בת מתבגרת...הצילו...

[poesia]

בת מתבגרת...הצילו...

אני זקוקה לעצת חכמים ומנוסים ממני. היום התברר לי מפי בתי בת ה-14.5, שהיא קיימה לאחרונה יחסי-מין עם החבר שלה בן ה-18. אני מתהלכת מאז בהרגשה שנגמר לי האויר. אני מרגישה אשמה בכך שאיפשרתי לקשר זה להתקיים. היא ילדה בוגרת מכפי גילה, והוא ילד שגר הרחק מאיתנו ומדי כמה שבועות בא להתארח בשבת. הוא לא ישן בחדרה. שוחחתי איתה כשהקשר התחיל והסברתי לה את עניין הגיל. היא ענתה בבגרות ואמרה שאין לי מה לדאוג, שגם הוא עדיין "לא עשה את זה". היום היא ביקשה באופו מיוחד לנסוע לישון אצלו לפני גיוסו, ואני בתמימותי שאלתי את "השאלה". והיא ענתה שכן, הם שכבו. אני מרגישה שזו אשמתי, שנכשלתי בחינוך, שאיפשרתי דברים שלא הייתי צריכה לאפשר. בקיצור - קשה לי לחיות עם זה! יחד עם זה אני מבינה שזה כבר נעשה, וכעת אני חייבת להגיב כהלכה על-מנת לתת לה הרגשה של בטחון ולא של אמא מתפרקת. מה אני יכולה לומר לעצמי כדי להירגע? כיצד עלי לנהוג עימה? היא פוחדת שיחסי ישתנה ושאביט עליה כעל מופקרת. הבעתי את אכזבתי בפניה, יחד עם זה אמרתי לה שאני אוהבת אותה. מה לעשות? הצילו? שלא יתקלקל עוד יותר....

 

[נושיאל]

../images/Emo39.gif לא ממש יודעת מה לענות לך....

אבל במקומך הייתי לוקחת אותה לגניקולוג/רופא משפחה כדי שתתחיל להשתמש בגלולות. וקונדומים חובה כמובן...

 

[poesia]

האם יש כאן גם ייעוץ של פסיכולוגים?

מלבד עיצות של מתנדבים שתתקבלנה בברכה. האם יש כאן פסיכולוגים שמוכנים לעזור? היה נדמה לי שזו כותרת הפורום.

 

[nutmeg]

בשביל מה פסיכולוגים?

לא הבנתי... בשביל לברר אם נכשלת בחינוך כמו שרמזת? יש פה שני מימדים - המימד הפרקטי-מציאותי שאין להתכחש לו והמימד של הפתיחות והיחסים ביניכן. מכיוון שביתך קבעה עובדות בשטח עליך קודם כל לעשות כל מה שצריך מבחינת הסברה, גלולות, בדיקה גניקולוגית וכו'. אחרי שכל זה מסודר, התחילי לדבר איתה גם על מין וגם אל אהבה, וגם על יחסים בין גברים לנשים... אי אפשר להזיז את הגלגל לאחור אבל בהחלט אפשר להוא יסתובב יותר חלק להבא.

 

[poesia]

אין לי מלים להודות על התמיכה

ראשית, מאחר שזו הפעם הראשונה שאני נעזרת בפורמים מסוג זה, אני רוצה לספר שהתרגשתי מאוד מהאיכפתיות והעצות. בר-הסמכא טוען בהחלטיות שאני צריכה לסיים את הקשר ולסלק את הבחור. מה שאני יודעת הוא שאם אני עושה את זה אני עלולה לעמוד מול תוצאות הרסניות. בתי אוהבת אותו מאוד, והרחקתו עלול לגרום לה לפעול בהיסטריה. אני לא רוצה לאבד אותה. והוא לא שידל אותה. להפך, היא מספרת שזו הייתה יוזמה שלה, והוא לא לחץ. אני נוטה להאמין.היא גם טענה שאין לי מושג באיזה גיל מתחילים היום. והמשיכה בקלישאה, שהיום זה אחרת, עובדה שמדברים כך בפורומים ויועצי המין בפורומים מבינים את המתבגרים. אני מתה מפחד ומסתבר שכבר שידרתי לה תגובה יותר קשה משהיה נדמה לי. קשה לי מאוד לחיות עם הידיעה שבתי קיימה יחסי מין כל-כך מוקדם. אני פגועה מעצם הבגידה באימון, כי אביה רצה למנוע מהבחור להיכנס אלינו הבייתה, ואני שדיברתי איתה והבנתי את מצוקתה איפשרתי זאת ושיכנעתי אותו. כששוחחנו הרגשתי שאני לא יכולה למנוע ממנה להיפגש איתו ושאני אעשה נזק אם אתערב בכוח. כעת מסתבר לי שזה לא מדוייק. אני מבולבלת ונמצאת על סף בכי כל הזמן קשה לי עם התגובה של גרא, כי במקרה שלי היא לא מציאותית, ואני לא רואה איך אני יכולה לבצע אותה. הבחור גר רחוק אמנם, ומה שאני יכולה זה למנוע ממנו לבוא לישון אצלנו, והיא תוכל להיפגש איתו לכמה שעות כשיבוא לאזור מגורינו. אבל, מה אני משיגה בזה? בת שתיסגר כלפי ותכעס עלי, ומי יודע מה עוד תעשה על-מנת להרגיש שהיא מצליחה לעשות דווקא. כבר אמרתי לה שהיא צריכה להפסיק לקיים יחסי מין בשלב הזה, זה מוקדם מאוד. היא נעלבת מעצם העובדה שאני מעיזה להיכנס לשטחים פרטיים שלה ומדברת על כל שפעלה מתוך אהבה. האם לדעתכם אני יכולה או צריכה ליצור איתה דיון דרך הפורום הזה בשיתופכם, או שזה מסוכן. תודה, תודה, תודה על המילים שבאו ממקום איכפתי.

 

[מנורה]

גיל ההתבגרות

קודם כל אני לא חושבת שנכשלת בחינוך בתך עצם העובדה שבאה אליך ומספרת לך בגלוי מראה שיש בינכם תקשורת טובה והיא בוטחת בך ורואה בך לא רק אמא אלא גם חברה קרובה ועל כך את צריכה להיות גאה. אני הייתי שואלת אותה איך היא מרגישה עם זה? ואם היא יודעת את ההשלכות של המעשה וההגנה? משתפת אותה בהרגשה שלי בפתיחות ומחבקת אותה ואומרת לה שתמיד יכולה לפנות אלי כי אני אוהבת אותה גם אם זה לא לרוחי. יום טוב

 

[גרא.]

poesia,בתך שהיא נערה מתבגרת

לכל עניין ודבר,אינה בוגרת עדיין לקיום יחסי מין מלאים.הסקרנות, יתכן גם הרצון להתריס נגדך, בהיותה כזו, הוא אחד הגורמים להתנסויות המיניות שלה. אליה קשה לבוא בטענות, גם לא אלייך. מי שאחראי למה שקרה, והוביל אותה מבחינה עניינית, אבל ובעיקר לא חוקית זה החבר בן השמונה עשר שלה. אלה יחסים האסזרים על פי החוק,ולא בגלל שרירות לב של המחוקק.ומשום כך,להבנתי עלייך לפעול מיידית, כדי להרחיק את הבחור מבתך.הוא חייב לדעת, שע"פ החוק יחסי המין שלו עם בתך זהאונס,וכלל לא משנה אם היא הסכימה או אפילו יזמה את היחסים הללו.חשוב שהוא יבין שאין לו ברירה, והוא חייב לצאת מחייה של בתך,בכל התחומים, וודאי להפסיק את יחסי המין הללו, אחרת הוא עלול להיות מואשם באונס,והמחיר שהוא עלול לשלם, יהיה כבד וחמור.אין לי ספק שהרחקתו מבתך, עלול ליצור משבר נוסף ביחסים ביניכן..אבל מוטב להתמודד עם משבר כזה,מאשר להעלים עין מהתנהגותה של בתך,המסונוורת מן הסתם מחברותה עם בן השמונה עשר,נסחפת אחריו,ולא מודעת למחיר הרגשי, יתכן גם אחר שהיא עלולה לשלם בעתיד.משום כך, ביטויי האכזבה שאת משדרת לה, אינם תורמים, אלא דווקא עלולים להעמיק את המשבר ביניכם. בתך זקוקה הרבה יותר להבנה,לתמיכה רגשית,לקבלה ולאמפתיה..רק כך היא תוכל להתמודד עם סילוקו של אותו חבר מחייה..ואני מדגיש, סילוקו מחייה..לפחות עד שתגיע לגיל 16 .

 

[טל קר]

מואשם באונס?

סילוקו מחייה? זה זילות עצום למושג האונס, וגם דווקנות בחוק שלא תעמוד לדעתי במבחן בית משפט. גיל ההסכמה למיטב זכרוני הוא אכן 16, אבל יש הגנות בגילאים 14-16 כשמדובר בהפרש גילאים של עד שלוש שנים. אמנם כאן מדובר בכשלוש וחצי שנים, אך לא נראה לי שבית משפט ירוץ להרשיע ויתעלם מכך שמדובר ביחסי אהבה וחברות והכל נעשה מרצון שני הצדדים. לדעתי התוצאה היחידה של וטו זה שבמקום שהיחסים יהיו מוגנים, בבית, עם אמצעי מניעה, הם יעשו בהחבא. למה אין ברירה? למה להוציאו מחייה? למה להפוך אותם למין רומיאו ויוליה ולהוסיף רבדים של מיים גנובים ימתקו? אוקי, אז עדיף שלא היה כך, אבל כבר כך, אז למה לא לעבוד על צמצום נזקים כמו להבטיח אי כניסה להריון או סכנות הדבקות במחלות מין, ולהעמיד תקנות שהציבור לא יכול לעמוד בהן? דווקא זה שהיא שיתפה אותך בזה מראה שהיא סומכת עליך ומעריכה אותך. תגובה כפי המוצעת לעיל תוביל לדעתי ל"פעם האחרונה שאני מספרת לך משהו על עצמי אם אלו התגובות שלך". מה הקשר למופקרת?

 

[טל קר]

אוקי, הלכתי לחפש בחוק

מצאתי כאן. http://www.macom.org.il/legal-law.asp מכיון שהיא עברה את גיל 14, וזה נעשה בהסכמתה לא מדובר באונס. לולא הפרש השנים הקטן היה מדובר בבעילה אסורה בהסכמה. וגם כאן - "תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה ביחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם".

 

[פגי באנדי]

מסכימה איתך טל

להרחיק אותה ממנו רק ייצור דרמה שלמה שתהרוס את מערכת היחסים עם האם ותגרום להם להיפגש בהסתר ולקיים יחסי מין ממילא. אומנם הילדה צעירה אך טענת בעצמךל שהיא בוגרת לגילה,ומזכרוני בבית הספר בנות רבות בגילה כבר קיימו יחסים רק שהסתירו את זה מהוריהן.. לדעתי, דאגי ליידע אותה על כל האפשרויות למניעת היריון (גלולות) וכמובן כיצד להגן על עצמה ממחלות מין..והניחי לה להמשיך את הקשר עד שייגווע מעצמו. בהצלחה.

 

[גרא.]

פגי וטל,הפרש הגילים הזה שבין נער

שהוא למעשה גבר בן שמונה עשרה,מן הסתם חייל, או עוד מעט חייל.הפרש הגיל בינו לבין ילדה,נערה בשלבי ההתבגרות בת 14.6 הוא מתאים? לדעתכן בנות,ילדה בגיל 14.6 בשלה לקיום יחסי מין? היא מבינה בכלל את משמעותם, חוץ מהביטוי הגופני? הטענה כאילו בנות רבות, כפי שאת פגי אומרת ע"פ זכרונך מקיימות יחסי מין בגיל 14,אינה נכונה, לא סטיטיסטית, ולא מחקרית...יש הרבה יותר דיבורים,וניסוחים כאילו,על מנת להיות מקובלת ו"In"מאשר קיום יחסי מין מלאים בגילים הללו.למיטב הבנתי המקצועית,נערה בת 14,6 יכולה פיזית כמובן לקיים יחסי מין, אבל אינה בשלה לך מבחינה רגשית.יש לא מעט מחקרים, המלמדים על הנזק הנפשי המצטבר הנגרם לבנות שהחלו לקיים יחסי מין מאד מוקדמים, עוד לפני גיל 14.וודאי שההורים אינם צריכיםלדעתי, לעודד יחסים כאלה.באין ברירה,נכון אמרת שיש לתדע את הנערה על הסיכונים שיש ביחסים הללו,כמו אפשרות כניסה להריון,והגנה מפני מחלות מין. אבל יש צורך להוסיף ולהתייחס גם למגבלות הגיל.מה בוער לקיים יחסי מין? אני מבין את הנער/גבר ההוא..אבל ילדה בת 14.6 עדיין יכולה להמתין.

 

[טל קר]

לדעתי לא, אבל דעתי לא קובעת, וגם

דעתי לא יכולה להזיז את הגלגל אחורה. בן 18 טרום גיוס, הוא לא גבר, הוא עדין נער. והפרש של שלוש וחצי שנים בין בני זוג גם בגילאים האלו לא גורם לי להתעלף אפיים ארצה מעוצמת התדהמה. גרא היקר, לא רוב הבנות מקיימות יחסי מין בגיל 14וחצי, אבל יש בנות שכן. לדוגמא הבת הזו שלפנינו. אז לי לא בער, ולאחרות לא בער, אבל לבת הספציפית הזו, מאיזו שהיא סיבה, כן. מה תעשה עכשיו? תחזיר את הגלגל אחורה? תקרא לבן זוגה אנס?? אם היא לא רוצה להמתין, מי שמך להכריח אותה להמתין? זה בלתי אפשרי, אם לא שומרים עליה 24/7 דבר שמבחינה נפשית נראה לי מזיק הרבה יותר. אני לא יודעת אם במחקרים שציינת הובאו מספיק בחשבון הגורמים המתערבים. קיום יחסים בגיל מאוד צעיר בגלל לחץ חברתי, בהחבא, עם רגשות אשם, עם פחד מהריון לא רצוי, בהחלט יכול לגרום לנזק נפשי. אבל אם אין לחץ חברתי, לא מעוררים רגשי אשם, לא מכריחים נערה להתחבא כאילו מה שהיא עושה "מלוכלך ואסור" והיא "מופקרת" נראה לי שהנזק הנפשי יכול להיות מצומצם יותר אם בכלל. חוץ מזה שלדעתי בכל מקרה קונקרטי צריך לבדוק את האפשרויות הרלוונטיות. לגרום לה לחכות, כבר לא רלוונטי, אי אפשר להחזיר גלגל לאחור. אז אם האלטרנטיבה זה לגרום לה להרגיש שהיא עשתה משהו אסור, מופקר, מלוכלך, ועכשיו מפרידים ביניהם כי היא סיפרה, מה שלדעתי יגרום נזק נפשי עצום, לבין לומר לה שחבל שהיא לא חיכתה בגלל סיבות כאלו ואחרות, אבל אם היא נחושה לקיים יחסי מין אז שתדאג לעצמה, ואני כאמה מוכנה ללמד אותה איך, הבחירה שלי ברורה.

 

[גרא.]

טל, כדאי שתבדקי בפסקי דין של בתי

המשפט.יש כאן בפירוש מעשה של "בעילת קטינה",ושאלת ניצול מעמדו של הנאשם, עפ"ר היא די ברורה כאשר מדובר על בגיר שניצל את בגרותו לקיום יחסי מין. לצורך העניין הזה, כלל לא משנה אם הוא בן 18 או בן ארבים ושתיים.יש כאן עמדה לא שווה של אדם בוגר, מול ילדה מתבגרת..מעבר לעניין החוקי, יש כאן גם פגם מוסרי, וניצול לרעה של הילדה לצרכיו העצמיים של אותו איש.וחבל.

 

[טל קר]

גרא, אני מציעה שתבדוק בעצמך.

אמרת שזה אונס גם אם היא הסכימה. טעות, כי היא מעל גיל 14. מעל גיל 14 ועד גיל 16 זה בעילה אסורה בהסכמה, אלא אם כן יש הבדל של עד שלוש שנים וזה נעשה בהסכמה מתוך יחסי רעות. על סמך חצי שנה אני לא אהפוך סיפור אהבה בין שני מתבגרים (כן 18 זה בהחלט מתבגר לתפיסתי) ל"בגיר שניצל את בגרותו לקיום יחסי מין" או בכלל "ניצול לרעה". לדעתי בכלל החוק צריך להתאים עצמו למצב שהשתנה, וצריך להוריד את גיל ההסכמה ל14 במקום על 16 כפי שהוא כיום. ואם בעיניך לא משנה אם ההבדל ביניהם הוא שלוש וחצי שנים או 29 שנים, ואם הבחור הוא נער לפני גיוס בן 18, או גבר בן 42 אז אין לי אלא לחלוק על דעתך.

 

[גרא.]

טל קר, בכל מקרה, איני עו"ד,אלא

מסתמך על הידע שרכשתי..ומשום כך לא אתווכח על מה שנאמר על ידך שהוא החוק. העובדה שאת חושבת שיש להוריד את גיל ההסכמה ל-14 מ-16 ,מעידה על כך שמבחינת החוק ,איך שלא נקרא לזה, בעילת קטינה, או כל שם אחר, זה עדיין אסור. אני וודאי רואה הבדל בין נער בן 18,שכל מה שמעניין אותו, ברוב המקרים זה הוא עצמו,לבין גבר מבוגר יותר. וכי את אומרת שבמקרה הזה, היה נראה לך הכל תקין אם זה היה גבר בן 42 ? בכלל רציתי לדעת מה דעתך המלומדת על הצורך והנחיצות של נערה בת 14 לקיים יחסי מין מלאים. האם לדעתך היא כבר בשלה לכך? האם זה צורך חיוני? האם לזה קוראים אהבה???

 

[גרא.]

טל קר להלן נוסח החוק בנושא,לעיונך.

אם תבדקי היטב את המצב, הבחור גדול מהילדה יותר משלוש שנים..מה לעשות, הוא כנראה עבריין.

 

[poesia]

מה בין חוק לתפיקדי כאם?

האם להתקשר לבחור ולפרוש בפניו את ההשלכות הפליליות והאישיות של מעשיו? האם לבקש גם ממנו להפסיק בשלב הזה של גילה הצעיר לקיים יחסי מין מלאים? אני מסתכנת בכך שיספר לבתי, שפשוט תגיב בעויינות איומה. אך ייתכן והשיקול הנכון הוא שהיא עדיין ילדה ואני חייבת לנקוט עמדה? מה יהיה בנוגע לשיתופי בהמשך? האין זה מעשה שיבוא להרגיע אותי יותר מאשר לטפל בגדר שכבר נפרצה? אני מתהלכת כפי שכבר כתבתי, עם הרגשה איומה ולחץ בחזה, ואשמה גדולה. האם כל אלה מעוורים את עיני?

 

[גרא.]

אכן לא קל להיות אם לנערה במצב כזה

אני מפנה את הבמה לדברי המשתתפים.אוסיף רק ואומר, כי לכל בחירה יש מחירים ורווחים, ועלייך כאם לשקול מהם בכל אחת מהדרכים שתבחרי ללכת בה. בכל מקרה,לנוכח העובדות בשטח, על רקע דבר החוק,לעיתים הליכה אחרי האינסטינקטים האימהיים שלך, היא שתנחה אותך בהחלטה.

 

[poesia]

גרא יקר

תגובתך האחרונה, זו המרוככת יותר, נוטעת בי איזו תקווה. אני מודה שתגובתך הראשונה הייתה קשה לי מאוד, כנראה מהסיבה שאני נוטה לחשוב כמוך. יחד עם זה החיים מאלצים אותי להתמודד תכל'ס בשטח עם הדעות שלי, והסתבר לי שיש הבדל גדול בין החזקה באידיאולוגיות ובין האילוצים שהחיים מטילים עלינו. אני עומדת למבחן קשה שבקשים, לפחות מנקודת התצפית הנוכחית. פניתי לפורום מתוך מצוקה ורצון לשמוע דעות מומחים לצד אנשים כמוני. אותי גידלו בנוקשות ובשל כך התחלתי מוקדם מדי. חשבתי שפתיחות וליבראליות מסויימים עם בתי ימנעו את זה. הסתבר לי שזה לא פועל ככה. שישנם דברים שלא בשליטתי. כתבת שעל רקע דבר החוק ישנם מקרים שעלי ללכת אחר האינסטינקטים האימהיים שלי - האם זה נאמר בכנות? נדמה לי שעל-אף שהחוק ברור בעניין זה, עירוב החוק מהווה מכשול. שהרי בבני-אדם עסקינן. בתי צעירה, ואני הכי הכי רוצה לשמור עליה. עדיין לא ברור לי מה לעשות. אני אומרת לה שאני אוהבת אותה מנסה לחבק, אבל היא כועסת, מצטערת שסיפרה לי. זה כואב לי כי אני חשה שהיא חווה רגעים קשים, ואין לי דרך לדעת מה עובר עליה. יחד עם זה, איני יכולה להסתיר את מורת-רוחי מהעניין. הדרישה שלי שתפסיק את מה שהתחילה (אני לא דורשת את ניתוק הקשר) מכעיסה אותה, ואני הרי לא יכולה לדעת. גופה בידיה. עד כמה אפשר להסתמך רק על אינסטינקטים אימהיים? הם הרי קצת הכזיבו.

 

[מנורה]

חוקי הלב

היכן בעלך האבא של הילדה האם הוא לא בתמונה? מה דעתו? נכון שהחוק הוא נוקרשה וקשה במידה ותגישי תלונה אבל לפי התאור שלך יש כאן הסכמה ויש כאן אהבה גם אם היא בוסר לדעתי הדרך הנוקשה רק תזיק לכל הצדדים לדעתי בנות 14 היום מאד מפותחות ויודעות על מהות החיים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים אולי לא בעיני החוק אבל ברגשות. נשאלות כל כך הרבה שאלות כמה זמן הם יחד מאיזה בית הוא ואולי זה היה משהו חד פעמי ולמה להרוס יחסים יפים יש לדבר עם שניהם . אולי כדאי לך לפנות למספר שיחות אישיות עם פסיכולוג שיוריד את הלחץ והאשמה ממך. בהצלחה ולילה טוב