בשבוע הבא - השלושים

בשבוע הבא - השלושים

והיום הודיעו לי ששמו את המצבה.הלכנו לראות אותה. כל כך קשה לי. לראות את השם שלו על המצבה.לא לראות אותו. עדיין לא מסתדר לי. וחבר שלו עמד לידו. הגיעו יחד בערב, אכלו יחד, אחר כך עלו יחד לחדר שלו. שחקו ופטפטו ביחד. הבן שלי רצה להראות לחבר איך מפרקים את האקדח. נפלטה לו ירירה. אבל הוא נקט בכל אמצעי הזהירות והכדור נפלט לתוך ארון הבגדים. לא קרה שום נזק ואף אחד לא נפגע. עוש שברתי אתו אחר כך והוא גם ירד למטה ודברנו. עלה חזרה והתישב על המיטה והחבר על ידו. החבר מספר שפתאום ראה את הראש שלו מתחיל לצנוח , חשב שהוא עייף ורןצה לישון ולכן זז ממנו הצידה והלך לשחק במחשב. אילו הדפוק הזה היה מסתכל לו בפנים, אילו היה מנסה לדבר איתו, אילו היה נוגע בו - היה רואה שמשהו לא בסדר ושקורה משהו והיה מזעיק אותי מייד. אבל כלום. הלך לשחק במחשב. ואני אחרי כמה דקות של שקט עליתי למעלה לראות מה קורה ואז ראיתי אותו שוכב על המיטה בלי הכרה פנים סמוקות מחוסר חמצן. נסיתי לעשות לו החיאה וקראנו למגן דוד אדום - וכלום לא עזר. אילו החבר בדפוק הזה היה מודיע לנו על כך רק כמה דקות קודם. הכל היה אחרת.
 
קשה עם

המחשבות של מה היה קורה אילו.. לפעמים יש את מי להאשים, לפעמים זה את עצמך.. תקרא בדפים קודמים.. הרבה דברנו כאן על ה"אשמה". עד שהמקום הזה משתחרר. ואתה מבין שזהו. ומקבל. כי.. זה מה שיש.
 
הגעגועים, הכאב והמשך הדרך

שלום לך, הרגשות שלך כל כך מוכרים וידועים לנו - חוסר הסבלנות, העדר הכוון, החסר והאובדן, הצער והכאב, הכעס והאשמה, הגעגועים לחיבוק והצורך והרצון לתמוך באחרים. והרצון לתמוך הוא כבר חלק מההמשכיות קדימה ומהעתיד. וכשיתחשק לך לשפוך את הלב זה המקום בכל דרך שתבחר ואשר תתאים לך, אנחנו כאן אחד עבור השני וכולנו באותה סירה מתנדנדת. כהורים שכולים בעצמנו אנו חושבים שאנחנו יודעים ומבינים איך אתם מרגישים ומה עובר עליכם בשעה זו. היגון והכאב עמוקים וקשים מנשוא. ההלם והאבל לא מאפשרים להתרכז ולחשוב. התחושה הינה של עולם שחרב ואין טעם להמשיך ולחיות. אתם, כמונו בשעתו, מבולבלים ואובדי עצות. תוהים ושקועים בכאב ובצער כבד. אתם לא לבד. יש לכם אחים לצרה. יבוא רגע, ואולי הוא כבר הגיע, שתרצו לדעת איך חיים עם אסון כה כבד וקשה. תרצו לשמוע מהורים שכולים אחרים מה עבר ועובר עליהם. תחפשו הורים כמוכם שתרצו להפגש ולדבר עמם כדי שיבינו אתכם ויקשיבו לכם מבלי שתרגישו את עצמכם מכבידים, מכאיבים ומקשים. לשם כך אנו אתכם ולצדכם. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר למס´ טלפון: 7493324 - 09 בידידות, בתיה ואהוד
 
למעלה