בת הים

מיכל 1

New member
בת הים

שמעתי את קולך בלילה היו שם המון רעשים ובכל זאת שמעתי - צלילים צלילי פטיפון המנגן ללא הרף צלילי האמת על לוח ליבי שכבר מת כמו ציפור מרוסקת - עולה הכאב ואני ממריאה למעוף אחרון כבר אין בה כוח ובלב שממון סובבת סביבי אוירת דכאון ואהבתי התלושה - על פני שדות ממריאה ונוצותיה שמוטות - וליבה מרופט וחזיון הילדות - שוב חוזר ועולה ורק את פניך שוב חוזר ומראה כמו בשעון עוברות השעות אט אט ונשכחות כי עברו - ונשכח גם מבט כמו בת ים שעולה לקרקע אני את חיי שוב מתחילה
 

לורה..

New member
וואוו...שיר מלא עוצמה....

כל כך נהנית לקרוא כל פעם את שירייך... כל כך מלאי רגש...ועוצמה. שיהיה לך יום נפלא לורה
 
אבל למה תמיד עוצמה שלילית??

למה כל השירים על מוות וחידלון אונים??? שאלתי את המשוררת וניתקה קשר.....
 

מיכל 1

New member
לארבל

המשוררת....עוד כאן למרות הכאב בשיריה היא עוד כאן - והיא יודעת גם לחייך מן הסתם.
 
למעלה