למה פה?
הרי אפשרתי לך כל ערוץ תקשורתי שקיים. את חסמת. רציתי סיום אחר. האמנתי בזה ואת יודעת. הכל היה פתוח לאורך כל הקשר. בחרת להתנתק. כאב לי מאוד ורציתי שיהיה אחרת. אבל את בשלך. לא רצית לראות מעבר....היו לך את כל הדרכים לכתוב ולדבר. לסגור מעגל כמו שקראת לזה. ומכולן בחרת פה? אוקיי, אכבד את זה. ואענה לך פה.... אני לא רוצה להכנס לפרטים, לא כי יש לי בעיה, כי כבר אמרתי לך (יותר נכון כתבתי לך) את רוב הדברים החשובים לא מזמן. משני הכיוונים.הדברים שהטובים שחסרים לי ואהבתי,,,והדברים הפחות טובים שהעיבו על הקשר ובעיקר על הפרידה. כמו הדרך שבה הסתיים הקשר. כמו הרצון לתקן ולשמור על קשר מול הרצון לנתק בדרך לא דרך. הצעתי ורציתי כל כך שנשמור על קשר, שנסיים בצורה יפה. שגם אם מרגיש לך שצריכה להיות תקופת צינון, אז שתהייה אבל אח"כ שנשמור על החברות שהייתה. בחרת שלא. מבחינתי תוש? ההצעה עדין תקפה. את חסרה לי כחברה. היית אדם קרוב ומשמעותי תקופה ארוכה. ידעת כמה את משמעותית. שמחה שיש לך את כל הסובבים אותך שעוזרים ועושים לך טוב על הנשמה..... שרק יימשך לך הטוב הזה. ושתמיד יהיו מסביבך אלו שאת אוהבת. אלו שבחרת לך לקרובים. יש מסביבך אנשים מקסימים, כך שאני רגועה. גם אני סומכת עלייך שהתקופה הזו תסתיים, יהייה לך טוב ותראי שהכל לטובה..... אבל אני גם קצת כועסת. לא על מה שהיה. מה שהיה היה טוב .... אלא על איך שנגמר. על הקיצוניות הזו שאני לא אקבל ולא אבין. על ההחלטיות לא לראות שום דבר מעבר לכאב שלך כאן ועכשיו. ועל הגשר שנשרף..... אהבתי אותך בכל ליבי. ואני חושבת שאת יודעת את זה. ושידעת את זה גם בזמן שהיינו יחד. אהבתי מהמקום הכי עמוק ובדרך היחידה שמכירה. עד הסוף. הייתי כולי איתך. שלך. בך. לא ראיתי שומדבר מעבר לזה. וגםאת זה את יודעת..... והייתי מוכנה ללכת מאוד רחוק למען ולשם האהבה. אבל זה לא מספיק. אמרת שהתזמון לא טוב? אז שוב אנחנו לא מסכימות.....אולי לך זה מרגיש כתזמון, ואני מבינה את זה. לדעתי, לא התזמון הוא הבעייתי, אלא חוסר התאמה. בזכות האהבה הקשר נמשך כל זמן שנמשך. אבל אהבה לא מספיקה תוש. ואת יודעת מה דעתי על אהבה. ובכל זאת, אהבה זה לא הכל. הלוואי שהיה אחרת, אבל כשזה היה תלוי בנו, ברגעי האמת. כשלנו שוב ושוב ושוב. ואמרתי לך, לא יוצאת מקשר עד שלא בטוחה במאה אחוז שעשיתי כל מה שיכולה לעשות ויותר. שאין לי אפילו ספק אחד קטן. שלא אסתכל לאחור וארגיש שפספסתי. ועדיין מאמינה בזה בכל ליבי. בטוח טעיתי, בטוח פגעתי. ועל כך סליחה מעל הלב. על מה שיודעת ועל מה שלא.... אבל נתתי את כל כולי. עשיתי כל שיכולתי ומעבר. ושלמה עם סגירת המעגל..... את יקרה לי מאוד, עד עמקי נשמתי, תמיד תהיי. אשמח לחדש קשר חברי. אשמח לשמור את הגחלת במקום שהיה כבוד והייתה תקשורת. אם תרצי, את יודעת איך..... ואת גם יודעת שלעולם לא הייתי מתעלמת או לא מגיבה. לא פה בהודעה, או בכל דרך אחרת שהיית יוצרת קשר. אמרתי לך מה מאחלת לך..... שיהיה לך טוב. שתיהיי מאושרת. מסופקת. אהובה. מחובקת. באמת תוש, רוצה את כל אלו ויותר עבורך. אין דבר שרוצה יותר. את מכירה אותי מספיק וחווית קשרים שלי עם אקסיות כדי לדעת שבאמת ובתמים רוצה את הכי טוב עבורך. ויודעת שיהיה לך טוב. ויודעת שהזמן יעשה את שלו.... לך ולי. ושוב אומרת, אשמח לשמור על קשר... לפתוח דף חדש. חברי. אם את מסוגלת ורוצה.... וגם אם לא, אבין, כבר הפנמתי את זה. רק תדעי, ברמה התכליתית, לא משנה מתי ולא משנה על מה, אם את צריכה משהו, את תמיד מוזמנת לדבר... אין לי בעיה להפגש ולדבר.... אין לי בעיה עם כלום כרגע.... כל עוד יש קשר חברי, הדדי.....ומכבד. אני עדיין קוראת לך תוש, כי את תוש ותמיד תיהיי.... למרות כל מה שהיה, לקרוא לך אושרת עכשיו, זה מלאכותי ולא מרגיש נכון. אז תוש.... תשמרי על עצמך..... ותזכרי את מה שכתבתי לך.... "יש אי שם מישהי חושבת עלייך" ורוצה את הכי טוב בשבילך..... שולחת לך שוב, מכל הלב..... חיבוק אוהב וכואב.... כי הוא גם וגם..... את מכירה את החיבוק הזה..... חיבוק שלא נגמר. תודה על הכל....שמחה שהיה. (ו..מה קרה לך? שנתיים? הרבה יותר....לא מתאים לך...) להתחיל להמשיך / רונית שחר מאמי, אני נפרדת עכשיו, זה כבר כואב לי פחות, וזה כבר אמצע הסתיו... תמיד, אני שומרת מקום, אבל יש לי חלום, ויש לי דרך אחת... זה לא נגמר, אתה תדע, כשתסתכל בי מקרוב שכנראה אני אף פעם לא הפסקתי לאהוב, זה רק הזמן להתרחק, או להניח לספק, האם הלב שלך שקט האם אהבת באמת, כי זה הזמן להתחיל להמשיך, זה הזמן להתחיל להמשיך, להתחיל להמשיך, להתחיל להמשיך... מאמי, אני נפרדת עכשיו, זה כבר כואב לי פחות, וזה כבר אמצע הסתיו... תמיד, אני שומרת מקום, אבל יש לי חלום, ויש לי דרך אחת... זה רק הזמן מהמרחק, זה להפסיק את המשחק, זה רק הלב שמתעייף או מוותר על הכאב, כל השתיקות שלי הופכות עכשיו מילים על הנייר הגעגוע לא בוכה יותר בפנים, עכשיו הוא שר, שזה הזמן להתחיל להמשיך... זה הזמן להתחיל להמשיך, להתחיל להמשיך , להתחיל להמשיך, הנה עוד סיפור הופך לשיר, הדרך פתוחה על הכביש המהיר, בפנים נדלק לי אור בחוץ מחשיך... כי זה הזמן להתחיל להמשיך... זה לא נגמר, אתה תדע, כשתסתכל בי מקרוב, שכנראה אני אף פעם לא הפסקתי לאהוב, זה רק הזמן להתרחק או להניח לספק, האם הלב שלך שקט, האם אהבת באמת... זה הזמן להתחיל להמשיך, זה הזמן להתחיל להמשיך, להתחיל להמשיך, להתחיל להמשיך... מאמי, אני נפרדת עכשיו, זה כבר כואב לי פחות, וזה כבר אמצע הסתיו... " זהו יקירתי..... אני פה אם תרצי. כל עוד הדרך ברורה ונכונה לשתינו..... קחי את המילים כמו שהן. אין מעבר, אין שום דבר נסתר. מה שאת רואה, זה מה שיש..... כמו תמיד. עדיין מחבקת תוש (שהייתה שלך)
