בת 4 וחצי שלא מוותרת...

[דינה 27]

בת 4 וחצי שלא מוותרת...

שלום עינת, לבתי, בת ה-4.5 , יש עקרונות משלה. שתי הבעיות שהכי מקשות עלי כרגע, הן- היא אוכלת כמעט ורק בבית. ממתקים בכל מקום, אך אוכל, אפילו כזה שהיא אוהבת, אם אנחנו נמצאים אצל הורי, אצל חברים וכו'.. היא תמיד שואלת אותי "זה את הכנת?" אם התשובה חיובית- אולי היא תטעם, גם לא בטוח, אך אם לא אני הכנתי, היא אפילו לא תטעם...אני לא ממש יודעת כיצד להגיב- האם לוותר לה, ולהכין לה אוכל בבית גם אם חוזרים מאוד מאוחר? האם לשקר תמיד ולומר שאני הכנתי /הבאתי הכל ? האם להתנהג כמו שנראה לי- לא רוצה-אל תאכלי, ולא לתת גם אח"כ? הבעייה השניה היא שהיא עקשנית ולעתים יכולה שעה שלמה לצרוח אם אני אוסרת עליה משהו, למשל לאכול חטיף לפני האוכל. אני מנסה להסביר בצורה רגועה והגיונית למה לא...לשווא.מה עושים? תודה

 

[עינת גבע]

שאלות שאולי יעזרו לי לכוון אותך...

שלום רב דינה וברוכה הבאה לפורום, הבעיה השנייה שאת מציגה אולי כוללת גם את הראשונה. אבל נתחיל מההתחלה, בשאלה הראשונה את שואלת איך להגיב? ופורשת תפריט אפשרויות . איך הגבת עד היום? איך את מסבירה את התנאי שבתך מציבה לאוכל? מאיפה, לדעתך, צמח הרעיון? נסי לחשוב מתי זה התחיל? בנוגע לשאלה השניה אני שואלת איך נגמר "הסיפור". כלומר,את אוסרת חטיף, היא צורחת, את מסבירה... ו... מה קורה בסוף? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[דינה 27]

נראה לי שאת מרמזת על חוסר עקביות....

ויתכן שאני באמת לא לגמרי עקבית, כי אני לא סגורה על עצמי מה התגובה הנכונה.... לגבי האוכל, אני באמת לא זוכרת איך זה התחיל. אבל לפעמים אני אומרת לעצמי, אז מה אם היא מתפנקת, שלפחות תאכל משהו...ומוותרת לה ומכינה.ולפעמים נראה לי שזה מוגזם ואני מחליטה לעשות לזה סוף, ובפעם האחרונה שזה קרה אמרתי לה שבפעם הבאה שנהיה אצל חברים ותהיה ארוחת ערב והיא לא תאכל- אח"כ לא תהיה ארוחה אחרת בבית... זאת היתה התראה על הפעם הבאה, השאלה אם נכון לנקוט בגישה זו, קצת ערערו לי את הביטחון. לגבי חטיף לפני האוכל-לרוב יש עקביות, לפעמים אני נכנעת ונותנת לה לאכול 1-2 , והיא שומרת אצלה את השקית עד לאחר האוכל. אני מבינה שחוסר העקביות גורם לעקשנות הקשה שלה אבל זה לא מחשב, אנחנו בני אדם, ויש נסיבות שונות- אם היא לא אכלה כלום בצהריים וגם כלום בערב, הנטייה לוותר תהיה שונה מאשר אם היא כן אכלה בצהריים... וגם לגבי החטיף- אם היא לא אכלה "שטויות" כל אחה"צ, אז לא נורא אם תאכל קצת חטיף לפני האוכל, אבל אם היא אכלה גלידה, ממתקים וכו'...אז אין חטיף לפני האוכל. בקיצור, אנחנו במאבקים לא מעטים...

 

[עינת גבע]

וכן, את צודקת כל זה דורש מידה גבוהה של עקביות

שלום רב דינה, אני מבינה מדברייך שאת מודעת לחלק שלכם במאבקים. זה נפלא!!! מודעות הורית זה השלב הראשון. כל מה שנשאר הוא לבדוק עם עצמך/כם אם אתם רוצים לעשות שינוי. אם בסך הכל אתם מרוצים ושלמים מהדרך אז זה בסדר גמור. אני בטוחה שאם וכאשר תחליטו לעשות שינוי תקחו יוזמה מחוייבות ואחריות. וכן, את צודקת כל זה דורש מידה גבוהה של עקביות . בהצלחה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.