בשם חופש הביטוי
21/08/2006 ימים שלאחר מלחמה שלום שמי ישראלה אני אמא לשני בנים, הצעיר זה עתה הגיע למצוות, הבוגר חייל בשירות סדיר בחיל השריון ואישה של קצין צה"ל בדימוס. אני מגדירה את עצמי כאם סטנדרטית ממוצעת ככל האמהות האחרות במדינתנו, אמא אוהבת, דאגנית, חרדה ...... את המלחמה האישית שלי התחלתי "בהמתנה".... חיכיתי, חיכיתי לטלפון, חיכיתי לחדשות, חיכיתי .... חרדה עמוקה כל-כך עם זאת גאווה גדולה כל-כך ! הבן שלי, כמו סבא שלו, כמו אבא שלו, כמו הדודים שלו ! לוחם על חירות מדינתנו ! שהרי זהו החינוך שלנו , אין לי ארץ אחרת, ובטח לא עם אחר ! ואז..... בחרדה אין סופית, של אמא - אולי היסטרית מדי ? אולי - חרדה מדי ? ..... החלה המלחמה האישית שלי, בין מבזק חדשות לעדכון התחלתי בהתמודדות מול הפקרות בלתי מרוסנת של ערוצי הטלוויזיה, בשעות המלחמה הקשות של בנינו וגם שלנו כעם. כל זאת תוך סיכון אמיתי מאידך של הילד הפרטי שלי ומגיסא של החיילים כולם, של העורף המתמודד ושווי המשקל הפרטי שלי. וכך זה נשמע: "...הפעולה של צה"ל מתחילה עכשיו..." דיווח בהתרגשות כתב בכיר בערוץ 2 ביום רביעי בשעת ערב מאוחרת דווח כתב אחר בערוץ 1 על אירועי הקרבות בשידור ישיר על רקע צילום שיירת טנקים שנעה בתחומי לבנון. במקרה ובהתרגשות רבה שהפכה לחרדה תהומית זיהיתי את בני, שאם עד אז לא ידעתי היכן הוא .... באותו רגע גם אני וגם חיזבאלה (שכנראה לא התרגש כמוני), גילינו על איזה ציר במדויק הוא נע ולאיזה כפר הוא שם את פעמיו..... לא ברור לי היכן לכל הרוחות הצנזורה, או לפחות האחריות המינימאלית של הכתבים. כששאלתי חברה קצינה בכירה בצה"ל, מה קורה לצנזורה ? נעניתי: "וזה עוד אחרי הצנזורה..." בערב שבת כאשר נפל טיל באזור חדרה ראיין כתב ערוץ 2 את ראש עיריית חדרה שבפרוש אמר: "בואו לא נפרט כי - הדיבורים עוזרים לחיזבאללה" זה לא הפריע לכתב הערוץ שהיה בדרך לחדרה להסיר מעל עצמו כל מגבלה ולדווח טלפונית שהטיל נפל באזור תחנת הכוח. מי פה יפסיד סקופ ? ! ? ערןץ 1 ערוץ 2 ערוץ 10 עם ישראל חיילי ישראל העורף "הקף/ פי בעיגול את התשובה המתאימה לך..." החיזבאלה נהנה , מלקט ואוסף ברוגע מידע יעיל גלוי וחופשי על תנועות צה"ל שאנו מוסרים לו בשם חופש הביטוי. והוא מתכונן ומתארגן נגדינו בהתאם. ומצה"ל נמנעת האפשרות והיכולת להפתיע ושוב בשם חופש הביטוי זה עולה בחיי אדם. כל אסטרטג מתחיל יודע כי שמירה על ערפל קרב, הנו פגיעה בכושר קבלת ההחלטות של האויב במלחמה. לצערי, ערוצי התקשורת שלנו אכן דואגים לפזר את ערפל הקרב אבל – לאויב ! ושוב בשם חופש הביטוי זה עולה בחיי אדם. תמונות בשידור חי וישיר של חיילי אגוז בתנועה רגלית לכיוון מרון א-ראס באור יום לקרב... בפירוש תמונות אלו סייעו לחיזבאללה לגבש תמונת מצב ולהגיב בהתאם!!!! אני למדתי כי חיזבאללה אינו האויב המצרי של מלחמת ששת הימים. אל לנו להמעיט בערכו, ידיעותיו ויכולתו. זהו אויב מתוחכם שהכין את עצמו עם מיטב הטכנולוגיה יכולת האיסוף המודיעיני שלו ממקורות גלויים טובה מאוד. הם מאזינים היטב לדברי הפרשנים והדיווחים מערוצי הטלויזיה שלנו בזמן אמת ומפנימים !!! הם עוקבים ולומדים באופן מיידי ! ב – ynet דווח כי מכללה באצבע הגליל הפכה לבסיס המשכן אלפי חיילים.....!!!!! מכללת תל חי קרובה מאוד לכפר גלעדי ..... למדתי על דיווחים ישירים ומדוייקים של צירי תנועה שעוברים בהם טנקים וכוחות אחרים ולו רק בהיבט הבטיחותי..... האם חיזבאללה למד גם הוא ? בבי"ח רמב"ם כעיטים וניצים העטים לטרף ..... צלמי ערוץ 2 עטו לצלם נער ירוק העיניים, חובש במילואים שנפצע בראשו מרסיסי טיל ששוגר אליהם בעודם מטפלים בפצועים בשטח אש. הנער עשה את צעדיו הראשונים אחרי הפציעה וכולו עדיין בתחושת התופת. צלם ערוץ 2.... בכוח וללא רשות עט לצלמו , בדרך אל הסקופ הבא "איך נראית המלחמה בבתי החולים" ומה אם סבתא של נער ירוק העיניים עדיין לא יודעת ? כגודל הגאווה ביכולות הפובליציסטיות שלנו, בדמוקרטיה ובחופש הביטוי כך גם גודל האכזבה מה"משענת" התקשורתית שלנו. למדיה יכולת עשייה וסחף פלאית, מוראלית והתנדבותית. חבל, חבל, שלא עשו זאת אחרת ! מיותר לאמר שאני כאמא לא תמיד ראציונאלית, אלא יותר אמוציונאלית, ואני אומרת לא ! לא על הרייטינג לבדו ולא על חשבון חיי ילדינו "אל תעקדו את בנינו" ישראלה
21/08/2006 ימים שלאחר מלחמה שלום שמי ישראלה אני אמא לשני בנים, הצעיר זה עתה הגיע למצוות, הבוגר חייל בשירות סדיר בחיל השריון ואישה של קצין צה"ל בדימוס. אני מגדירה את עצמי כאם סטנדרטית ממוצעת ככל האמהות האחרות במדינתנו, אמא אוהבת, דאגנית, חרדה ...... את המלחמה האישית שלי התחלתי "בהמתנה".... חיכיתי, חיכיתי לטלפון, חיכיתי לחדשות, חיכיתי .... חרדה עמוקה כל-כך עם זאת גאווה גדולה כל-כך ! הבן שלי, כמו סבא שלו, כמו אבא שלו, כמו הדודים שלו ! לוחם על חירות מדינתנו ! שהרי זהו החינוך שלנו , אין לי ארץ אחרת, ובטח לא עם אחר ! ואז..... בחרדה אין סופית, של אמא - אולי היסטרית מדי ? אולי - חרדה מדי ? ..... החלה המלחמה האישית שלי, בין מבזק חדשות לעדכון התחלתי בהתמודדות מול הפקרות בלתי מרוסנת של ערוצי הטלוויזיה, בשעות המלחמה הקשות של בנינו וגם שלנו כעם. כל זאת תוך סיכון אמיתי מאידך של הילד הפרטי שלי ומגיסא של החיילים כולם, של העורף המתמודד ושווי המשקל הפרטי שלי. וכך זה נשמע: "...הפעולה של צה"ל מתחילה עכשיו..." דיווח בהתרגשות כתב בכיר בערוץ 2 ביום רביעי בשעת ערב מאוחרת דווח כתב אחר בערוץ 1 על אירועי הקרבות בשידור ישיר על רקע צילום שיירת טנקים שנעה בתחומי לבנון. במקרה ובהתרגשות רבה שהפכה לחרדה תהומית זיהיתי את בני, שאם עד אז לא ידעתי היכן הוא .... באותו רגע גם אני וגם חיזבאלה (שכנראה לא התרגש כמוני), גילינו על איזה ציר במדויק הוא נע ולאיזה כפר הוא שם את פעמיו..... לא ברור לי היכן לכל הרוחות הצנזורה, או לפחות האחריות המינימאלית של הכתבים. כששאלתי חברה קצינה בכירה בצה"ל, מה קורה לצנזורה ? נעניתי: "וזה עוד אחרי הצנזורה..." בערב שבת כאשר נפל טיל באזור חדרה ראיין כתב ערוץ 2 את ראש עיריית חדרה שבפרוש אמר: "בואו לא נפרט כי - הדיבורים עוזרים לחיזבאללה" זה לא הפריע לכתב הערוץ שהיה בדרך לחדרה להסיר מעל עצמו כל מגבלה ולדווח טלפונית שהטיל נפל באזור תחנת הכוח. מי פה יפסיד סקופ ? ! ? ערןץ 1 ערוץ 2 ערוץ 10 עם ישראל חיילי ישראל העורף "הקף/ פי בעיגול את התשובה המתאימה לך..." החיזבאלה נהנה , מלקט ואוסף ברוגע מידע יעיל גלוי וחופשי על תנועות צה"ל שאנו מוסרים לו בשם חופש הביטוי. והוא מתכונן ומתארגן נגדינו בהתאם. ומצה"ל נמנעת האפשרות והיכולת להפתיע ושוב בשם חופש הביטוי זה עולה בחיי אדם. כל אסטרטג מתחיל יודע כי שמירה על ערפל קרב, הנו פגיעה בכושר קבלת ההחלטות של האויב במלחמה. לצערי, ערוצי התקשורת שלנו אכן דואגים לפזר את ערפל הקרב אבל – לאויב ! ושוב בשם חופש הביטוי זה עולה בחיי אדם. תמונות בשידור חי וישיר של חיילי אגוז בתנועה רגלית לכיוון מרון א-ראס באור יום לקרב... בפירוש תמונות אלו סייעו לחיזבאללה לגבש תמונת מצב ולהגיב בהתאם!!!! אני למדתי כי חיזבאללה אינו האויב המצרי של מלחמת ששת הימים. אל לנו להמעיט בערכו, ידיעותיו ויכולתו. זהו אויב מתוחכם שהכין את עצמו עם מיטב הטכנולוגיה יכולת האיסוף המודיעיני שלו ממקורות גלויים טובה מאוד. הם מאזינים היטב לדברי הפרשנים והדיווחים מערוצי הטלויזיה שלנו בזמן אמת ומפנימים !!! הם עוקבים ולומדים באופן מיידי ! ב – ynet דווח כי מכללה באצבע הגליל הפכה לבסיס המשכן אלפי חיילים.....!!!!! מכללת תל חי קרובה מאוד לכפר גלעדי ..... למדתי על דיווחים ישירים ומדוייקים של צירי תנועה שעוברים בהם טנקים וכוחות אחרים ולו רק בהיבט הבטיחותי..... האם חיזבאללה למד גם הוא ? בבי"ח רמב"ם כעיטים וניצים העטים לטרף ..... צלמי ערוץ 2 עטו לצלם נער ירוק העיניים, חובש במילואים שנפצע בראשו מרסיסי טיל ששוגר אליהם בעודם מטפלים בפצועים בשטח אש. הנער עשה את צעדיו הראשונים אחרי הפציעה וכולו עדיין בתחושת התופת. צלם ערוץ 2.... בכוח וללא רשות עט לצלמו , בדרך אל הסקופ הבא "איך נראית המלחמה בבתי החולים" ומה אם סבתא של נער ירוק העיניים עדיין לא יודעת ? כגודל הגאווה ביכולות הפובליציסטיות שלנו, בדמוקרטיה ובחופש הביטוי כך גם גודל האכזבה מה"משענת" התקשורתית שלנו. למדיה יכולת עשייה וסחף פלאית, מוראלית והתנדבותית. חבל, חבל, שלא עשו זאת אחרת ! מיותר לאמר שאני כאמא לא תמיד ראציונאלית, אלא יותר אמוציונאלית, ואני אומרת לא ! לא על הרייטינג לבדו ולא על חשבון חיי ילדינו "אל תעקדו את בנינו" ישראלה