מי שכתב את הכתבה ב-"הארץ" הוא
אידיוט גמור וחסר תקנה. א. הוא תומך בברק כי ברק מוכן לעשות שינויים דרסטיים במצב הקיים. הרי מי שלמד היסטוריה אפילו בתיכון יודע שכל שינוי דרסטי מביא רק אסון. אנחנו יכולים להתווכח על סוגיית השטחים, על ה"כיבוש", אפשר להביא הרבה שיקולים בעד או נגד וכעקרון אפשר להגיע לתוצאות סבירות גם אם תתקבל החלטה אסטרטגית להקים מדינה פלסטינית וגם אם תתקבל החלטה אסטרטגית לספח את יו"ש. אבל התנאי ההכרחי כאן הוא להיות זהירים ולא לעשות תנועות חדות ופתאומיות. הרי אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ הכי גדולה בעולם שנקראת מזרח התיכון. מי שמתכוון לעשות תנועות חדות יביא לחורבן. ב. דה-קלרק המיט אסון גדול על אזרחי דרום-אפריקה. התנועות החדות שלו הביאו רק להשתלטות של הגורמים הפליליים למחצה על המדינה. למרות הסרת החרם רמת החיים בדרום אפריקה ירדה באופן דרסטי ולא רק בקרב הלבנים אלא גם בקרב השחורים. דרום אפריקה הפכה למדינה מפותחת למדינת העולם השלישי. הדמות של דה-גול בצרפת גם לא כל כך חד-משמעית. אפשר להתווכח על תרומת הצבא שלו לניצחון על גרמניה (סך הכל זה היה צבא קטן שלא שיחק תפקיד משמעותי במלחמה) אך בריחתו מאלג'ריה הביאה אסון ליאומי לצרפת. התוצאות אולי לא התגלו לעין מיד אך עכשיו הנכדים של מצביעי דה-גול אוכלים את כל החרא שהוא בישל בזמנו. לכן מדינאי חכם (וברק אף פעם לא נמנה עם כאלה) הוא זה שמדבר בזהירות, לא מבטיח הרים וגבעות ועושה שינויים באופן הדרגתי ומתון.
