בר ויסקי

[rustynail]

בר ויסקי

כשאני יוצא לבר אני שותה ויסקי במהלך הערב, לפעמים בהתחלה, בסוף או באמצע, אבל בד"כ לפחות אחד המשקאות שאזמין במהלך הערב הינו ויסקי. אבל לצערי עוד לא מצאתי בר ויסקי שענה לכל הדרישות שלי ועדיין מחפש.
בעולם לא חסרים כאלו וישבתי במספר לא מבוטל של ברים בסגנון ונהניתי מהחוויה ותהיתי האם היא בכל זאת קיימת בישראל.
אז בלי להיכנס יותר מדי לתרבות הברים בישראל, אותי מעניין כרגע לדון בסוג אחד של ברים והאם הוא קיים בכלל?
אז מהו בר ויסקי מוצלח בעינכם, מה הוא מכיל,מבחר, מחירים, צוות, אוכל וכו'?
האם הוא קיים בישראל?
האם יש ברים שחביבים עליכם בתחום הויסקי?אילו?
אם כן איך הם מדורגים יחסית לבר האולטימטיבי? מה צריך לשפר מה חסר? מה פוגע בול?
מהי חווית הויסקי שלכם בבר כזה?

 

[ValeronDeportivo]

הבעיה - מחיר

הבעיה העיקרית שלי היא מחיר הויסקי, עם כל השאר הפרמטרים אני די מסתדר (כוס יין או ברנדי תמיד יש, קרח תמיד מוכנים לוותר לי, ולמקומות שמעשנים בהם אני לרוב לא הולך בכל מקרה).

ואני חושב שיש בסיס סביר לצפייה למחיר זול יותר: בקבוק סינגל מאלט סביר עולה ללקוח פרטי בחנות נגיד 300₪. מנה זה נגיד 50 מיל׳, אז מחירה 20₪. למה מנה של ויסקי כזה עולה 60 ואף יותר? זה אומר שאני משלם 40 על השירות.

לעומת זאת כוס רד לייבל עולה נגיד 30. למה השירות זול יותר עבור הרד לייבל? אותה עבודה, אותה ארנונה, אותו חשבון חשמל.
אם מחיר סינגל מאלט היה רק תוספת המחיר על פני רד לייבל, הייתי מזמין בפאבים הרבה הרבה יותר ויסקי - כי גם הייתי הולך יותר לפאבים באופן כללי.

 

[omef]

המשוואה שלך לוקה בחסר

יש עוד כמה אלמנטים אבל בשורה התחתונה אני איתך - מדיניות התמחור של רוב המקומות בארץ מוטעה ועובדת על נוסחה בסגנון של "אני מתמחר 300%" במקום לתמחר עלות+רווח מסוים. הם לא מבינים שאם יקחו פחות על מנת וויסקי טוב וירוויחו עליו כמו על וויסקי פשוט יותר ימשכו לקוחות איכותיים (לפחות ברמת החך), יעודדו צריכה של יותר משקאות, ירוויחו על אוכל וכן הלאה.

 

[yezer]

צ'ייסרים מוקטנים

הרבה פעמים גם מבחינת העלות וגם לצורך הגיוון אני מסתפק בצ'ייסר. גם במקומות בהם התפריט מתומחר רק לפי מנות אפשר לבקש "הצעת מחיר" לצ'ייסר.
עד כאן הכל טוב ויפה אולם יש לבדוק מראש האם מדובר בצ'ייסר של 30 או צ'ייסר מוקטן של 22 מ"ל.
הצייסרים של 22 הינם לדעתי עוד דרך של הפאבים לחפש פראיירים.

 

[אין חיה כזו]

Dunk

בחיפה, מרחק יריקה מהרכבת

מבחר נחמד++ של ויסקי, מחירים ממוצעים מינוס
יש להם ימים של 30% הנחה על כל הויסקי --> מחירים סבבה

 

[foodnwine1]

המצב קשה

אני מסכים עם החברה שהמחיר כמובן הוא פרמטר ראשון, ממש כואב לי הלב לשלם מחירים מגוחכים כמו 80 ש"ח עבור כוסית ארדבג או 60 ש"ח לסינגל מאלט בסיסי בן 12 שנה ופחות. הגרידיות של בעלי הבארים היא חרב פיפיות, וברור שאם המחיר היה 40 ש"ח היו מוכרים הרבה יותר ומרויחים יותר.

הפרמטר השני הוא המבחר: אשמח תמיד לטעום ויסקים שאין לי בבית ותמיד יש משהו נחמד שאיך שהוא פספסתי גם מבין המאלטים הזולים,. יש כמה בארים שיש להם היצע סביר, אבל לרובם ההיצע באמת מינימלי.
הייתי שמח לראות גם בקבוקים עצמאיים על הבר אפילו מהשורה השניה, לתת קצת גיוון.

לגבי אוכל, זה שיקול משני עבורי בבאר, כריך נחמד וסתם מאנצ'יז יספיקו לי. רק אל תהרסו - לכו על פשוט.

הצוות צריך להבין בויסקי כמובן, לא ברמה של DAVE BROOM וכו' אבל שלא יגמגם ויעוות מונחים בסיסיים ושידע להמליץ על ויסקי ללקוחות שלא ממש מכירים אבל יודעים מה הסגנון שלהם.

אני חושב שבארץ יש כמה סבירים (םרט למחיר) : הנורמה ג'ין, שיש לו מבחר נראה, אם כי השירות לא תמיד נעים, בטמפל באר יש מבחר חביב , כמו כן בשטרן 1.

 

[Padod]

חוויית שתיית הוויסקי

שלי כוללת כוס אולדפשאנד בפינה אפילה ותחושת גבריות מתפרצת...את זה אפשר להשיג (כמעט) בכל בר שהוא. אני מניח שאתה מכוון גבוה יותר?
הבעיה העיקרית מבחינתי אינה המחיר, אלא שמרבית הברים מחזיקים מבחר משעמם של וויסקי וכל ניסיון לטעום משהו חריג נתקל בטיפשותו של הברמן. גם במקדשי וויסקי כמו הנורמה ג'ין, השטרן 1 והדאנק נתקלתי בקשיים מהבחינה הזו - איפה שאולי המבחר קיים אבל אין כל סיכוי לנווט בתוכו בהמלצת הברמן.

אולי תתאר את חוויית הוויסקי האולטימטיבית מבחינתך? אני בספק אם אמצא בר שיהיה ראוי לה אבל זה בכל זאת מאוד מעניין לקרוא.

 

[rustynail]

Challenge accepted

חווית הויסקי שהייתי רוצה לקבל:
מה שתמיד עולה בזכרוני הינה חווית דמוי ג'נטלמן קלאב מביקור בלונדון. חדר שאינו אפלולי במיוחד עם כורסאות נוחות, שולחן קטן וספרון\תפריט וויסקי המספק תאור טעימה של הוויסקי המדובר מחיר ואזור, ללא מזקקה, אם תתעקש יגלו לך מהי המזקקה המדוברת.
המחירים נעו בקטגוריות ולא היו מחירים אינדיבידואלים. הוויסקי הוגש תמיד בכוסות גלנקיירן וקראף מים ליד, לא היה אוכל מעבר לנישנוש קל.
הוויסקים אגב היו כולם בביקבוק של המועדון ולא היה שם שום דבר מלבד זה, בר של ויסקי בלבד, תוויות גנריות, בקבוקים גנרים ורק מספר על כל בקבוק. הצוות היה מיומן ביותר ללא מלצרים רק הזמנה מהבר לאחר שיחה קצרה וזהו. מנות נמדדו בקפדנות (Oz אם אני לא טועה)ובעת הזמנת ויסקי מעבר לממוצע או חריג במחירו ללקוח הובהר הדבר למקרה שאין הוא מעוניין לשלם סכום עתק(בערך כמו מנה ממוצעת בבר תל אביבי).
זוהי בעיני החוויה הכי קרובה לבר וויסקי אולטימטיבי. אז מהי החוויה האולטימטיבית.
קודם כל מבחר כוסות, יש אנשים שאוהבים לשתות בקריסטל ויש כאלו שאוהבים בגלנקיירן , קופיטה, יש כאלו שאוהבים בשאט ויש כמוני שאוהבים בכוס כבדת תחתית ותו לא. אז נכון שכוס גנרית פותרת בעיות אבל יברנו על הדימיון וכאן מותר לי. בכל מקרה לו הייתי צריך לבחור כוס אחת אז הגלנקיירן היא הנכונה מבחינתי.
דבר שני מבחר וויסקי: גם הנדוש הכרחי, אני אוהב לשוב ולשתות בלנטיין באופן קבוע, מבחר בלעדי הוא מרשים אבל לא אפשרי בישראל, הייתי מסכים לקבל משהו כמו כל וויסקי המיובא לישראל ועוד מספר דברים ביבוא אישי כמובן לא רק וויסקים סקוטים.
הלאה, תמחור, מחירים גנרים מדורגים בעיני זה גאוני, הדב בכרמל בזמנו עשה זאת לא יודע אם עדיין. כאן כבר יש מקום להרחיב האם לדרוש מחיר כניסה מינימלי ולשמור על מחירי וויסקי בכוס במחיר נמוך משמעותית או מלכתחילה לשמר מחיר נמוך בכוס, אני אישית בעד מחיר כניסה או חברות שנתית\חודשית המאפשרת הכנסת אורחים קבועה.
צוות מיומן זה דבר נדרש, מנות בכוס בכפולות של Oz והקפדה על מדידה.
אוכל, ברמת הנישנוש, סנדוויץ וטאפסים קלים.
לטעמי אנחנו אפילו לא קרובים לשם בישראל, לא יודע האם קונספט כזה יכול להצליח פה בכלל, כנראה שלא ברמה רווחית מדי.
לא חסרים ברים בישראל עם מבחר ויסקי מרשים אך נדוש ברובו, הצוות מיומן מינוס לטעמי אך מדי פעם אני נתקל בברמן שאני מאוד נהנה מהמלצותיו.המחיר לצערי הוא הגורם המגביל העיקרי, ויסקי ברמה גבוהה בישראל בבר עובר את 100 השקלים למנה 45-60CC וחבל. לסיום הבר החביב עלי בתחוםהוויסקי כרגע הוא הנורמה ג'ין, אלטרנטיבות יתקבלו בברכה.

 

[foodnwine1]

בקיצור SMWS ROOMS

הבעיה : מחירים. ויסקי שלהם יעלה בארץ 150 שח לכוס לפי התמחור הנתון וזה יהפך למועדון לאוליגרכים רוסים. שבודאי יערבבו אותו עם קולה.

 

[rustynail]

זה בהחלט מודל טוב

למרות שה-Whiski room הינו מודל טוב גם כן.
לא הצעתי בקבוקים בלעדיים בלבד אלא דווקא ההפך.
אני חושב שכל בקבוק שנקנה בישראל במחיר הסיטונאי יכול להימכר במחיר הרבה יותר נמוך מהממוצע בברים כרגע תוך שמירה על רווח נאה. כמובן שמן הראוי לדאוג לבקבוקים שאינם זמינים בישראל במלאי מתחלף אך סדיר במידת האפשר.
כמובן להוציא את צרפת ישראל מהמשוואה.
בכל מקרה המודל מצליח בחו"ל זה לא אומר שהוא יכול להצליח בישראל אבל זה אומר שזה בהחלט אפשרי לנסות.

 

[Padod]

בטח שיש

פוטנציאל לכזה בר בארץ. אם ניו יורק ולונדון הם שוק-רווי, ישראל היא בדיוק ההיפך...שוק-לא-רווי? שוק-חסר? שוק-מונוטוני.
הרי כדי לקיים כזה בר עם מספיק לקוחות, בהתחשב בכך שבת"א וסביבותיה גרים 45% מאוכלוסיית ישראל, מספיק 0.0001% מהאוכלוסיה שיגיעו, באופן יחסית שווה, לאורך החודש.כדי להגיע לBreakeven...יש פה עניין של שיווק והשגת הכרה, של השפעה על השוק, ועוד אלף דברים אחרים בדרך. אבל בשוק מונוטוני כמו שלנו, לא תהיה תחרות לכזה בר ומכיוון שסף הדרישות הוא מאוד נמוך (מבחינת אחוזי חשיפה לאוכלוסיה וכמות לקוחות קבועים) כל בר שייפתח בקרוב שיפנה לנישת קהל ספציפית יהיה ממונופול בו אין לו מתחרים.

נשמע אחלה חוויה, אבל לא, אין שום דבר דומה או מתקרב לזה. בנורמה ג'ין המומחיות בנושא הוויסקי נמצאת אצל הלקוחות - לא אצל הברמנים. מה שמפתיע הוא שהבעלים טרם השכיל להעסיק את אותם לקוחות - שיהיו עם הרבה יותר מוטיבציה למכור וויסקי מתוחכם

 

[foodnwine1]

חושב שאתה טועה

אין פה מספיק אנשים שמבינים ורוצים להבין בויסקי ומוכנים לשלם 300 שח בערב על ויסקי טוב.
אני לא מאשים. יש פה אוכלוסיה קטנה. המשכורות פה נמוכות. המס גבוה. אנשים בקושי מצליחים לשלם שכ"ד ולחיות, כמה מחבריך יהיו מוכנים לשבת במועדון הזה ולשלם 80 ש"ח על ויסקי ? (ומדובר על כמה בערב). זה למה.
בכל מקום אחר בעולם : א.המיסוי על אלכוהול נמוך ב.ההכנסה הפנויה גבוהה יותר. והיכן שזה לא תקף, רק עשירים מאוד יגיעו, למשל בהודו, רוסיה וכו' רק ששם ים הרבה עשירים כי האורלוסיה גדולה הרבה יותר. ולכן יש שוק לכך.

מקווה שביבי לא ימסמס את רפורמת המיסוי ב 2014 ואולי אז, אולי יהיה אפשר לחשוב בכלל על מודל כזה.

זו בדיוק הסיבה למה אין חנויות ויסקי מתמחות, וגם אלו שמוכרות ויסקי מחזיקות ממש מעט, כי לא הגיוני לקנות פה, אלא בחו"ל. אם המצב ישתנה זה ישפיע על השוק. אבל אני פסימי. לא רואה את זה קורה בשנים הקרובות.

 

[Padod]

זו אותה ההתבכיינות

שרצה פה בפורום כבר הרבה זמן. היא מוצדקת, אבל לא מחייבת.
כמה מועדוני וויסקי כבר נפתחו וקרסו כלכלית פה בארץ?

אתם הרי טוענים שאפשר להוריד את המחירים. שהבר ירוויח סביר גם אם יגבה פחות כסף על הוויסקי שלו. ולא חסרים פתרונות לבעיות האלה. אבל במקום לבוא עם רעיונות יצירתיים, אנחנו מתלוננים על מה מר גורלנו.

לא צריך "אנשים שמבינים ורוצים להבין בויסקי", ולא צריך לשלם 300 ש"ח בערב בשביל לשתות וויסקי טוב. צריך מודל עסקי יצירתי עם שאיפות עסקיות צנועות ואהבה לוויסקי שמגיעה מצד הבעלים, לא מצד הלקוחות.

 

[foodnwine1]

באמת?

מה המודל שלך?
כמה תתמחר מנה של ויסקי שבקבוק שלה עולה 1000 שח בארץ?

 

[Padod]

בוא נראה

מחד אני אודה שאם באמת היתה לי תכנית עסקית מושלמת הייתי מסרב לחלוק אותה, ומתחבא מאחורי הטענה ש"זה אפשרי, תריץ את המספרים בעצמך". מאידך, זה תרגיל מעניין אז בוא נשלים אותו עד הסוף. אני גם מבין שבקלות אפשר לראות את ההודעה הזו כטכניקה לשינוי עמדות שמשתמשת במספרים כדי לעייף את הקורא, וזו לא הכוונה, אז למתעייפים - פשוט לדלג לפסקה האחרונה בבקשה.

היעד - 12 לקוחות כBreakeven.
360 לקוחות בחודש - אפילו בר כושל ביותר מגיע לכאלה מספרים. מרבית הברים המצליחים עושים 360 לקוחות ביום (חזק).
צ'ק ממוצע של שני מנות וויסקי (120מ"ל) או אם תרצה להגיש אותם במנה מוקטנת ולאפשר ללקוח לבחור את גודל המנה, 4 מנות וויסקי של 30מ"ל כ.א. 30מ"ל זו מנה מכובדת מספיק לטעימה? בכוסות גלנקירן או תחליף מקצועי דומה? תמחור חייב להיות הוגן כי אנחנו טוענים שברים בארץ יכולים להוזיל את הוויסקי שלהם, ולשמחתי בוויסקי תחת מזיגה קפדנית אין פחת אז אין הפסדי-הפתעה לא מדווחים. פה, אני מניח, לא ימזגו צ'ייסר פינוק.
בוא נשים גבול עליון לוויסקי-הבית (ולא גרסאות מוזרות, מיוחדות, חריגות) של 75$? אני מניח שב75$ אתה יכול לקנות וויסקי מעולים. מחד, לא במחירי וויסקי של הארץ - אתה צודק. מאידך - אתה קונה במחירים סיטונאיים או דרך פתרונות אחרים שנתאר בהמשך שינסו לפתור את בעיית המבחר והעלות*
75$ יתורגם ל12 שקל עלות מנת 30מ"ל. זה הBeverage Cost שלנו.
שכ"ד + מיסים - אנחנו לא צריכים מקום גדול במיוחד, כי קשה יותר למלא כזה מקום. אמנם כן צריך להשקיע בעיצוב כדי ליצור את האווירה המתאימה, אבל אנחנו לא מדברים כרגע על עלויות הקמה - אלא עלויות הרצה. ב10,000 אתה יכול לכסות את כל העלויות המדוברות? אני מניח שכן. אתה כמובן מוגבל לת"א. בחיפה זה היה יוצא יותר זול משמעותית וגם בחיפה יש לך קהל של שתייני וויסקי, אם כי בחיפה 12 לקוחות בערב אינם 0.0001% מהאוכלוסיה, אלא יותר.
עלויות שוטפות, קבועות כולל הוויסקי, לפני שהכנסנו אוכל - 27280 ש"ח לחודש. כלומר, כל עוד ארבעת מנות הוויסקי ששתית עלו יותר מ76 שקלים אני בBreakevenpoint, אבל אנחנו כמובן ניקח מקדם בטיחות ונגיד שב25 שקלים למנת 30מ"ל אני מכסה את כל העלויות שלי. שוב - 25 שקלים ל30מ"ל של וויסקי שברמת דיוטי פרי עולה 75$ או פחות מכסים לי את כל ההוצאות, כל דבר מעבר לזה = רווח. אתה רוצה משכורת קבועה, כדי לא להיות תלוי בטיפים? או לשבור את המוסכמות ולהכניס סוף סוף את השירות לתוך החשבון? הכל בסדר. אחרי הכל, אנחנו מדברים על 12 לקוחות בערב - שזה בדיוק ברמן אחד, בתקווה גם הבעלים - כי צריך להיות משוגע לעשות דבר כזה.

אבל אני לא מציב סטנדרטים נמוכים. אנחנו נכניס גם אוכל שיתאים, אבל לא נפסיד עליו כסף.
*סוגיית המגוון היא בעייתית - כי מאיפה את משיג מספיק וויסקי ב75$? כמה רעיונות יצירתיים יותר או פחות -
1. מפרסם באינטרנט רשימה של בקבוקי וויסקי מהעולם שהייתי שמח להחזיק. מי מהאורחים שיביא כזה בקבוק מחו"ל, במחיר שאני ציינתי כמובן (אחרי מחקר מעמיק כמו שאתם אלופים בו לגלות באיזה דיוטי פרי הוויסקי הזה הכי זול) - המקום ישמח לקנות ממנו את הבקבוק ואפילו להעניק לו טעימה, Complimentary on the house. כמה פעמים קרה שקנית בקבוק וסירבת לפתוח אותו בשביל אירוע מתאים? כמה פעמים אתה מתבאס או נמנע מלקנות בקבוק כי אחרי טעימה או שתיים הוא יישאר ויחכה בלי שום תכלית?
2. מספיק קשרים בעולם יביאו אליך גרסאות נהדרות. מי כמוך יודע את זה. אני מאמין גדול בלעקוף סמכות - תעקוף את היבואנים, צור קשר ישירות עם המזקקות, צא אחת לשנה לטיול מזקקות ותחזור בתיק עם כמה שיותר בקבוקים הזויים ומוזרים. זה עדיין לא הבקבוקים העצמאיים שrustynail מתאר, אבל זה יותר קרוב. צור קשר ישירות עם היצרנים, תחזיק בלוג איכותי באנגלית שיקדם את המותגים האלה ותראה לאן זה מוביל.
3. זכור שחלק ניכר מהרווחים צריך להיות מושקע חזרה בעסק, שיווק, קידום, מיתוג. אמנם אין לך מתחרים, אבל אתה רוצה מיתוג שלא מסתפק בארץ-ישראלי - אלא בעולמי. תביא לארץ מזקקים, תביא לארץ מומחים בנושא שיתנו את ההרצאות הנחוצות, תתחבר אל מועדון הוויסקי הישראלי בין אם אתה אוהב אותם או לא. אל תהפוך לגימיק (ע"ע הסינגל מאלט הישראלי הראשון), תשמור על סטנדרטים גבוהים - אבל הכלי הכי חשוב שלך הוא נגישות - הקלות בה אדם שאינו מתעסק או מבין לעומק יכול עדיין לשבת אצלך ולהנות מאוד מבלי להרגיש לא שייך.
4. תאפשר לאנשים לתרום מהאוסף הפרטי שלהם. יש מספיק ישראלים עם הרבה בקבוקים מיותרים שהם ישמחו למכור במחיר עלות (או מחיר מוערך לפי השוק של היום). כמובן, זה לא אומר שאני קונה סחורה פגומה - אלא בודק וכל קניה מתחילה בטעימה הערכתית. אבל אין שום דבר רע בלהודות שקשה להשיג וויסקי ייחודי בארץ ולכן אם יש לך בקבוק פתוח אך מיותר, שאתה מוכן תחת התנאים המאוד מושכים שלנו למכור אותו לבר הוויסקי המקצועי ביותר בארץ, אנחנו מוכנים לדבר על זה.

שורה תחתונה -
4 מנות וויסקי (שערך הדיוטי פרי שלו הוא 75$ לבקבוק) של 30 מ"ל כל אחת ממוצע ללקוח, עם 12 לקוחות בערב שמכסים את כל העלויות, שעולות לך כלקוח 100 שקלים לפני שירות ומשלמות לברמן\בעלים\משוגע-וויסקי (זה אותו בן אדם) משכורת קבועה מכובדת ומאפשרות לו לעשות את מה שהוא הכי אוהב (תוך כדי שהבוקר-צהריים שלו עדיין פנויים) נשמע יחסית סביר. וזו הערכה פאסימית למדי.
עכשיו המודל הזה בטוח לא מושלם (ע"ע מלא חרטוטים) כי המצאתי אותו בעניין של שעה. אבל הוא פתח לדיון מאוד מעניין את הפרגמטיזם של בר וויסקי.
העקרונות הם פשוטים - סטנדרטים גבוהים, חמדנות נמוכה, הרבה פתרון בעיות יצירתי ונכונות לבחון כל פתרון לא משנה כמה הוא בלתי נתפס או לא מוכר בשוק.

 

[foodnwine1]

סחתיין על ההשקעה - כמה שאלות

להסמתך על יבוא "במזוודה" של ויסקי במחירי דיוטי פרי זה לדעתי לא ילך. האם אתה יודע אם זה בכלל חוקי להגיש בארץ ויסקי שנקנה בחו"ל או בדיוטי פרי?

75$ היום במחירי דיוטי פרי לא משיגים לך מספיק מגוון. סורי. ויסקים בסיסים כן אבל לא מעבר, ולא על כך יעמוד בר ויסקי מתמתחה. איפה ח"ח, איפה ויסקים יותר מיוחדים? זה הרי מה שיעניין אותי לבוא. לשתות משהו שלא אקנה ממנו בקבוק אבל לטעום ארצה.

לגבע עלויות הכמה, ברור שזה גם פקטור. צריך להחזיר את ההשקעה לא? ומה עם שכירות,ניקיון, מיסים, ארנונה, אבטחה, וכו' וכו'. יש בטוח עם הוצאות.

לא אומר שזה לא אפשרי, מה שנשאל : למה לא עשו את זה עד היום? הרי יש עוד הרבה חכמים כמוך שיודעים לתכנן בגדול עלויות בארים וכו'.

 

[Wine Guy]

תשובה

לא מתיימר להיות גאון בעסקים ובטוח שיש לי עוד המון ללמוד,
מצד שני, היה לי בר, החזקנו קרוב ל 100 סוגים של וויסקי והיה תפריט מגוון, איכותי, שרובו כיוון לרמות הביניים (סינגל מאלטים לא יקרים או בלנדדים טובים וב VFM טוב)
80% מסוגי הוויסקי אצלנו נמכר ב 50-80 ש"ח.

למתעייפים, לדעתי המסקנה בהתחלה: הבעיה היא לא גרידיות, הבעיה היא שילוב של מיסוי גבוה וחינוך לקוי \ חוסר מסורת שתיה.

הסיבות:
1. עלויות תפעול בר הן גבוהות בהרבה ממה שנדמה: 10,000 ש"ח בשנה זה על הזכות להפעיל מוזיקה למשל. 20,000 ש"ח בשנה לרואה חשבון ועוד בכלל לא דיברתי על שכר לצוות (כן, אני יודע שזה מוזר, אבל אנחנו נהגנו לשלם לעובדים שלנו, בלי קשר לכמות הטיפים שהם הרוויחו), עלות המכר, תשלום עמלות סליקה, ארנונה וכן הלאה.

2. WASTE - גם בברים סופר היפר אולטרא מקצועיים יש WASTE. יש כוסות שנשברות, יש לקוחות ששוברים לעצמם כוסות ומצפים (כי "מגיע לי" וזה מה שמקובל בישראל) לקבל כוס חדשה במקום, יש בקבוקים שנשברים בגלל ברמנים לא זהירים (וזה למרות שיש גומיות על הריצפה ולא עושים פליירינג) בקיצור, לא משנה כמה יבלבלו לכם, תמיד יהיה WASTE!

3. הוצאות לא צפויות: מזגן שהתקלקל, ייעוץ משפטי דרוש, חלילה תביעות ביטוחיות שונות וכן הלאה.

4. גנבים - יש גם כאלה! במיוחד לקוחות שבונים על רגע של חוסר תשומת לב ונעלמים בלי לשלם...

5. דיברתם כאן על BREAK EVEN. אני במקרה לומד קצת תואר שני במנהל עסקים, אבל גם בלי קשר, 2 הערות חשובות לגבי זה:
א. הקמת בר כרוכה בעלויות מימוניות. לצורך הדוגמה, כדי להקים בר צריך נגיד 300,000 ש"ח. את אותו הכסף, אם הייתי שם בבנק ומקבל עליו ריבית, זו העלות המימונית
שלי (יש כל מיני דרכים לחשב את העלות הזו וברור לי שזה הסבר פשטני). לכן - בר צריך להרוויח כסף כדי לכסות בין היתר את העלות המימונית.
ב. כל השקעה של כסף ומשאבים (והקמת בר גם נכללת בזה) כוללת בתוכה סיכון. יש סיכוי שהבר לא יצליח, יש סיכוי שתהיה שריפה, יש סיכוי להמון אסונות ולא לכולן יש
ביטוח. גם את הסיכון הזה צריך לתמחר ולמעשה הרווח של הבר צריך לכלול גם את עלויות הסיכון האלה, אחרת כלכלית, עדיף לא להשקיע את הכסף והמאמץ.

6. דיברתם על כמות צרכני הוויסקי בארץ. אני יכול לספר לכם מהניסיון אצלנו שעשינו כל שנה פסטיבל וויסקי במשך חודש שלם. הבאנו המון סוגים של וויסקי, הורדנו מחירים
דרסטית, עשינו מבצעים לקידום מכירות, שיווקנו ופרסמנו (בעלויות של עשרות אלפי שקלים, בצורה חכמה בשיתוף חברות היבוא).
עם כל המאמצים האלה, בתכל'ס, אף פעם לא השתלם למכור וויסקי. הרבה יותר משתלם למכור בירה \ שתיה קלה \ ערק \ וודקה וכו'.

לצערי הרב, כחובב וויסקי ואחרי ניסיון שלי אישית (ועוד מספר נסיונות שהייתי שותף להם ברמות כאלה ואחרות של חברים שהקימו וניהלו ברים בירושלים ובתל אביב)
אין לי ברירה אלא להגיע למסקנה שהקהל פה בארץ לא מוכן כרגע לוויסקי, זה לא משתלם, לא ריווחי, לא כדאי ולצערי גם לא יקרה בשנים הקרובות.

מסכים עם מה שכתבו לפני. כדי שזה יקרה צריך:
* להוזיל את עלויות המיסים הכבדות.
* להגדיל משמעותית את הייבוא, מה שיוזיל את עלויות השינוע.
* לחנך, לחנך ולחנך ולצערי, בעידן ה: "שתית אלכוהול - סביר להניח שתנהג באלימות" שמדבררים סביבינו, אני לא רואה את זה קורה.

סליחה על הפסימיות

 

[foodnwine1]

בדיוק.

אגב, מותר למכור ויסקי שמביאים מחול?

 

[rustynail]

התשובה שאני מכיר הינה עד 2 בקבוקים בבר

אני לא יודע מה הבסיס שלה, אבל אני חייב לציין שלא הייתי עוקף יבואנים אלא מנסה לשתף פעולה איתם, לבד הייתי מביא בקבוקים שאין להשיג בארץ.

 

[דן הגרזן]

לגבי נקודה 6 שהעלאת

הרשה לי לספר לך (שוב) כיצד נראה פסטיבל הוויסקי שעשיתם, מנקודת מבט אישית ובלתי-מחייבת.

אשתי ואני הגענו ערב אחד, בעקבות הזמנה אישית שלך, בכדי לשתות וליהנות מהמבחר הרב באמת שהחזקתם בבר. אני מניח שאני יכול להצטייר כאדם די נוקשה בעל דעות נחרצות ובאופן כללי לא מי יודע כמה, אבל כשמזמינים אותי אני מגיע. אני גם די מחבב אותך, אז בכלל שמחתי על ההזמנה. אני מרשה לעצמי לקבוע שאני עונה על הפרופיל של אותו חובב ויסקי שיישמח להוציא את מעותיו בכדי לטעום ולנסות סוגים חדשים, ובאופן די חריג גם אשתי כזו (למעשה, נדמה לי שאשתי מבינה בוויסקי יותר מ-99% מאלה שמכנים עצמם מומחי ויסקי). בקיצור, בדיוק הזוג שאתה רוצה במקום שלך.

המקום היה מלא עד אפס מקום בסטודנטים שבאו לאכול ולשתות בחינם. הבאתם איזה ליצן מתל-אביב שהחליט למזוג לכולם ויסקי-נענע (לא בדיוק הרעיון הכי חכם - לתת למישהו למזוג בחינם ויסקי זול במיוחד שהוסף לו נענע, כן?). חיכיתי בסבלנות להזין ויסקי, אבל אחרי כרבע שעה אמר לי הברמן שלך שהוא לא מוזג ויסקי כי עכשיו זו "שעת הערק" או משהו דומה. נופפתי מולו בשטר כי חשבתי שהוא לא מבין שאני רוצה לשלם, אבל הוא עמד בשלו ואמר לי בנימוס להתחפף. יצאנו החוצה וברמן אחר שלך, שהשתכר תוך כדי המשמרת מכמות האלכוהול שמזג לעצמו (ולחבריו) בחינם החליט להיטפל אלינו ולהציק לגברת נחמדה שהייתה אורחת שלנו. הוא התחיל איתה באגרסיביות וסירב להבין רמזים עדינים... מתישהו הגיע חבר נוסף שלי והברמן איים על שנינו באופן מפורש (האמת, כמה מילים מיותרות לאחר מכן היית נשאר עם ברמן אחד פחות. חבר שלי לא משתייך לזן הסבלני). התלוננתי בפנייך על כך אבל בחרת ללכת הביתה עם אחת הלקוחות התורניות שהייתה במקום. אחרי שהלכת כל הברמנים שלך מזגו בירה וערק בחינם ללקוחות (פסטיבל ויסקי, לא לשכוח). במו עיניי ראיתי ביטולי חשבון על אוכל לחצי בר.

יום אחרי זה אמרת לי שהברמן כבר לא עובד אצלכם. הגעתי שוב - הברמן ניהל את המקום. אמרתי לחבר שלי שתוך שנה תסגרו (אפילו התערבנו על כך - והסתבר שזכיתי).

יש קהל שרוצה לשלם על חווית ויסקי. אין מקומות מקצועיים שיודעים לתת חוויה כזו. זה שהיו לכם 100 סוגים זה נחמד, אבל כשאותו ברמן משעשע מאיים עליי במשפט "אתה עם החולצה של לפרויך, תזהר ממני" - זה עצוב. לפחות שיאיים עם "לפרויג". לאמור, תואר שני במנהל עסקים או לא, הבעיה בישראל היא תמיד השירות. אפשר לשחק עד מחר בנדמה לי או ב-"אבא נתן לי מאתיים אלף שקל לשרוף", אבל בפועל המקום שלך התנהל כמו בית-תמחוי לסטודנטים (זוכר ערב בירות עם חמישה אורחים, כשרק אחד מהם שהוא אני משלם?), עם ברמנים שעושים מה שבא להם ושירות נוראי. אני מחבב אותך, כאמור, אבל הגיע הזמן שכולנו נבין ששירות כמו שהצעת (ממוצע+ בארץ) הוא זוועה.