בת 10 שפחדת מבובה רוצחת.. זה שיר על בובה עם

[bubi111]

בת 10 שפחדת מבובה רוצחת.. זה שיר על בובה עם

עם סכין... משהו כזה.....
החברים בכיתה ד' של הבת שלי שרים לאחרונה שיר כזה או דיקלום על משהו מפחיד, כמו איזו בובה שקמה לתחייה ורוצחת וכו'.
אני לא ממש הבנתי אפילו בדיוק מה זה. כי היא פוחדת לשיר לי את זה.

לפני יומיים הבת שלי אמרה שהחברים בכיתה שרו על זה והיא ממש בפחד. כבר 2 לילות שהיא ישנה איתי, ולא מספיק שהיא לידי, היא לא מצליחה להירדם כמה שעות ובוכה ואומרת שזה במחשבות שלה ולא היא לא מצליחה לא לחשוב על זה.
היא לא מסוגלת אפילו להיכנס למטבח ולא ללכת לבד לשירותים. היא כמעט נרדמת ואז נבהלת מהמחשבות ומתחילה לבכות שזה לא יוצא לה מהראש התמונה הזאת.

ועוד מדובר בילדה שממש לא פחדנית וישנה אפילו לבד וילדה עצמאית. הכל בסדר בבית אצלינו. משפחה רגילה.
יש קצת בעיות חברתיות שהיא כאילו פחות מקובלת, אבל לא קשור לעניין הזה.

אני לא יודעת איך לפעול. כמובן שאני מרשה לה לישון איתי ומנסה להרגיע ולחבק וללטף. היא ממש דבוקה אלי ובוכה וכולה מתכווצת.
אני גם אומרת לה שזה בסדר לפחד וסיפרתי שהיו דברים מפחידים גם לי בתור ילדה ושזה עובר אחרי כמה זמן.

אני ממש בלחץ, לא יודעת מה לעשות ומאיפה זה בא לה פתאום. זה לא פעם ראשונה שילדים מדברים על דברים מפחדים, אבל היא אף פעם לא פחדה.


נ.ב. האם טיפול בגז צחוק לאחרונה יכול לגרום לזה?

 

[פרת וחידקל]

כל ילד מפחד מדברים אחרים וגם כאלה שחשופים

לדברים מפחידים ולא מתרגשים מהם יכולים פתאום להיכנס לחרדה ממשהו שבכלל לא ציפינו. לבן שלי הייתה תקופה כזו אחרי שראה אצל חבר איזה סרט מצויר שלכאורה הוא לא יותר מפחיד מאלף דברים אחרים שהוא ראה. השאלה היא אם הילדים בכיתה עדיין שרים את השיר (שמעתי עליו, אני יכולה לתחקר את הבן שלי) ואם הם קלטו שזה מפחיד אותה וממשיכים לשיר דווקא, או שמדובר בריקושטים על אירוע חד פעמי. כי אם זה לא משהו שהיא ממשיכה להיחשף אליו באופן יומיומי, תני לזה מקום עוד יום יומיים וסביר להניח שהפחד ירגע.

 

[bubi111]

תודה על התגובה. היא קצת מרגיעה....

גם התייעצתי היום עם רופאת ילדים..........

מקווה שזה ילך ויפחת לה............

 

[C a t h y]

צ'אקי?

 

[bubi111]

היא אמרה שם אחר של בובה.. אבל בטח משהו בסגנון

אין לי מושג למה זה כל כך הבהיל אותה......

 

[פרת וחידקל]

דולי, נכון?

 

[C a t h y]

לא ראיתי, אבל הבנתי שצ'אקי הותיר רושם עז

כשגרתי אצל ההורים הייתה לי בחדר בובת פורצלן (היא עדיין שם), שווה ויקרה.
בפעם הראשונה שבן הזוג שלי הגיע לשם, הוא שאל אותי בחיוך אם אני לא מפחדת שהבובה תתעורר לתחיה בלילה ותתחיל לרצוח אנשים. לא ממש הבנתי לאן הוא חותר.
התגובה שלו הייתה: "אני מבין שלא ראית את צ'אקי, נכון?"

(ולא, לא ראיתי וגם לא מתכננת. אבל מאז צ'אקי זו הבדיחה הקבועה שלנו

).

 

[י טרומפלדור]

דולי. הנה הסיפור (מצאתי באינטרנט)

טל הקטנה מאוד אהבה בובות, והיה לה אוסף ענק של בובות מכל הגוונים וכל הצבעים.
יום אחד, היא טיילה עם אמאלה בשוק, וראתה בובה ממש יפה וגדולה, אחת שעוד אין לה. היא התחננה לאמא שתיקנה לה אבל אמא לא הסכימה. טל התחילה לבכות שהיא רוצה את הבובה והיא לא תזוז עד שאמא תקנה לה אותה.
המוכר שמע אותה, ומיד בא בריצה ונתן לה את הבובה חינם אין כסף. "אדיר" חשבה טל, "אדיר" חשבה אמא של טל, "אדיר" גם חשב המוכר וכולם היו מרוצים.
כשהם חזרו הביתה טל כל הזמן שיחקה בבובה החדשה, עד שאמא צעקה: "טל כבר עשר, לכי לישון", וטל עלתה לחדר שלה והלכה לישון, כי היא ילדה טובה ואם אמא אומרת שצריך לישון אז צריך לישון כי אחרת איך תהיה ילדה טובה?
פתאום טל מתעוררת ב- 12 בלילה, לקולות מוזרים של תפיסה, משיכה, תפיסה, גרירה, "סקריץ סקרץ, סקריץ סקרץ" ואז פתאום היא מתחילה לשמוע "לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות". טל לא הבינה מה קורה אבל מהר מאוד נרדמה.
הבוקר הגיע, וטל יוצאת מהחדר ורואה את דולי הבובה בקצה חדר המדרגות. היא לא חושבת הרבה כי היא בסה"כ ילדה קטנה, וזה לא התפקיד שלה לחשוב בסיפור. היא המשיכה לשחק עם הבובה כל היום עד שהיום נגמר, והלילה הגיע ועוד פעם עייפים, וצריך לישון. טל הלכה לישון כי היא עייפה, וזה הפתרון הכי טוב למצב עייפות (אחרי קפה).
ועוד פעם ב- 12 בלילה, היא שומעת "סקריץ סקרץ, סקריץ סקרץ, לה לה לה לה לה לה לה, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי פותחת את הדלת".
היא מתעוררת בבוקר ורואה את הבובה בכניסה לחדרה, טל צורחת, תופסת את הבובה, מוציאה את ידיה מהמקום, וזורקת אותה למטה באימה.
מה קרה לה בהמשך היום לא מעניין אותנו, לכן ישר נעבור ללילה הבאה.
טל הולכת לישון אבל ב- 12 בלילה היא מתעוררת ועוד פעם שומעת "לה לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי מחברת את יד ימין, דולי מחברת את יד שמאל, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות".
ובבוקר דולי שלמה לגמרי, יושבת לה בכניסה לחדר, עם חיוך מפחיד ונועצת את מבטיה בטל.
טל צרחה, עקרה לבובה את הידיים, ואת הרגלים, וקברה אותה בגן.
כל היום טל הייתה אצל חברות ופחדה לחזור הביתה. אבל בסוף בואו נגיד שהייתה סיבה שהיא תחזור הביתה, כי זה תורם להמשך העלילה, אז נגיד שהיא באה לצחצח שיניים, אבל מרוב עייפות היא נרדמה עם המברשת בפה. אמא ראתה את טל ושמה אותה במיטה.
ב- 12 בלילה היא שומעת מבחוץ:
"דולי חופרת, דולי חופרת, דולי חופרת, דולי חופרת, לה לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי יוצאת מהקבר, דולי מחברת את רגל שמאל, דולי מחברת את רגל ימין, דולי מחברת את יד ימין, דולי מחברת את יד שמאל, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי פותחת את הדלת, דולי עולה על המיטה, דולי רוצחת את אמא, דולי רוצחת את אבא, דולי יוצאת מחדר, דולי פותחת את הדלת, דולי מתקרבת למיטה, דולי עולה על המיטה,
דולי רוצחת את טל! (רצוי לצעוק את השם של הבן אדם).

 

[1אילת2]

עדיין יש לי סיוטים מצ'אקי.