף פירוש קבלי למו"נ, ותלמידו - ר´ יוסף ג´קטיליה. שניהם אגב שייכים כנראה לחוג ממנו צמח ספר הזוהר) ובחוגים מסויימים הטתשטשו הגבולות שבין קבלה ופילוסופיה, כך שהאגדה הזו השתלבה יפה. על השתלשלות האגדה הזו כתב גרשום שלום במאמרו "מחוקר למקובל" (נמצא בליקוטי תרביץ ה´ - מקראה לחקר הרמב"ם) הטענה על הפיכתו של הרמב"ם למקובל, היא הודאה בכך שכתבי הרמב"ם הידועים לנו אינם מתישבים עם עולמה של הקבלה. טענה זו היא נוגדן לא מוצלח כנגד הוירוס שמערער את התפיסתה בדבר המונוליטיות של עולם המחשבה היהודית, ואת מקומה של הקבלה בו. בברכה, הספקן ותודה לנ. שכתב את הטקסט עבורי