האשמות חסרות בסיס מפי אדם טיפש?
נו, כמה שאתה מתנשא! פרק ראשון דן בתלמוד שמהווה בסיס ליהדות. אתה בכלל מכיר אותו? הלא יהודים משולים שם לבהמות שכל יעודם הוא להיות מנוצלים ע"י העם הנבחר. הנה כמה דוגמאות לדברים "טובים" ביהדות: הלכות עבודה זרה פרק ט´ פס´ ט"ז סימן ט"ו: "גוי שעשה משתה לבנו או לבתו, אסור ליהנות מסעודתו; ואפילו לאכול הישראלי ולשתות משלו שם--אסור, הואיל ובמסיבת הגויים אכלו. ומאימתיי אסור לאכול אצלו, משיתחיל לעסוק ולהכין צורכי סעודה, וכל ימי המשתה, ולאחר המשתה שלושים יום. ואם עשה סעודה אחרת מחמת הנישואין, אפילו לאחר שלושים יום--אסור, עד שנים עשר חודש." - שימי לב, כלל לא מוזכרת כשרות המזון, מכאן נובע שאין קשר בין האיסור לכשרות המזון. הבן איש חי פרשת אמור שנה ראשונה אות יב: "לא יתן לבהמה חיה ועוף אפילו הטהורים מן הלחם שבירך עליו המוציא, ולטמאים לא יתן לחם ושום מאכל מן הא על השלחן כלל, וכן יזהר שלא יתן לעכו"ם מאכל מן השלחן ואפילו ישמעאלי שאינו עובד ע"ז, ורק אם יש חשש איבה לית לן בה, מפני שהשלחן עומד דוגמת המזבח דשלחנו של אדם מכפר עליו לכך יזהר בזה" - אסור לארח גוי לארוחה. "תניא: (דברים כ"ד) ´מאחיך´ - פרט לאחרים... ותנא קמא דמאחיך האי רעך מאי עבדי ליה? ... - חד למשרא (=להתיר) עושקו, וחד למשרא גזלו..." - מותר לעשוק גויים. הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק יא הל´ ג-ה) : "אבדת הגוי מותרת שנאמר (דברים כ"ב ג´) אבדת אחיך... ובמקום שיש חלול השם אבדתו אסורה וחייב להחזירה... טעות הגוי כאבדתו ומותרת - אבדת הגוי מותרת ואין טעם להחזירה. הטור - חושן משפט סימן שמ"ח: "... אחד הגונב מישראל, בין קטן בין גדול, ואחד הגונב מעובד עבודה זרה שגניבתו אסור. אבל טעותו, כגון להטעותו בחשבון, או להפקיע הלוואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם". - מותר להטעות גוי ולגנוב ממנו. נצח ישראל פסוק י"ד עמוד פ"ג: "אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם" תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ"ה עמוד ב´: "אמר רב יהודה: נכרי ערום - אסור לקרות קריאת שמע כנגדו. מאי איריא נכרי, אפילו ישראל נמי! ישראל – פשיטא ליה דאסור, אלא נכרי אצטריכא ליה; מהו דתימא: הואיל וכתיב בהו אשר בשר חמורים בשרם, אימא כחמור בעלמא הוא" - גויים נחשבים לבהמות ולא לבני אדם. תלמוד בבלי מסכת כריתות דף ו´ עמוד ב´: "תנו רבנן: הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים - פטור, לעובדי כוכבים ולמתים - פטור. בשלמא בהמה וכלים, דכתיב: על בשר אדם לא ייסך, ובהמה וכלים לאו אדם הוא, מתים – נמי פטור, דכיון דמית ליה, מת מיקרי ולאו אדם, אלא עובדי כוכבים - אמאי פטור? הא אדם נינהו! לאיי, דכתיב: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם. והכתיב: ונפש אדם ששה עשר אלף! א"ל: ההוא לאפוקי בהמה." תלמוד בבלי מסכת יבמות דף ס"א עמוד א´: "קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל, שנאמר: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם." משנה מסכת בבא קמא פרק ד´ משנה ג´: "שור של ישראל שנגח שור של הקדש, ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט - פטור, שנאמר: שור רעהו, ולא שור של הקדש." תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ל"ח עמוד א´: "שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור. אמרי: ממה נפשך? אי רעהו דוקא, דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר! ואי רעהו לאו דוקא, אפילו דישראל כי נגח דכנעני נחייב! א"ר אבהו, אמר קרא: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל. רבי יוחנן אמר, מהכא: הופיע מהר פארן, מפארן הופיע ממונם לישראל…" רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק י"א הלכה ג´: "אבידת הגוי מותרת שנאמר אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום." הלכות איסורי ביאה פרק י"ב: ח [ט] גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, "נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו" (במדבר לא,טז-יז). כמו כן, אני מגיש לך 3 קישורים על ההלכה מפי מקורות מוסמכים ומניח שייקח לך זמן לעבור עליהם. בהצלחה.
