בתסביך.

[חידה עלומה]

בתסביך.

אני בתסביך בלתי מובן,לא יודעת מה עובר עלי וזה משגע,אני רגילה תמיד לדעת,לאבחן ורגע אחד בלי לדעת,להרגיש בשליטה מחרפן אותי.

לאחרונה נוסף לנו עובד חדש לחנות....שמהתחלה לא יכלתי לסבול מהאנשים האלה שאף לא ברור לך מי הם באמת,כל אדם מורכב בפי עצמו לכל אחד יש אלפי פינות שהוא מסתיר
אך אצלו זה הרגיש בולט ולא אמיתי....בשבילי הוא היה כמו תופעה שצריך לגלות...ולאט לאט כשהגעתי למקום הכואב שלו הכל השתנה,פתאום האכפתיות וההבנה....החברה בעבודה פירשו זאת כהדלקות מה שהיה ברור לי כטעות אך כשזה נוגע ברגש את כבר לא יודעת כלום ונותנת לאנשים לבחור את השם להערכת המצב....מה שסיבך את הקשר שלנו כשנבהלתי מהגדרות..ואולי גם אותו כי סתם כבר התאפיינה הישירות שלי כלפיו והאמת...ושתפתי אותו בחשש אך כשהתגלה לי שיש לו מישהי זה לא הציק אלא מאוד הבהיר את רגשותי...זה לא חתר לזוגיות.
מאז שהתוועדתי לכאב שלו...הוא חלק ממני..כשהתחלתי להרגיש באופן נפרד ממה שהוא עבר..זה גרם לי לשאול את עצמי הרבה שאלות,מה אומרים כל הרגשות שלי?
מה זה אומר אם לעיתים שאני מתעוררת הוא פשוט קם איתי בהרגשה...ותחושת כבדות עוטפת אותי?מה זה אומר שכל הערה ממנו על כך שפגעתי היא כמו סכין כואב שחותך ככה בלי רחמים
מה עובר עלי?

תודה מראש

 

[יעל ניסן]

זה יהיה

לא רציני להגיד לך מה עובר עליך מפסקה אחת שכתבת.
אנחנו כל ממש מכירים.

מעבר לזה, חייבת להגיד שלא לגמרי הבנתי את מה שכתבת כי המשפטים היו דבר והיפוכו - אולי סתם בגלל ענייני עריכה.
נגיד משפט כזה: "אני רגילה תמיד לדעת, לאבחן ורגע אחד בלי לדעת, להרגיש בשליטה מחרפן אותי"
אז את רגילה לדעת ולאבחן וכשאת מרגישה בשליטה את מתחרפנת?
או כשיש רגע אחד בלי שליטה את מתחרפנת?

או... "שמהתחלה לא יכלתי לסבול מהאנשים האלה שאף לא ברור לך מי הם באמת, כל אדם מורכב בפי עצמו"
אז את לא יכולה לסבול אנשים שלא ברורים לך או שאת בסדר עם זה שהעולם גדול, יש כל מיני אנשים, כל אחד הוא מי שהוא גם אם אבחנת באופן מיידי וגם אם לא.

אגיד לך מה כן הבנתי. הבנתי שאת קמה בבוקר ובמקום להיות עסוקה בעצמך, מי את, מה את, איפה צריך אותך, איך מקדמים עניינים בעבודה... את עסוקה באחרים: מי הם, מה הם, מה מניע אותם, למה, כמה, ואיך... אולי מתוך איזו מחשבה שאם תדעי כל מה שאפשר לדעת על אחרים מסביבך תהיה לך תחושת שליטה, או לפחות סוג של מרגוע - שהנה את יודעת הכל, יכולה לצפות את הכל, לא תהיי מופתעת מכלום והעולם סבבה.

והנה, מה קרה? למרות שאת יודעת משהו על מישהו אין לך שליטה. לא עליו לא על המחשבות שלך ולא על הרגשות שלך.
נכון מפתיע?

אז זהו, מידע ודעות שיש לנו על אחרים ועל העולם באופן כללי נותנים תחושת שליטה רק בעירבון מוגבל מאוד.
מישהו הפקיד אצלך סיפור כואב שהזיז לך רגשית ואין לך שום דרך לשלוט לא בסיפור הכואב, לא בתוצאות שלו, לא במערכת היחסים שלך איתו ולא בשומדבר.

למה? כי תכלס, הסיפור הכואב שלו זה החיים שלו, לא שלך.
זה שהוא סיפר לך ושיתף אותך לא הופך את זה לשלך.