ברי סחרוף ואני...
אז ככה, הסיפור שלי מתרחש אי שם בשנת 1993, אני הייתי נער בן 17 חובב רוק ישראלי. באותה השנה הוציא ברי סחרוף את תקליטו השני ששמו בישראל "סימנים של חולשה" (לדעתי הדיסק מס' 1 שלו) וקיים מסע הופעות ברחבי הארץ. אחת מן ההופעות הייתה הופעה התנדבותית לחלוטין בקריית שמונה עקב המצב הבטחוני ולמען תושבי הצפון, באותם ימים התארחתי אצל בן דודי שהיה תושב מטולה וכמובן שנסענו לראות את ההופעה, הרי לא בכל יום רואים את ברי סחרוף מופיע בחינם, ההופעה הייתה מעולה וברי נתן שם שירים מהדיסק הראשון ומסימנים של חולשה וגם קצת שירים מהתקופה עם פורטיס. ברי היה שתוי לחלוטין לפני ההופעה אבל ההופעה עצמה עברה בשלום וללא פאדיחות, לאחר ההופעה עמדנו מחוץ לאולם וחיכינו שברי יצא, וכעבור חצי שעה יצא ברי כשהוא בקושי עומד על רגליו ומסטול לחלוטין, נגשתי אליו ושאלתי אותו "מה שלומך?" והוא ענה "סבבה" אמרתי לו שהייתה הופעה מעולה ושאני מאוד אוהב אותו ואת המוזיקה שלו, ברי הכניס את ידו לכיס הג'ינס ושלף משם חופן של מפרטים לגיטרה ואמר לי... "אם היה לי דיסק הייתי נותן לך, אבל בינתיים קבל את זה ולך תלמד לנגן גיטרה!", זה מה שעשיתי החזקתי בידי את המפרטים שברי נתן לי כולי אחוז התרגשות, וכעבור כמה זמן באמת התחלתי ללמוד לנגן בגיטרה. עד היום יש לי עדיין חלק מן המפרטים שקיבלתי ממנו. וזהו... סיפור מרגש, נכון?
אז ככה, הסיפור שלי מתרחש אי שם בשנת 1993, אני הייתי נער בן 17 חובב רוק ישראלי. באותה השנה הוציא ברי סחרוף את תקליטו השני ששמו בישראל "סימנים של חולשה" (לדעתי הדיסק מס' 1 שלו) וקיים מסע הופעות ברחבי הארץ. אחת מן ההופעות הייתה הופעה התנדבותית לחלוטין בקריית שמונה עקב המצב הבטחוני ולמען תושבי הצפון, באותם ימים התארחתי אצל בן דודי שהיה תושב מטולה וכמובן שנסענו לראות את ההופעה, הרי לא בכל יום רואים את ברי סחרוף מופיע בחינם, ההופעה הייתה מעולה וברי נתן שם שירים מהדיסק הראשון ומסימנים של חולשה וגם קצת שירים מהתקופה עם פורטיס. ברי היה שתוי לחלוטין לפני ההופעה אבל ההופעה עצמה עברה בשלום וללא פאדיחות, לאחר ההופעה עמדנו מחוץ לאולם וחיכינו שברי יצא, וכעבור חצי שעה יצא ברי כשהוא בקושי עומד על רגליו ומסטול לחלוטין, נגשתי אליו ושאלתי אותו "מה שלומך?" והוא ענה "סבבה" אמרתי לו שהייתה הופעה מעולה ושאני מאוד אוהב אותו ואת המוזיקה שלו, ברי הכניס את ידו לכיס הג'ינס ושלף משם חופן של מפרטים לגיטרה ואמר לי... "אם היה לי דיסק הייתי נותן לך, אבל בינתיים קבל את זה ולך תלמד לנגן גיטרה!", זה מה שעשיתי החזקתי בידי את המפרטים שברי נתן לי כולי אחוז התרגשות, וכעבור כמה זמן באמת התחלתי ללמוד לנגן בגיטרה. עד היום יש לי עדיין חלק מן המפרטים שקיבלתי ממנו. וזהו... סיפור מרגש, נכון?
