בת 4 וחצי

[daniel12121]

בת 4 וחצי

בתנו בת 4 וחצי הבכורה שלנו ילדה מקסימה מיוחדת בעלת מודעת עצמית וסביבתית מדהימה, מוגדרת אצל כל מי שאינו אבא ואמא כילדה מדהימה, חכמה בטירוף וזוכרת הכל מהכל . הבעיה היא שאינה מוכנה לקבל מרות בשום אופן . כמובן לא תמיד ישנם ימים שהכל עובר חלק אבל יש ימים ששום דבר לא בא בחשבון, לא רוצה לאכול כלום - לא משנה מה מציעים לא רוצה לצחצח שיניים - לא משנה מה ההשלכות לא רוצה לקום בבוקר (למרות שהיא ילדה של בוקר- לרוב היא מתעוררת לפנינו) לא רוצה להתלבש- היום ממש לפני יציאה מהבית ואחרי שאישתי כבר יצאה היא הבינה שהיא עומדת לצאת לגן עם פיג'מה היא התלבשה ב 3 דקות ... בקיצור ילדה של עקרונות - לא משנה מה האיום או מה העונש שהוטל (טלוויזה- חברים - איסור ממתקים או חטיפים) היא לא מוכנה להכנע . ניסינו לצעוק להושיב בחדר למנוע ממנה דברים שהיא אוהבת וגם את העונשים - היא מקבלת הכל בנחת ופשוט ממתינה שהעונש יעבור . היו לנו שיחות עם הגננת וזה שלח אותה לסופ"ש מדהים אבל אחרי מספר ימים חזרנו למצב הקודם . מה עושים ? אנחנו ממש לא בטוחים מה הצעד הבא . נשמח לעצות מחכימות תודה !

 

[פישים]

תנסו לא לטפס למקומות שלה אלא להוריד אותה

אליכם. בלי להתעצבן, עם הומור, היגיון. שיניים הייתי מצמחת גם בכח ובכל מקרה מראה לה את החשיבות על ידי לקיחות מברשת השיניים לכל מקום ממנו היא כנראה תחזור ישנה (סבא וסבתא וכו'). כמו כן - עקביות מצדכם. לא קלות בנות 4.5 חכמות ומדהימות וכו', בטח כשיש פער בין ההתנהגות בגן להתנהגות בבית (אצלנו היא מתפרקת כבר בדרך מהגן, אלא אם יש איזה משהו שמרגיע אותה -הרבה פעמים היא פשוט רעבה או צריכה פיפי).

 

[g a g a g a]

נשמע כנו בדיקת גבולות רגילה, השאלה ...

היא מה תעשו עם זה כדי שלא יצא משליטה. לא יודעת אם הייתי קוראת לזה עקרונות, אלא יותר משהו כמו "הצלחתי לעשות בלגן, נראה אם זה יעבוד גם הפעם..." ההצעות שלי לתגובות ממה שהולך אצלנו (גם בודקת גבולות מקצועית). והכל בלי כעס בכלל, בקול תקיף ובלי סטיות ימינה ושמאלה... עונשים וצעקות עושים עבודה הפוכה, מעוררים אנטי והמצאות יותר מתחכמות מצידה... לא רוצה לאכול כלום ממה שמונח על השולחן? סבבה, אז רדי מהכסא ותלכי לשטוף ידיים. אח"כ אומרת שרעבה לפני השינה - אז כדאי שמחר תאכלי בארוחת הערב לא? אחרי פעמיים כאלה היא מקפידה לאכול ואין יותר בעיות. לא רוצה לצחצח שיניים - אין דבר כזה. אם את לא רוצה לצחצח אנחנו נצחצח לך. שוב, אחרי פעמיים כאלה מסתבר שהיא מעדיפה לצחצח לבד. לא רוצה לקום בבוקר - אין דבר כזה. אם לא תקומי לבד, נבוא עוד דקה לקחת אותך לסלון... לא רוצה להתלבש? עוד לא קרה לנו, קרה שהתעכבה ועשתה אלף דברים אחרים אז הלכה פעם לגן עם מכנסי פיג'מה והספיק לה.

 

[פרמלה]

לא עקרונות ולא מרות, אלא בדיקת

גבולות נורמלית לחלוטין, והיא כנראה יודעת בסוף אתם תישברו, אז אין לה סיבה להפסיק

את הפיתרון אתה נותן בעצמך בסעיף "לא רוצה להתלבש" - היא הבינה שתקבל "עונש טבעי" על המעשה שלה אם תמשיך להתעקש מולך, ומיד התלבשה. תבחרו את המלחמות שלכם רק לדברים של בריאות ובטיחות - אין כזה דבר לא לצחצח שיניים, אין דבר כזה לרוץ לכביש וכד' בכל עניין אחר תשתדלו (קל להגיד, קשה לבצע, אבל משתלם) לא להתעצבן: אם היא לא רוצה לאכול שלא תאכל ואל תתנו לה להרגיש שאתם מתרגשים מזה. כשתהיה רעבה אחרי הארוחה תגידו לה שזמן הארוחה נגמר. מי שלא אכל נשאר רעב (גם אם זה אומר ללכת לישון רעבה ערב אחד). לא רוצה לקום בבוקר? אין בעיה. אנחנו הולכים ואת תשארי לבד. וכו' וכו'. זה נשמע אכזרי (ילדה רעבה, ילדה שתשאר רגע לבד בבית עם דלת סגורה) אבל אם אתם עושים את זה בלי לשדר כעס והתרגשות, היא תבין לבד שלא שווה להמשיך לשחק משחקי כוח ולבדוק את הגבולות. בנוסף לזה, אני יודעת מהבנות שלי שכשהן רעבות מאוד סף העצבנות צונח וחוסר שיתוף הפעולה נוסק.