ברצוני לשאול אתכם.

[קקטוס קוצני]

ברצוני לשאול אתכם.

בתור אחד שבצעירותו שחק ב AD&D ומעולם לא איבדתי את רגשותיי לתקופה לפנטזיה ולכל הסובב את המשחק. כיום כשאני כבר "מבוגר" . מה הרגשתכם לגבי הנושא? האם יש משהו שיגרום לכם להפסיק לפנטז על היותכם אותה דמות הירואית שנגלית בעיני רוחכם?

 

[JuffoWup]

אני לא מפנטז שאני איזו שהיא דמות

הירואית או כלשהי. אני משחק. זה לא בריחה מהמציאות- זה תחביב. אם יום אחד זה יהפוך להיות משהו יותר מתחביב- כמו דרך אלטרנטבית לחיים, סימן שהחיים שלי לא משהו וכדאי שאני אעזוב את המשחק ואלך להשקיע בהם קצת יותר.

 

[קקטוס קוצני]

מה אתה משחק?

וכמה זמן?

 

[JuffoWup]

שיחקתי די הרבה דברים

לאורך השנים, מכיתה ג' אם אני זוכר נכון (אז היה רק מו"ד). זה יוצא, לא כולל הפסקות די ארוכות, כ-15 שנה.

 

[IceL]

כמה זה מבוגר?

כי אני מכיר גם אנשים בני 30-40 שמשחקים משחקי תפקידים.

 

[ננסק]

אולי תתפלא לשמוע

שרוב חברי הפורום הפעילים כאן הם מעל גיל 20, חלקם עוברים כבר את ה-25. וכולנו משחקים כל הזמן - לא כי אנחנו ילדותיים, אלא בדיוק מהסיבה ההפוכה. כי אנחנו יודעים מה מהנה אותנו ואיך להפעיל אותו באופן שהכי מוצא חן בעינינו.

 

[Nihau]

האם יש משהו שיגרום לך להפסיק לקרוא?

 

[tapas tapas]

יתכן

במקרה שלי אני לא קורא בכלל ספרי ספרות. אבל למשל מוזיקה פעם הייתי שומע הרבה, ועכשיו אני לא מאזין למוזיקה בכלל ומרגיש שהיא די מיותרת כשהיא לא רק בתור משהוא נלווה לדבר העיקרי.

 

[DDN]

לא

בתור אחד שרוב הזמן הוא מנחה, או לפחות רוצה להיות, יש לי בראש הרבה סיפורים, שרצים כל הזמן. למעשה, בין הסיפורים, משתלבות גם דמויות ששיחקתי או הייתי רוצה לשחק. אני לא מפנטז על היותי דמות הירואית, אני מפנטז על צפיה בסרט שלא נגמר, בצורה אינטרקטיבית לחלוטין (כמו חדר ההולגרמות בעולם מסע בין כוכבים) שאני הבמאי שלו.

 

[IceL]

כן, גם אני

אני לא חושב שאי פעם לא דמינתי ואני לא חושב שאי פעם אפסיק לדמין, לא כל עוד אני קורא ספרים, רואה טלויזיה ושומע מוזיקה (כן, למעשה מוזיקה היא אחד הגורמים העיקריים שמריצים לי את הדמיון).

 

[Roger the Jolly]

במילה אחת: כיף!

אני בן 31 ואשתי בת 30 ושנינו משחקים (אני מאז גיל 10 בערך, עם הפסקות) ואשתי מגיל מאוחר למדי (בערך 23). אנחנו לא מפנטזים שאנחנו דמויות הרואיות וגם לא בורחים מהמציאות או חיים באשליה - זה יותר כמו לקרוא ספר טוב או לראות סרט טוב, רק שאתה גם משפיע על העלילה, גם על הדמויות, זה גם נמשך הרבה יותר ואתה נפגש עם אנשים כיפים (בתקווה) שנחמד לך איתם. האם יש משהו שיגרום לי להפסיק לשחק - כן וכבר קרה בעבר - כאשר אין זמן לנשום בגלל כל מיני בעיות בחיים, אז גם אין זמן לשחק - אבל בגדול זה עניין של סדר עדיפויות וכיום מ"ת הוא במקום די גבוה אצלנו ברשימת הדברים הכיפים לעשות.

 

[Roger the Jolly]

וכמובן שכחתי

לציין את אחד הדברים העיקריים שאנו נהנים ממנו - ליצור! מבחינת שנינו, אין כמו ההרגשה של לבנות משהו טוב ויצירתי. הדבר שאני הכי אוהב בתור מנחה הוא להמציא להמציא להמציא ולהמציא, לערבב ולבחוש וליצור ופתאום לגלות שוואו! יצא משהו ממש אבל ממש נחמד שהכל בו מתחבר ומתאים בדיוק.

 

[NacroMittler]

מסכים איתך.

היום הצעתי לחבר שלי מהכיתה להצטרף לקבוצה שלי והסברתי לו קצת (הרבה) על העולם ועל השיטה (בעיקר על העולם). הוא נורא התלהב ואמר שבחיים הוא לא שיחק בעולם כ"כ מושקע, וזה עשה לי ממש טוב על הלב. כמו כן, הוא גם הציע הרבה דברים להוסיף ונתן לי הרבה נק' למחשבה. מה שרציתי להגיד הוא שזה ממש נחמד להשקיע כל כך בעולם שלך ואז לקבל פידבק חיובי משחקן שבא אלייך ואומר שהוא ממש אהב אותו. זה פשוט מספק.