שר הביטחון כ"ץ עזב את ישיבת הקבינט כדי להשתתף בחתונת בנו של ראש העיר קריית אתא - ובאותו ערב הגיע גם לאירוסי בנו של הרב יאשיהו פינטו, שריצה שנת מאסר על שוחד. יחד איתו תועדו גם השרים קיש, אמסלם, זוהר וסילמן, יו"ר הכנסת אוחנה - וראש המוסד לשעבר דדי ברנע. סילמן: "קיבלתי ברכה להצלחה בפריימריז"
www.ynet.co.il
הכותרת המגמתית של ליינט מצחיקה כמו תמיד

. הרי ברור לכל בר דעת שעבור יהודים שמאמינים בדברים האלה (למשל ברכות של אישים כאלה), עצם אזכור המאסר בעבר לא מעלה ולא מוריד. זה נכון גם לגבי מקבלי הברכות המוזכרים כאן (תחת כובעם כליכודניקים רחמנא לצלן) וגם כלפי הקוראים שזו אמונתם.
עבור היהודים שחיים את חייהם מעבר לענייני מסורת ואמונה, על-פי הכללים הנהוגים במדינת חוק גם אין שום בעיה. הרב כרגע (תקנו אותי אם אני טועה) לא חשוד במאומה. היה חשוד בעבר, הורשע וריצה את עונשו כפי שזזה מכונה במדינות חוק. מרגע שעשה כן אין שום בעיה חברתית-מוסרית-משפטית להיפגש עימו ו/או לחפוץ בקרבתו/ברכותיו.
אז למי כן אמורה להיות בעיה עם הדיווח? את זה (או לפחות כיצד כלי התקשורת רואה זאת) ניתן ללמוד מהניסוח שבחרו בליינט

. אזכור דווקא "בכירי הליכוד" (ואגב כך דחיפת שמו של ראש המוסד שכלל לא מוגדר או נחשב ככזה לדיווח), נותן לנו את הכיוון. אז בהנחה שזאת לא הקבוצה הנגדית, למשל בכירי מפלגת העבודה שמתרגשת במיוחד מהאירועים, אנחנו מחפשים קבוצה שמה שמענין אותה בחיים זה מה עושים בכירי הליכוד דווקא. מעבר לקבוצת צרכני ליינט, נוכל כנראה למצוא כאן כל רל"בניק מצוי שנדמה לו שנמצא על מה לתקוף את שנואי נפשו, אולי אפילו באופן שיעזור לו בבחירות הקרבות.
המשימה כעת היא לאתר את מי שמתרגש ממה שבכירי הליכוד עושים, התרגשות שבהכרח קשורה לבחירות (ולניצול המתואר כדי לתקוף את המוזכרים) וזאת בתוספת אלה שעמידה בדרישות החוק (כמו למשל 'ריצה את עונשו וכעת חזר להיות תורם נורמטיבי לחברה') ע"פ הכללים הדמוקרטיים הנהוגים במדינות חוק לא עומדת בראש מעייניהם.
למי שעדיין מתקשה בזיהוי, רק תגידו ונמשיך מכאן ביחד

.