בשורות טובות.
(קודם כל, אני חייב לציין שהייתי פה בעבר אבל תחת כינוי אחר שאין לי מושג מהו ואין לי מושג מה הסיסמא שלו... אז רשמתי את עצמי מחדש, כדי להתקמבק לפה). הלילה לקחתי את אמא שלי לשיחה ארוכה שבמהלכה סיפרתי לה אודותיי ואודות הא-מיניות שלי. אחרי שנים של לבטים, שרשראות ארוכות של מערכות יחסים כושלות החלטתי לגשת לאמא שלי ולהעניק לה את הכבוד להיות הראשונה שתידע מזה, ולעת עתה לתקופה הקרובה היחידה בעולם הפרטי שלי שתידע מזה... כי אני לא מרגיש צורך כרגע להתחיל ולשחרר את זה החוצה על אף שאני שלם עם עצמי סוף כל סוף, ותודות לכמה מהאנשים בפורום למדתי מחדש איך לאהוב את עצמי גם מבלי שאני אצטרך לשפוט את עצמי על מה שאני כל יום ויום, כל שעה וכל דקה מהחיים שלי. אמא שלי הגיבה נהדר, היא אפילו חייכה אליי והקשיבה לי כאדם שצמא לכל הידע שאני הולך להעניק לו בנושא, והיא קיבלה ממני הרצאה של 3 שעות על מה זה א-מיניות, מהם הא-רומנטיים, ההומו-רומנטיים, סטרייט-רומנטיים וכד', נתתי לה לקרוא קצת על מחקרים שונים שנערכו בנושא ובתחום הזה על בני אדם שהמיניות שלהם איננה מטושטשת אלא פשוט לא קיימת (אם זו דרך נורמלית לתאר את זה, בעצם זה נשמע קצת טפשי אבל שיהיה). הסברתי לה גם על אהבה אפלטונית ועל זה שזה דבר קיים, ושבני אדם יכולים לאהוב זה את זה, לחיות זה עם זה, להנות ביחד, לבלות ביחד, ולעשות הכל ביחד, אבל בלי לקיים יחסי מין; ורק כדי שתסיר דאגות מליבה אמרתי לה שזוג א-מיניים יכול גם לאמץ ילדים ביחד, למרות שאני אישית לא רואה את עצמי עושה דבר שכזה, עם כל האהבה לילדים, ולמרות שאני צעיר - אני לא חושב שאי פעם אני יביא ילדים לעולם, אתחתן, או יאמץ ילדים... למרות השאיפה הגדולה שלי לעסוק בחינוך בעתיד. בין השאר גם הסברתי לה על זה שזה דברשקיים בטבע ואין לכנות את זה כ"תופעה" - וכשהיא הסכימה עם האמרה הזו, הייתי פשוט בעננים, כי מהצצות חטופות במקומות וירטואליים בהם יש א-סקסואלים הבנתי שיש הרבה מתנגדים לאמרה הזו. אני חייב להזכיר שוב כי כבר אמרתי את זה בעבר שמלפני שנתיים הייתי מבולבל לחלוטין לגבי הזהות שלי, והייתי בטוח שאני בעצם הומו... מה שהקשה עליי במשך תקופה ארוכה ליצור קשרים עם בני אדם בצורה רציונלית ונורמלית, ובלבל אותי לגבי הזהות המינית האמיתית שלי. לקח לי הרבה מאוד זמן להבין שזה שאני חושב שבחורה או בחור מסויימים יכולים להראות יפים בעיניי, זה לווא דווקא הופך אותם לאנשים שאני יכול להמשך אליהם אני לא, כי מעולם לא נמשכתי בעצם, הייתי עם כמה בחורות והייתי עם בחור אחד רק כדי להבין מה אני בעצם, וזה שזה נגרר כל כך הרבה זמן זה רק בלבל אותי עוד יותר ועוד יותר. אמרתי לאמא שלי שיש דברים הרבה יותר גרועים, בקריצה קלה, ובחיוך ובצחוק לחלוטין, ציניות של אדם שהתוודה כרגע על משהו נורמלי לחלוטין ולגיטימי לחלוטין... והיא כנראה לא הבינה אותי נכון ואמרה שזה הרבה יותר טוב מזה שאהיה הומו, ושהיא אוהבת אותי כמו שאני, ושמבחינתה זה בכלל לא אכפת לה שלא יהיו לי חיי מין וכל עוד אני אהיה מאושרזה יעשה גם אותה שמחה לגבי, מה שגרם לי להרגיש שעשיתי את הדבר הנכון בזה שהלכתי וסיפרתי לה. למרות זאת אני חייב לציין שאת החברים הסטרייטיים שלי אפשר לספור על יד אחת, ואין לי שום דבר נגד חד-מיניים בצורה כזו או אחרת, אני חושב שכל בני האדם נהדרים בלי שום קשר לנטייה המינית שלהם, כולם חובים בתוכם את האוצרות האישיים שלהם, ואת כולם צריך להעריך על פי מה שהם בלי שום קשר למיניות. מלפני כמה ימים נכנסתי לבלוג של המשתמש מקמיקא וקראתי את מה שכתב על דת וא-מיניות, ואני חייב לומר שהתרשמתי... כי באמת הבעיה של רוב בני האדם היא האובססיה הגדולה והמוקצנת למין ולסקס, וזה נמצא בכל פן ופן בחיים שלנו, בעיתון, ברדיו, בטלוויזיה, בפרסומות, בספרים, בסרטים... זה פשוט נמצא בכל מקום, ומאוד קשה לברוח מזה... אז אני מאוד מסכים עם מה שהבחור כתב שם, וממליץ לקרוא את זה... פעמיים, ולהפנים (לא משנה באמת מה האוריינטציה המינית שלכם... אם יש כזו בכלל). מקווה שהבנתם על מה אני מדבר. ואני מקווה שתשמחו בשבילי על ההחלטה הזו שלי אישית נראית כמו החלטה מוצלחת. תודה.
(קודם כל, אני חייב לציין שהייתי פה בעבר אבל תחת כינוי אחר שאין לי מושג מהו ואין לי מושג מה הסיסמא שלו... אז רשמתי את עצמי מחדש, כדי להתקמבק לפה). הלילה לקחתי את אמא שלי לשיחה ארוכה שבמהלכה סיפרתי לה אודותיי ואודות הא-מיניות שלי. אחרי שנים של לבטים, שרשראות ארוכות של מערכות יחסים כושלות החלטתי לגשת לאמא שלי ולהעניק לה את הכבוד להיות הראשונה שתידע מזה, ולעת עתה לתקופה הקרובה היחידה בעולם הפרטי שלי שתידע מזה... כי אני לא מרגיש צורך כרגע להתחיל ולשחרר את זה החוצה על אף שאני שלם עם עצמי סוף כל סוף, ותודות לכמה מהאנשים בפורום למדתי מחדש איך לאהוב את עצמי גם מבלי שאני אצטרך לשפוט את עצמי על מה שאני כל יום ויום, כל שעה וכל דקה מהחיים שלי. אמא שלי הגיבה נהדר, היא אפילו חייכה אליי והקשיבה לי כאדם שצמא לכל הידע שאני הולך להעניק לו בנושא, והיא קיבלה ממני הרצאה של 3 שעות על מה זה א-מיניות, מהם הא-רומנטיים, ההומו-רומנטיים, סטרייט-רומנטיים וכד', נתתי לה לקרוא קצת על מחקרים שונים שנערכו בנושא ובתחום הזה על בני אדם שהמיניות שלהם איננה מטושטשת אלא פשוט לא קיימת (אם זו דרך נורמלית לתאר את זה, בעצם זה נשמע קצת טפשי אבל שיהיה). הסברתי לה גם על אהבה אפלטונית ועל זה שזה דבר קיים, ושבני אדם יכולים לאהוב זה את זה, לחיות זה עם זה, להנות ביחד, לבלות ביחד, ולעשות הכל ביחד, אבל בלי לקיים יחסי מין; ורק כדי שתסיר דאגות מליבה אמרתי לה שזוג א-מיניים יכול גם לאמץ ילדים ביחד, למרות שאני אישית לא רואה את עצמי עושה דבר שכזה, עם כל האהבה לילדים, ולמרות שאני צעיר - אני לא חושב שאי פעם אני יביא ילדים לעולם, אתחתן, או יאמץ ילדים... למרות השאיפה הגדולה שלי לעסוק בחינוך בעתיד. בין השאר גם הסברתי לה על זה שזה דברשקיים בטבע ואין לכנות את זה כ"תופעה" - וכשהיא הסכימה עם האמרה הזו, הייתי פשוט בעננים, כי מהצצות חטופות במקומות וירטואליים בהם יש א-סקסואלים הבנתי שיש הרבה מתנגדים לאמרה הזו. אני חייב להזכיר שוב כי כבר אמרתי את זה בעבר שמלפני שנתיים הייתי מבולבל לחלוטין לגבי הזהות שלי, והייתי בטוח שאני בעצם הומו... מה שהקשה עליי במשך תקופה ארוכה ליצור קשרים עם בני אדם בצורה רציונלית ונורמלית, ובלבל אותי לגבי הזהות המינית האמיתית שלי. לקח לי הרבה מאוד זמן להבין שזה שאני חושב שבחורה או בחור מסויימים יכולים להראות יפים בעיניי, זה לווא דווקא הופך אותם לאנשים שאני יכול להמשך אליהם אני לא, כי מעולם לא נמשכתי בעצם, הייתי עם כמה בחורות והייתי עם בחור אחד רק כדי להבין מה אני בעצם, וזה שזה נגרר כל כך הרבה זמן זה רק בלבל אותי עוד יותר ועוד יותר. אמרתי לאמא שלי שיש דברים הרבה יותר גרועים, בקריצה קלה, ובחיוך ובצחוק לחלוטין, ציניות של אדם שהתוודה כרגע על משהו נורמלי לחלוטין ולגיטימי לחלוטין... והיא כנראה לא הבינה אותי נכון ואמרה שזה הרבה יותר טוב מזה שאהיה הומו, ושהיא אוהבת אותי כמו שאני, ושמבחינתה זה בכלל לא אכפת לה שלא יהיו לי חיי מין וכל עוד אני אהיה מאושרזה יעשה גם אותה שמחה לגבי, מה שגרם לי להרגיש שעשיתי את הדבר הנכון בזה שהלכתי וסיפרתי לה. למרות זאת אני חייב לציין שאת החברים הסטרייטיים שלי אפשר לספור על יד אחת, ואין לי שום דבר נגד חד-מיניים בצורה כזו או אחרת, אני חושב שכל בני האדם נהדרים בלי שום קשר לנטייה המינית שלהם, כולם חובים בתוכם את האוצרות האישיים שלהם, ואת כולם צריך להעריך על פי מה שהם בלי שום קשר למיניות. מלפני כמה ימים נכנסתי לבלוג של המשתמש מקמיקא וקראתי את מה שכתב על דת וא-מיניות, ואני חייב לומר שהתרשמתי... כי באמת הבעיה של רוב בני האדם היא האובססיה הגדולה והמוקצנת למין ולסקס, וזה נמצא בכל פן ופן בחיים שלנו, בעיתון, ברדיו, בטלוויזיה, בפרסומות, בספרים, בסרטים... זה פשוט נמצא בכל מקום, ומאוד קשה לברוח מזה... אז אני מאוד מסכים עם מה שהבחור כתב שם, וממליץ לקרוא את זה... פעמיים, ולהפנים (לא משנה באמת מה האוריינטציה המינית שלכם... אם יש כזו בכלל). מקווה שהבנתם על מה אני מדבר. ואני מקווה שתשמחו בשבילי על ההחלטה הזו שלי אישית נראית כמו החלטה מוצלחת. תודה.
זה באמת לא פשוט להיות א-מיני בחברה שלנו, אז סחטיין על רוח הגאווה. אתה מוזמן להמשיך לבקר גם בפורום ולכתוב יותר
