בתקופה הזאת גם?
אחרי האסון הימי-יבשתי שקרה בדרום מזרח אסיה שאלתי את עצמי שאלה. למעשה,השאלה הזאת ישבה במוחי זמן רב לפני האסון אבל לאחריו זה רק התחזק. חשבתי על כל היתומים,על המשפחות ההרוסות,על הרעב שיש שם,המחלות,הבלאגן על כל האנשים המסכנים שם. כמו כל אדם(אני מניח),גם אני לפעמים "מבקש" דברים מאלוהים,מתפלל אליו בדרכי וכו'. השאלה ששאלתי את עצמי האם אני שמצבי הכללי סביר(תודה לאל),יכול "לגנוב" את תשומת לבו של אלוהים ושהוא "יקשיב" לי בזמן ששם יש כל כך הרבה אנשים שכרגע הם זקוקים לעזרתו הרבה יותר ממני. קצת קשה לי לנסח את המחשבה שלי בכתב,אני מקווה שתבינו את כוונתי. האם זאת לא חוצפה שלי לבקש עכשיו עזרה וכו' בזמן שיש כל כך הרבה אנשים שזקוקים לה? בכלל אני חושב\שואל...זאת לא אגואיסטיות מצדי לבקש בזמן שיש כל כך הרבה עניים,מסכנים,אונס,רציחות,פשעים בעולם?
אחרי האסון הימי-יבשתי שקרה בדרום מזרח אסיה שאלתי את עצמי שאלה. למעשה,השאלה הזאת ישבה במוחי זמן רב לפני האסון אבל לאחריו זה רק התחזק. חשבתי על כל היתומים,על המשפחות ההרוסות,על הרעב שיש שם,המחלות,הבלאגן על כל האנשים המסכנים שם. כמו כל אדם(אני מניח),גם אני לפעמים "מבקש" דברים מאלוהים,מתפלל אליו בדרכי וכו'. השאלה ששאלתי את עצמי האם אני שמצבי הכללי סביר(תודה לאל),יכול "לגנוב" את תשומת לבו של אלוהים ושהוא "יקשיב" לי בזמן ששם יש כל כך הרבה אנשים שכרגע הם זקוקים לעזרתו הרבה יותר ממני. קצת קשה לי לנסח את המחשבה שלי בכתב,אני מקווה שתבינו את כוונתי. האם זאת לא חוצפה שלי לבקש עכשיו עזרה וכו' בזמן שיש כל כך הרבה אנשים שזקוקים לה? בכלל אני חושב\שואל...זאת לא אגואיסטיות מצדי לבקש בזמן שיש כל כך הרבה עניים,מסכנים,אונס,רציחות,פשעים בעולם?