בשעה טובה התחלנו גן
לפני שלושה ימים דניאל התחיל לבקר בגן עד הצהרים. בשבוע שעבר הייתי איתו 4 ימים רצוף בגן בלי שעזבתי. ביום ראשון הזה חזרתי אחרי שעה, בשני אחרי שעה וחצי והיום חזרתי לקחת אותו אחרי שעתיים. סיכמתי עם המטפלות שבמידה והן לא מצליחות להרגיע אותו הן יתקשרו אלי. בינתיים הן מדווחות שהוא בוכה בקלות אבל יש לו גם רגעים שהוא רגוע ומסתכל על ילדים האחרים, אם כי בצמידות אליהן, לרוב על הידיים שלהן. כשהגעתי אתמול וחיבקתי אותו ואמרתי "מתוק שלי בכית" הן ביקשו ממני להדגיש דווקא את הדברים הטובים שקרו לו היום, על מנת שהקונוטציה שלו לגן תהיה חיובית ולא שלילית. לכן כשהיום באתי לקחת אותו אמרתי לו "איזה כיף היה לך חוג מוסיקה ורקדת את שיר הפרפרים, שיחקת עם הילדים בארגז חול וכולי". השאלה שלי אם זה נכון להתעלם מהדמעות והעצב. איך לתת לו הרגשה שאני מבינה שהוא עצוב (הוא בן שנה וחצי) אבל בכל זאת להעביר לו שגן זה מקום נעים עם פעילויות מהנות. שאלה שניה - בשלושת הימים האלה הילד השתנה. הוא דבוק אלי המון, חסר ביטחון, בוכה על כל שטות. ממש ילד אחר וזה צובט לי בלב. האם הוא השתנה או שזה אופיני לתקופת הקליטה? כמה זמן צפויה להימשך תקופה כזו?
לפני שלושה ימים דניאל התחיל לבקר בגן עד הצהרים. בשבוע שעבר הייתי איתו 4 ימים רצוף בגן בלי שעזבתי. ביום ראשון הזה חזרתי אחרי שעה, בשני אחרי שעה וחצי והיום חזרתי לקחת אותו אחרי שעתיים. סיכמתי עם המטפלות שבמידה והן לא מצליחות להרגיע אותו הן יתקשרו אלי. בינתיים הן מדווחות שהוא בוכה בקלות אבל יש לו גם רגעים שהוא רגוע ומסתכל על ילדים האחרים, אם כי בצמידות אליהן, לרוב על הידיים שלהן. כשהגעתי אתמול וחיבקתי אותו ואמרתי "מתוק שלי בכית" הן ביקשו ממני להדגיש דווקא את הדברים הטובים שקרו לו היום, על מנת שהקונוטציה שלו לגן תהיה חיובית ולא שלילית. לכן כשהיום באתי לקחת אותו אמרתי לו "איזה כיף היה לך חוג מוסיקה ורקדת את שיר הפרפרים, שיחקת עם הילדים בארגז חול וכולי". השאלה שלי אם זה נכון להתעלם מהדמעות והעצב. איך לתת לו הרגשה שאני מבינה שהוא עצוב (הוא בן שנה וחצי) אבל בכל זאת להעביר לו שגן זה מקום נעים עם פעילויות מהנות. שאלה שניה - בשלושת הימים האלה הילד השתנה. הוא דבוק אלי המון, חסר ביטחון, בוכה על כל שטות. ממש ילד אחר וזה צובט לי בלב. האם הוא השתנה או שזה אופיני לתקופת הקליטה? כמה זמן צפויה להימשך תקופה כזו?
