ברכה ושלום

אלישיר

New member
ברכה ושלום

בעזי"ת שלום. רציתי לשאול האם יש כאן מישהו, או מישהו מכיר, מתרגלי TENSEGRITY בירושלים, יחידים או קבוצה, שיסכימו שאחבור אליהם מידי פעם. מזה יותר משלוש שנים אני מתרגל את השיטה, אך כיום לא עושה זאת כלוחם -כחלק מעיסוק במשנתו של דון חואן -(למרות עיסוק אינטנסיבי ביותר בעבר). תודה.
 

אלישיר

New member
ועדיין...

בעזי"ת הנקודה היא, וכאן זה לא ממש משנה ת"א, ירושלים או סונורה, שיקשה עלי מאוד, בתור אולטרא חרדי, להצטרף לקבוצות המתרגלים -מטעמי דת.
 

yom

New member
ביקשת להצטרף לקבוצה או יחידים

ועכשיו אתה אומר שבעצם אתה לא יכול בגלל שאתה חרדי - לא הבנתי את זה? לקבוצת גברים בלבד זה בסדר? זו הכוונה? בכל מקרה תייקש - תתחפש לחילוני, תגיע לת"א, ותחזור לירושלים הקדושה. אפילו רחמנא לצלן, מותר ללכת לזונה בעיר זרה, אז למען מטרה נעלה של תרגול מעברים קסומים אני בטוח שאפשר לסדר איזה פסק :)
 

אלישיר

New member
לאו דוקא...

בעזי"ת לקבוצות שאתה, כמדומני, מרכז, לא אדע אם ארצה להצטרף, מטעמי "שמירת עיניים" -זה עשרים חודש לא נשאתי את עיני להביט באשה בחורה או ילדה. בקבוצה קטנה, אני מאמין שאוכל יותר בקלות לשמור על עקרונות דרכי. והיות שסיבתי זאת, תחפושת לא תעלה ולא תוריד. מעברים קסומים אני מתרגל קרוב לארבע שנים (זהו המספר היותר נכון מסתבר...), ולמשך תקופה ארוכה לשעתיים לפחות כל יום. אין לי נחיצות גדולה עד כדי כך, מכל מקום, לחבור לקבוצה לצורך התרגול, מה גם ששיניתי שינוי מהותי ויסודי בתרגול -היות שאני יהודי דתי. נחיצות אין, תועלת רבה יש. תודה.
 

yom

New member
כל הכבוד !

גם על החלק הראשון וגם על השני אין ספק שזו משמעת עצמית במלוא הדרה - להתראות ובהצלחה
 

charlila

New member
../images/Emo26.gifאלישר../images/Emo36.gif

איזה שינוי בתנועות? אסור לך לענות לי אפילו באינטרנט (כי אני אישה)? חלימה זו הדרך היחידה שפתוחה בפנינו לתקשורת?
 

אלישיר

New member
גם זו דרך טובה.

בעזי"ת אני עוד אסביר את הכל, אבל אני ממתין. וכדי להבין את השינוי, צריך להבין מה אני עושה היום, ומה הדרך שלי. כשהגעתי בזמנו למאה שערים, אף אחד לא היה יכול לדבר איתי על נושאים משותפים שקשורים למשנתו של דון חואן, גם לא כאלה שמבינים בקבלה. (הרבה הרבה זמן לפני כן, הלכתי בהרגשה שהתנ"ך הוא ספר של מכשפים, ושלדתיים אין שום מושג 'מה יש להם ביד'). וראיתי הרבה נושאים דומים, בשהייתי במאה שערים , הרבה דעות זהות -בכל רבדי הפרד"ס (פשט דרש רמז סוד), אבל על המסקנה שלהם לא היה עם מי לדבר. ואז הגעתי אל רבי אברהם יאראוויטש זצ"ל. הוא מוכר ברבים בתור תלמיד חכם עצום, אחד שבקי בכל חדרי התורה, ובקרב קהל עוד יותר רחב, כיצרן זעיר של תרופות צמחי מרפא מוצלחות מאוד (על פי ידע מהקבלה ככל הנראה). סיפרתי לו את כל הסיפור שלי. סיפרתי לו על דון חואן. הוא דוקא הבין על מה אני מדבר. ושוחחנו. הוא אמר לי שמחוץ ליהדות צריך לעשות פעולות גסות, ושבתוך היהדות הכל יותר עדין. הוא נתן לי הנחיה להרגיש כל יום למשך דקה, כשאני שם אותה, את הציצת, ושוב אמר לי שזו הרגשה עדינה מאוד, ושאחזור אליו לעדכן. לא חזרתי אליו עד שהוא נפטר. אחרי זה הגיע אלי קונטרס שסוכם משיעוריו, שמדבר על דרכי ההשגה. לא ארחיב עליו, וגם בהמשך לא אגלה רבות, אבל אומר שיש שם, גישה עלומה בתוך היהדות שבין השאר מדברת על טיהור המרכז השישי, מרכז הראש. יש שבעה צבעים שאפשר לראות את המח בראיה פנימית. השחור התחתון רוחנית. אדום, כתום צהוב, ירוק, כחול, כסף, -בהמשך המדרגות. לבן -הצבע העליון רוחנית. ואומר הרב, שעל שכל שאינו מאיר אסור לסמוך. אז לא על זאת אדבר לעומק, אלא על הדברים המשותפים, ועל הגישה שלי, אבל שוב, אני ממתין.
 
אמרת בהודעה אחרת שאם תתן

עצה/הסבר לאשה זה בזבוז, כי הן ישר מבזבזות את האנרגיה, או משהו כזה. בהודעה הנוכחית אתה מזכיר שאתה נמנע מלהסתכל אפילו על ילדות. למורה גדול (לדבריך), שניסה לכוון אותך לעדינות שביהדות לא חזרת עד שנפטר, ואח"כ למדת עליו במקום ללמוד ממנו כשהיה לך זמן. נתתי לך פשט בלבד של דברים שכבר הספקתי לקרוא ממך כאן בפורום. האם הרב (שלא למדת ממנו לדבריך) גם הספיק להורות לך (דרך קונטרס) איך לאבחן למי יש "שכל מאיר" ולמי לא?
 

אלישיר

New member
או משהו כזה.

בעזי"ת לא אמרתי עצה, אמרתי עצמה. נכון, יש עצה שיש בה עצמה. אין לי בעיה לתת שלא על מנת לקבל. אבל ת'כלס, את חושבת שאני טועה באבחנה הזו? כן כן לא לא, מה את רוצה? נתתי דעת, ועל דעת צריך לעבוד. אישה ילדה נערה, צאי ממשוואות המוסר. אין לך מושג מה אני עושה בהתנהגות הזו. לכן אל תשתמשי במילה "אפילו". למורה גדול, לדבריך, -לדברי אין שום תוקף יותר מכל פטפוטי ביצים אחרים. משל לאדם שנכנס לחדר מלא יהלומים, ורשות בידו להוציא ככל אשר יוכל להכניס בכלי שבידו. לפעמים, כשהוא לא מוכן, הוא נכנס עם פקק של בקבוק, לפעמים כשהוא מוכן מאוד, עם סיר... אבל לא הוא מכניס את עצמו לחדר והוא לא יודע מתי. שכל מאיר לא מאיר אולי מאיר, הרבה זמן צעדתי בלי שכל, הלכתי עם התחושה וככה לפעמים מגיעים הרבה מעבר לאיפה שהגבול מסתיים. אבל יש עוד גישה כאן, ויהלומים לא מחלקים ברחובות. מראים אותם בחטף. שמת לב שיש כל כך הרבה בדרך הזו, למרות מה שדון חואן אמר שבר דעת צריך להיות מתומרן כדי לצעוד בה, ושכל שאר ההמונים שישושו ללכת בה, הם סדוקים ולא יעמדו בעת מאמץ? למה שאכתוב דברים שלא ידרשו מאמץ? מי שצריך אותם יתאמץ, מי שלא ישתמש בהם, גם אם יתאמץ לא ירכוש אותם.
 

capital

New member
איך דון-חואן מסתדר עם יהדות?

סלח לי על השאלה, אני באמת לא מוצה קשר.
 

אלישיר

New member
חכמת הקבלה.

בעזי"ת אני לא אוהד כל כך, את המינוח לתחום חכמת הסוד ביהדות, בשם "קבלה". אבכר יותר את "פנימיות תורת ישראל", או "תורת הסוד". -הידע שיש בפנימיות עוזר להבין ולמקד את החיצוניות, והוא נשמר מעיני הרבים. אכן, למי שקצת מבין ביהדות ובתורת הסוד שלה, ובמשנתו של דון חואן, יש צורת הבנה מיוחדת ומעניינת לדברים. אך כדי לדבר על זאת כאן, תצטרך לבקש את רשות מנהלי הפורום, אם אתה מעונין, או אם מישהו אחר כאן חפץ בכך. אסיים בסיפור קצר. זה היה אחרי קרוב לשנתיים של חיים כצייד עצמה, כלוחם. הולך יחידי בדרך הייתי; השתמשתי אז במילים: כל העולם על הר אחד, ואני על ההר מהעבר השני. הגעתי אל הכותל המערבי באישון לילה והתחלתי לקרוא בקול רם את ספר תהלים. כשהתקרבה שעת הזריחה, שעת תפילת השחרית, עצרתי להניח תפלין. התפלין צריכות להיות במדויק בקו האמצע של העיניים, ולכן פונים תכופות המניחים איש אל רעהו, כדי לודא שהן במקום. פניתי לזקן שעמד לפני, ליד דלת הכניסה על מנהרות הכותל. הוא הסתובב, ואני נעצתי מבט בוחן אל תוך עיניו, כפי שלמדתי לעשות במשך זמן רב. פיק ברכיים אחז בי, בראותי את עיניו של המקובל הזקן הרב דרזי שליט"א (לא ידעתי אז מי הוא). פיק ברכיים. מעולם לא ראיתי עיניים שהתקרבו לעצמה שניבטה בי מאותן עיניים בוהקות אפורות סגולות נוראות. "חפש אחר העיניים"...
 
למעלה