בשלות

בשלות

כשתולים את הכביסה ומניחים על החבל את חולצת כאבייך, אז טיפות המרכך עולות בהבל צחות מעשייך עד כאן. מציאות אמיתית לא רכה ומלטפת רווויה אבעבועות של טף, מורסות ההרפס גם הן בועות שנבלעות בעורך הרך. ובעודי מהרהרת מי האשה שטבעה חותמה בבשרך, לומדת עד כמה צריך להנות מהכחשה בריאה. המדע כבר הלך מאוד רחוק בכל מיני עינינים אבל עדיין לא פתר מורסות כרוניות של יחסים.
 
לדעתי...

ככל שהמדע מתקדם היום ככה הרגש מתרחק. יש דברים אני מניחה,שלעולם כנראה לא נקבל עליהם תשובה. מיותר לצטט את השיר של זוהר המלך...
 
לדעתי הרגש נשאר אותו רגש

אותנטי וטהור רק שלפעמים להגיע אליו צריך עבודת ארכואולוג. כשמוצאים כל אחד את הארכאולוגים שלו אז... יש חגיגת גילויים. ילדים הם ארכאולוגים נדירים של רגשות. שליק שלאק נולדים עם דוקרטוראט, יש אפילו שעם פוסט דוקטוראט בחשיפת רגשות. גם אוהבים הם כאלה. אבל רק האוהבים באמת וכמה כאלה באמת יש לנו? הכל כל כך זמני. אבללל כשהוא ישנו לדעתי צריך לדעת להנות מהחשיפה.
 

bugbuster

New member
אהבתי כל מילה בהודעה הראשית

והפרשנות, שאכן, הדואליות הזו, דואליות אם גם לא אפילו קוטביות. ודרכי האיחוי, הגישור, הקישור, הנראים לעיתים כה רופפים, ורק אז ברור שכלי הגישור הם המפתח עצמו. ואולי אף הדבר כולו. נהוגה אימרת (אולי חז"ל?) שאלת חכם חצי תשובה, וניתן להכיל אותה כאן לווידוי העמוק עמוק כל כך.
 

g a l i l e e

New member
הכחשה בריאה - הדרך היחידה לשרוד

ביום שבו לא אצליח יותר להכחיש- יבוא הקץ.מדהים מה שכתבת
 

MM זו אני

New member
פיונת המכשפונת ../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

אולי בנייק שלך את כבר לא מכשפה אבל כל מילה שלך בתובה בדם ועל הסלע חקוקה בשבלי את עדיין מכשפה (במובן החיובי נשמה) זה היה מהמם מורכב כואב ודורש כמה פעמים של קריאה פשוט כתיבה מכושפת ומעמיקה
 
למעלה