בשבילך.

בשבילך.

פעם לפני שידעתי, הייתי חושבת שזה בטח בסדר, להרגיש ככה. לפרוע את הצ'ק אל תוך חשבון שמן שנקרא חיים. ואז כשהייתי עוצמת עיניים לא הייתי רואה כלום, הרי ככה צריך להיות. ועכשיו, כשאני יותר לא שולטת, שהחיים נראים כל כך קטנים לעומת מה שאני מרגישה זה קצת מפחיד. נראה שזה פתאום גדול יותר ממני, ענק. כל כך גדול שהעיניים שלי לא מספיקות לקלוט את הכל. אבל הלב שלי מתרחב לפי הצורך. אני מוצאת את עצמי שואלת את עצמי יותר מדי שאלות. שואלת איך הצלחת, להיכנס ככה אליי. איך פתאום אני רואה אותך כל כך שונה. ואיך זה שאני לפעמים מוצאת את עצמי מתרחקת ממך. תגידי לי, איך אני אמצא את המילים הנכונות להגיד לך שאני אוהבת. לפעמים כשנראה לי שמילים זה רק תפאורה למה שאני באמת מרגישה, אני לוקחת את היד שלך ומניחה אותה, בזהירות, על הלב שלי. ואת מביטה בי עמוק בתוך העיניים שלי ואת מחייכת, ונדמה לי שאת מבינה, יודעת. אני כבר לא אני, אני, אני שאוהבת אותך. וזה הרבה מעבר. וכל פעם כשאני עוצמת עיניים, אני רואה אותך. כל כך יפה. וככה זה צריך להיות. עד שאני אמצא את הדרך הנכונה להגיד לך, אני אוהבת אותך.
 
../images/Emo141.gif

החיים אכן נראים קטנים יותר כשמישהי מתחילה למלא אותך. זה רק מראה עד כמה שאהבה היא הכוח החזק ביותר בעולם. לא שום דבר אחר. "לפעמים כשנראה לי שמילים זה רק תפאורה למה שאני באמת מרגישה" - אני כל כך מזדהה. לא יכולתי להכניס את הרגשות שלי גם למיליון מילים. אין דרך טובה יותר לנסח זאת. כתבת יפה
 

princhipeta

New member
באמת הרבה מעבר..

ואולי צריך רק להגיד, לא משנה איך, אין דרך נכונה, וכל השאר כבר ימצא את הדרך...
 
למעלה