בתי

sssap1

New member
בתי

שלום רב, בתי בת 4, היא ילדה שמחה חכמה וורבלית חברותית ומאוד אוהבת לעזור. בתחילת השנה היא נכנסה לגן שבו יש ילדים בני גילה ושגדולים ממנה בשנה. מתחילת השנה התחיל אצלה דיבור אגרסיבי כאשר לא מוצא חן בעיניה דבר. למשל אם ביקשתי ממנה לבוא להתקלח והיא באמצע תוכנית\משחק היא תתעצבן ותתחיל עם אלימות מילולית למשל: אני אבעט בך, אני אכניס לך יד לעין, אני אכה אותך וכו'. יש לציין שזה רק בגדר האיום, אצלנו במשפחה אין מכות ואין ניבולי פה. בהתחלה הייתי מענישה אותה (בחדר ל5 דקות) - אז היא למדה לבקש סליחה ואז זה היה חוזר על עצמו אח"כ הייתי מתרחקת ממנה או לא מדברת איתה - לא הצלחתי לעמוד בזה מה עושים?? זה פוגע בנו משפיל אותנו בעיקר שזה נעשה מול המשפחה והחברים
 
שיטת "פסק זמן" שבחרת

היא תגובה נכונה למצב הזה, אבל אחת הבעיות בהפעלת שיטות כאלו היא אי דיוקים בניואנסים של הביצוע. ישנה סבירות גבוהה לדעתי מהתיאור הקצר שלך שהפעלת את פסק הזמן בצורה לא מדוייקת. תוכלי לפרט מה עשית בדיוק?
 

sssap1

New member
המשך

כשזה קורה, לרוב מול משפחה וחברים, אני מזהירה אותה מעונש שעומד לי על הלשון ואם זה לא מרגיע אותה אני קמה ממנה ומתרחקת. כשהיא מנסה להתקרב אני אומרת לה שאני לא מעוניינת לדבר איתה עד שתחשוב ותתנצל על התנהגותה. לפעמים היא גם מדברת כך למשפחה ולחברים עצמם (בביתם) אז במקרה זה אני קמה והולכת (דבר שגורם לה לבכות והרבה) או לחילופין שמה אותה באחד החדרים לחשוב. האמת היא שמאוד קשה ובעיקר עצוב לי לשמוע כך את בתי, סה"כ היא ילדה טובה חברותית וחכמה. מה עושים???
 
למעלה