את אפילו לא מבינה כמה את טועה
אני אתן לך דוגמא.
אשה שמגיעה לארץ בעקבות אהבה, וחיה פה 10 שנים.
מסיבות כאלו ואחרות האזרחות שלה מתעכבת ומתעכבת, ואחרי 10 שנים, ו2 ילדים בארץ הזוג נפרד.
הילדים לא יוכלו לצאת מהארץ, האמא אינה אזרחית ותהליך הזוגיות המשותפת שלהם נקטע, כי נפרדו.
עבר זמן, והיא כבר חסרת ויזה. אני מזכירה לך שהילדים פה, והיא לא תעזוב אותם.
מה עכשיו? היא עדיין "יללנית" בעיניך? או שעכשיו את יכולה למצוא שמץ, רק שמץ של אמפטיה אליה?
אני אתן לך דוגמא.
אשה שמגיעה לארץ בעקבות אהבה, וחיה פה 10 שנים.
מסיבות כאלו ואחרות האזרחות שלה מתעכבת ומתעכבת, ואחרי 10 שנים, ו2 ילדים בארץ הזוג נפרד.
הילדים לא יוכלו לצאת מהארץ, האמא אינה אזרחית ותהליך הזוגיות המשותפת שלהם נקטע, כי נפרדו.
עבר זמן, והיא כבר חסרת ויזה. אני מזכירה לך שהילדים פה, והיא לא תעזוב אותם.
מה עכשיו? היא עדיין "יללנית" בעיניך? או שעכשיו את יכולה למצוא שמץ, רק שמץ של אמפטיה אליה?