בתי בת ה 3.5

[purediving]

בתי בת ה 3.5

עדיין לא ניגמלה מטיטול בלילה (טיטול יום, לפני שנה בערך...) לאחרונה היתה חולה ואיבדה סב ולא רציתי להעמיס עליה לפחות לעוד חודש חודשיים (שקלתי לחכות לאביב, עם גמילת הלילה) שאלתי היא: איך לעשות את זה בדרך הכי קלה, איך לדבר איתה על זה לפני, היום משהיא מבינה אני מרגישה צורך לשתף אותה יותר, גמילת היום נעשתה מרצונה המלא, אפילו לא הצטרכנו להרגיל אותה, זה פשוט קרה. גמילת הלילה קצת שונה, זה לא בא ממנה - כמו שחשבתי/קיוויתי... אשמח לכל עצה או תגובה. נ.ב הפורום שלכן מדהים ומחמם

 

[zorakani]

אפשר לשאול שאלות?

האם היא קמה עם חיתול יבש? מה לגבי שנת הצהריים? עם חיתול? היא מתייסת לנושא? מודעת לכך שרוב בני גילה כבר נטולי חיתול?

 

[אמא שרון]

למיטב זכרוני, גמילת יום וגמילת

לילה הם שני דברים שונים. בשנת לילה מדובר על מנגנון שונה, שהוא לא תמיד בשליטת הילד.

 

[purediving]

כמובן

היא לא קמה עם חיתול יבש, למעשה הוא רב הזמן ספוג. שנת צהריים היא לא ישנה בדר"כ אך כשישנה, קמה יבשה ללא חיתול. לאחרונה היא חוזרת על המשפט "אני לא גדולה, אני קטנה" בכל מיני סיטואציות בהן מזכירים לה שהיא כבר יכולה כי היא גדולה, אני מייחסת את המשפט לעובדה שעברה תקופה קשה בחודש האחרון (מות הסב, אליו היתה מאוד קשורה ואישפוז שעברה בעקבות מחלה) ולמה ציינתי זאת, כי כשמעלה את נושא החיתול, זו התשובה שלה "אני לא גדולה אני קטנה" כשאומרת לה שנכון, לחלק מהדברים היא קטנה ולחלקם היא כבר גדולה (כמו וויתור על הטיטול) היא לא רוצה....

 

[לאה_מ]

דוקא בנושא של גמילת לילה אין כל כך

עניין של רצון של הילד. זה עניין פיזיולוגי לחלוטין. הבשלה של הורמון מסויים בגוף. לילד אין שליטה על זה. ולפי מה שקראתי, המוכנות הפיזית לגמילת לילה אמורה להופיע עד גיל 5. כלומר, בתך עדיין עמוק בתוך טווח הנורמה. תראי, החשש שלך מאד מובן לי - עם הבן הבכור שלי הרגשתי שאני מפספסת איזו רכבת בעניין גמילת הלילה - הוא היה כבר בן יותר מ-3, ועדיין היה קם עם טיטולים ספוגים. אני בטוחה שהפעלנו עליו סוג של לחץ לגמילה, אם כי אני משוכנעת שזה לא היה לחץ ישיר, וגם לא ממש מודע מבחינתנו. בכל אופן, כשהוא ביקש להוריד את הטיטול בלילה, סיכמתי איתו שהוא מתחיל לשתות בכוס ולא בבקבוק (עד אז הוא היה שותה כמויות גדולות של מים במשך היום), מפסיק לשתות כ-20 ד' לפני השינה, ובנוסף, היינו לוקחים אותו לעשות פיפי לפני שאנחנו היינו הולכים לישון. עדיין הרבה מאד פעמים הוא היה מתעורר רטוב בבוקר, במשך זמן רב. לבן הצעיר שלי הורדתי את הטיטול בלילה כחלק מתהליך גמילה שעשינו לא מזמן, כאשר שמתי לב שהוא קם בבוקר עם טיטול יבש לחלוטין. מאז שהורדנו את הטיטול בלילה (משהו כמו 3-4 חודשים) לא היה אפילו פספוס אחד. פשוט המנגנון אצלו הבשיל קודם.

 

[purediving]

זאת אומרת שהמדד למוכנות

הוא טיטול יבש? האמת, אני זוכרת את עצמי כילדה מרטיבה עד גיל 5 או 6 עם בושה מאוד גדולה על כך.... על פי כל דיווחי חברותיי ואחות טיפת חלב...היא כבר היתה צריכה להיגמל... אני קצת מבולבלת....הייתי מעדיפה שזה יהיה תהליך חלק וטבעי ולא משהו ששני הצדדים נאבקים בו. אולי אחפש מאמרים נוספים על העניין?

 

[יסמין@]

לדעתי קיבלת עצות טובות. ואני

רוצה להוסיף: תעזבי את דיווחי חברותייך ואחות טיפת חלב (אחיות טיפת חלב ידועות לשמצה בכל ההשוואות האלה ובניסיון להתאים ילדים לסקאלה בלתי אפשרית). כל אדם הוא אינדיבידואל. לכל ילד וילדה יש הקצב שלהם, ואין שום צורך להשוות. אני בטוחה שיש דברים שבתך יותר "מתקדמת" בהם מהילדים של חברותייך... עצתי היא: תני לה את הזמן שלה להיגמל. מה גם שאת לא באמת יכולה לעשות משהו, חוץ מלקלקל את התהליך הטבעי. וכפי שכתבו לך, אם זה כל כך חשוב לך, אז היא בתוך הנורמה. אז בשביל מה להאיץ תהליך טבעי שאצל בתך הוא בתחום הנורמה? סתם יוביל למתחים ולבעיות ביניהן ובינה לבין עצמה. ויש משפט אחד שמאוד בלט לי בהודעתך: ה"בושה מאוד גדולה" שהיתה לך בילדותך על שהרטבת עד גיל 5-6. כדאי להיזהר שלא להשליך מעצמך על בתך ולהעביר לה את ה"בושה המאוד גדולה" שחווית כילדה גדולה יותר מבתך. האם גם אותך ניסו לגמול לפני זמנך, ולכן הרטבת עדיין בגילאים אלו? שיהיה בהצלחה

 

[purediving]

דווקא בגלל הבושה המאוד

גדולה שחוויתי בילדותי, גורמת לי לחשוב שהוריי גמלו אותי מוקדם מידי (1.8 חודשים, אימי אומרת) - אני זוכרת עצמי, "מפספסת" מידי פעם, ולא ישנה בלילה מהבושה הגדולה... וזאת אני רוצה לחסוך ממנה... וכשציינתי זאת, רק חיזקתי את העובדה שהוזכרה שאולי בגילאים כאלה (לפחות עד 5) זו לא אמורה להיראות בעיה. העניין הוא שכל "הסביבה" מתייחסת לזה כעניין מאוד לא טבעי, להבדיל מהנאמר כאן...

 

[יסמין@]

אז ניחשתי נכון... ואת

בעצמך אומרת שאת רוצה לחסוך מבתך את מה שאת עברת. אז כדאי לדעתי פשוט לעזוב אותה לנפשה ולתת לה להיגמל מטיטול לילה בזמנה החופשי. ובקשר לסביבה, אזרוק לך רמז: לא כל דבר חייבים לספר לכולם... אם את יודעת שאלו דעותיהן ואת לא שותפה לדעותיהן, אז פשוט אל תשתפי אותן. זה לא העסק שלהן האם ומתי בתך תיגמל מטיטול לילה. את האימא ואת הקובעת, ולא החברות והסביבה.

 

[purediving]

תודה יסמין ../images/Emo24.gif

רק רוצה לוודא שלא גורמת לה נזק באי ההתעקשות שלי איתה, ולו לנוכח העובדה שאנו כהורים צריכים ,לכוון וללמד אותם...

 

[לאה_מ]

ממש לא גורמת לה נזק - להיפך!../images/Emo24.gif

 

[ניקי ק]

ביתי נגמלה בלילה כשנה + אחרי גמילת

היום. גם לנו לא היה קל, אבל בסוף זה בא. אני השתמשתי בחיתולי גמילה (אלה שכאשר עושים פיפי הציורים נעלמים). כך היתה לה מטרה - שהציורים לא יעלמו. אבל האמת היא שהרגשתי שכמה שהיא רוצה זה לא תלוי בה. נראה לי שיש צדק במה שאמרה קודם לאה שזה ענין פיזיולוגי ולא תלוי בהם.

 

[כרמית מ.]

מסכימה ולא מסכימה

מסכימה שנושא גמילת הלילה הוא לא עניין של רצון הילד, אלא של פעילות רפלקסיבית. לא מסכימה עם הסברה (המקובלת מאד) שהמוכנות הפיזית לגמילת לילה מגיעה בגיל מבוגר יחסית. זה עניין תרבותי. ליתר דיוק: הבעיה היא החיתולים, ובעיקר החד פעמיים. תינוק בריא, לא עושה פיפי (ובוודאי לא קקי) מתוך שינה, ובגיל צעיר מאד הם מפסיקים לעשות פיפי בלילה בכלל. בגיל חודשיים, התינוק שלי קם בבוקר עם טיטול יבש. מכיוון שאני לא עקבית, הוא בדרך כלל ישן עם טיטול, אבל בגיל חודשיים, חצי שנה, ועכשיו שוב (9 ח') הוא ישן תקופות בלי חיתול - ובמיטה יבשה (עשה פיפי בזמן ההנקות, לא על המיטה) על פי רוב. הבעיה היא שאנחנו מתעלמים מהאיתותים, והטיטולים לא נותנים משוב, ולכן הילדים מתרגלים להתעלם מהסימנים, והרפלקסים אובדים. לעיתים, הם חוזרים לעצמם זמן מה לאחר גמילת היום / הפסקת ההחתלה בלילה. לפעמים לא. בני הבכור (בן רבע לחמש) כבר שנתיים בלי טיטול בלילה, מיזמתו, ועדיין מרטיב בקביעות (אם כי אצלנו יתכן קשר לבעיה פיזית, שתטופל בקרוב ע"י ניתוח). לאחרונה, בעקבות ריח מתמיד ובלתי נסבל בחדר הילדים, החל לישון עם פול-אפס (התחלנו עם DRY NITES וקראנו לזה תחתוני פיג'מה - הראינו לו גם את תמונת הילדים הגדולים על העטיפה. אח"כ עברנו לפול אפס, פשוט כי הם יותר מתאימים לגודלו הזערורי, וגם קצת יותר זולים).

 

[רוני של יובל ומאיה]

אם זה מה שהיא עונה...

אז לא הייתי מלחיצה אותה. כנראה שהיא נלחצת בעצמה מהעניין הזה, ולכן ממשיכה לאמר שהיא קטנה (=צריכה חיתול). 3.5 זה ממש לא גיל מופלג לחיתול בלילה.