בת-יענה!

[יאקים]

../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif

 

[הנחליאלי]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[trilliane]

חומר מרתק(?) שקשור לפיילין: הבת של הפסידה

בגמר "רוקדים עם כוכבים" לג'ניפר גריי המדהימה.

 

[GnomeBubble]

היא לא הפסידה

זאת הכל קונספירציה של ה-liberal media. הבת שלה היא בכלל רקדנית מדהימה שלמדה לרקוד עם דובי קוטב!

 

[trilliane]

אכן, גם לי ידוע כי השם התקני הוא "יען" בלבד.

והנה מה שכתבו בויקי: "טעות שכיחה מאוד היא לקרוא ליען בת יענה. שמה אומנם נגזר מאותה בת יענה, אך זו היא בכלל עוף דורס לילי, קרוב של הינשוף, המתגוררת בנקיקי סלעים במדבריות ונקראת כך על שם בת הקול אשר היא משמיעה שמתפשטת ומתפוצצת בסביבות משכנה בגיא ובהר וקולה החוזר נשמע כמענה מסלע אחד למשנהו." http://he.wikipedia.org/wiki/יען ובאשר לניקוד, הנה דבר האקדמיה: 1. צורת הרבים של עִקְבָה היא עֲקֵבוֹת, עִקְבוֹת- (על דרך יָעֵל יַעֲלָה יְעֵלִים יְעֵלוֹת יַעֲלוֹת-; יָעֵן [בת-] יַעֲנָה יְעֵנִים). http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D093.aspx 2. במשקל פָּעֵל רבים השמות שהצירי מתקיים בהם, וכך צריך לנהוג בכל שם המתחדש במשקל זה. למשל: אָבֵל אֲבֵלִים אֲבֵלֵי- אֲבֵלָה אֲבֵלַת- אֲבֵלָתוֹ, אָשֵׁם אֲשֵׁמֵי-, בָּצֵק בְּצֵקְךָ בְּצֵקְכֶם בְּצֵקָם, דָּשֵׁן דְּשֵׁנֵי-, חָפֵץ חֲפֵצִים חֲפֵצֵי-(חיים), יָעֵן יְעֵנֵי-, [...] ו"יעל" שייך דווקא לקטגוריה הבאה, ולא באותה רשימה עם "יען". http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/1/Pages/Ch1D045.aspx

 

[sailor]

בנות יענה מופיעות כמה פעמים אצל הנביאים

בהקשר של שממה ואבל וחזלינו מבארים את זה כבת יענה המתאבלת על בניה (כי הזכר הדומיננטי אוסף אליו את כל האפרוחים שהוא יכול). http://kodesh.snunit.k12.il//b/l/l5303_064b.htm

 

[GnomeBubble]

דווקא מורות בתיכון מבינות הרבה פחות בניקוד

ממורות ביסודי, אלא אם הן מורות ללשון. אה, רגע, גם מורים.

בכל אופן, אלה המורים בכיתה א' וב' שצריכים לנקד כל הזמן. שאר המורים לא משתמשים בניקוד יותר משרואי חשבון, סנדלרים, טכנאי שיניים או מדעני גרעין משתמשים בו. זאת אומרת, הם פחות או יותר לא משתמשים בו בכלל. אתה לא יכול לצפות מהם לדעת לנקד.

 

[יאקים]

בוקר טוב, גנום

אני מסכים חלקית עם מה שכתבת. ידיעת הניקוד, הגם שהיא פגע רע ורעה חולה בקרב אוכלוסיות רבות, מותנית גם בהפנמה וגם בנטיית לב, כפי שזה קרה אצלי וכפי שטרילי העידה על עצמה.

 

[GnomeBubble]

אני לא חושב שידיעת הניקוד היא פגע ורעה חולה

אבל אני בהחלט מסכים איתך שהניקוד העברי עצמו הוא פגע ורעה חולה.

 

[יאקים]

מן הסתם, זו הסיבה שרק מעטים

יחסית שולטים במיומנות הזאת פחות או יותר. שאפו על ההומור שלך.

 

[GnomeBubble]

לרגע חשבתי שכתבת "שולטים במימונות"

ורציתי שוב לשלוח בך חץ מחודד של הומור ולהסביר שבימינו אנו דווקא מספר השולטים במימונות (במיוחד אם הם פוליטיקאים) רק הולך ומתענף ומתמנף. אבל אז ראיתי שסתם תיעתע בי הדמיון.

 

[יאקים]

כתבתי מימונות במקום מיומנויות?

ועל זה אתה משתלח בי קובל פורום ועדה? הלהובישני אתה אומר? אבל כל זה היה בשוגג, כדכתיב: ונסלח לכל העדה, כי לכל העם בשגגה....:

 

[GnomeBubble]

"לרגע חשבתי"

ואני משתלח בך או בכל אחד אחר רק בשביל ההלצה. כל הזמן עושים את זה כאן בפורום, ברוח טובה.

 

[יאקים]

גם אני הגבתי באותה הרוח, לידיעתך.../images/Emo13.gif

ואגב, מימונות היא צורת ריבוי של מימונה. ולמה היא נקראת בשם זה? הרי זהו חג שנחגג על-ידי עדת מרוקו. כי המטלות הרבות לרגל החג מחולקות בין הנשים השונות והרבות, וכל אחת מימונה על משהו אחר: זו מימונה על המופלטות, זו מימונה על העוגות, ואחרת מימונה על...

 

[GnomeBubble]

../images/Emo13.gif

 

[יאקים]

../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif

 

[הנחליאלי]

מחקר מעניין מראה שרוב הילדים

אינם קוראים את הניקוד, אלא מתעלמים ממנו כמו שרובנו מתעלמים מפרסומות. זה משעשע כי משום מה יש מסורת לנקד דווקא ספרי ילדים ותנ"כים. לא קיבלתי את ההפניה למחקר, אבל את המידע קיבלתי מ"מקור טוב".

 

[sailor]

גם אלה שלמדו קמץ א = אה?

 

[הנחליאלי]

אה? אה? אלה לא. נו!

 

[יאקים]

מעניין מאוד, אלא שיש לי ספק אם המחקר

הזה ניצב איתן על כל רגליו. שהרי מה יעשה ילד שמקבל את המילה "ספר"" איך הוא אמור להבין אותה אם אינה מנוקדת, ואם תטען לחלופה של כתיב מלא, כיצד פתרון זה יהיה יעיל למילים: סֵפר, סַפֵּר, סָפַר ועוד? ובכל זאת, הרי איני תמים, בכל זאת הם נדרשים לדעת להבחין בין תנועות, לפחות בעלות צלילים שונים, \ ואולי היה ראוי לפשט את התנועות, כך שבעלות צליל זהה (קמץ, פתח, חטף פתח) יסומנו בסימן אחד. והרי ברור הוא שלאחר שהם מפנימים את צלילי התנועות, מושמט הניקוד ואז הם מתייחסים לתבניות שלמות בתוך הקשרן, והם עושים זאת די טוב, למעט החריגים המתקשים: דיסלקטים, למשל. יום טוב לך.