את DA:2 מרבים להשמיץ
אבל אני חשבתי שהוא לא רע.
לא DA:O אבל לא בטוח שהגיע לו לחטוף כפי שחטף.
 
מה שמאוד אהבתי ב-DA:O זה את הניהול הטקטי בקרבות.
הייתי עוצר, נותן פקודות, נלחם וחוזר חלילה (לא אהבתי להשתמש ב-tactics).
ב-DA:I יש עדיפות ברורה לשימוש ב-A.I של החבורה, זאת אומרת, אתה משחק בדמות שלך במבט שלישי והמחשב משחק בשבילך עם שלושת החברים שלך לקבוצה.
אני לא אהבתי את זה. העדפתי את המבט מלמעלה והניהול הטקטי ואתה מרגיש שהמשחק לא מת על הדרך הזה. למשל, המצלמה הטקטית למלמעלה לא גליק גדול - הדמויות הולכות לאיבוד לפעמים בין הפרטים, יש עצים שמסתירים וכו׳.
 
עוד דוגמא:
כשאתה משחק טקטית אתה מוגבל ל-8 קסמים/יכולות בלבד.
זה אבסורד בעיני.
היה מצב שהיו לי 12 קסמים אבל אפקטיבית השתמשתי רק ב-8.
 
שלא תבין אותי לא נכון, זה אחלה משחק אחרת לא הייתי משחק בו כל הרבה שעות.
התחלתי לשחק בו באזור אוגוסט-ספטמבר והיו לי שבועות שלא נגעתי בו, ואם עדיין חזרתי אליו כל פעם זה אומר דרשני.
ואני כן רוצה לקנות ולשחק בהרחבות.
 
רק מה, מתחת להשקעה העצומה הזו הוא קצת ״חלול״.