n o o s h k i t
New member
"ברית עם גופי"
שמחה לשתף אתכם במשהו שריגש אותי מאד.... מתוך טקס בנושא אדמה שנערך על ידי אירית רושין. מורה נפלאה ואהובה שלי. "גופי שלי - האחד והיחיד שיש לי. קבלתי אותך במתנה מאמא ומאבא שלי. מן הגוף שלהם. הם העניקו לך את צורתך. את כוחך. את תכונותיך הבסיסיות - את הורי קשה לי לקבל וכך גם אותך. כפי שאתה כך אתה - ואני אמורה ללמוד לאהוב אותך. אני מבינה בשכלי שאין לך אפשרות להיות אחר ממי שאתה. כך נוצרת, וזכותך המלאה לחיות כפי שאתה, ולהיות מי שאתה. אך רגשית קשה לי לקבל את זה. אתה מתפקד לפי חוקים ברורים: אתה הולך ומזקין, והופך פחות ופחות נאה, גמיש, קל. ולי זה קשה. אני רואה בך עוד ועוד פגמים שבאים עם הגיל. אבל הרי תמיד ראיתי בך בעיקר פגמים. היום, אני יכולה להסתכל אחורה ולומר - כמה יפה הייתי בצעירותי - אך אז - כלל לא ראיתי את זה. גם אז ראיתי פגמים. אני לא רוצה שתתבלה, לא רוצה שתתקמט, לא רוצה שתתעייף, לא רוצה שתזקין, לא רוצה - אבל לא עושה דבר כדי להקל עליך את המסע. אני מנצלת אותך במקום להקל עליך. אני אונסת אותך במקום לכבד אותך. אני מבקרת אותך ומאביסה אותך, ומענישה אותך. למה, למה איני אוהבת אותך בפשטות. למה טיפחתי בי את הדרשנות במקום את הקבלה? למה אני שואפת למושלמות ולא לאהבה? למה לא לימדתי את עצמי כל השנים הללו לחיות אתך בשמחה, בשלום, באחווה ? גוף שלי - למדני לאהוב אותך. היה סבלן כלפי עוד מעט קט. סלח לי. סלח לי על הגאווה, העליונות והאטימות שאני מפגינה כלפיך. סלח לי שאני אכזרית. ארוגנטית. למדני להיות לך לאם. אם אוהבת. למדני לוותר על ההרגל להיות אם לוחמנית ודרשנית. האמת היא שאתה אינך חייב לי דבר - באיזו זכות אני רוצה שתייצגני בכבוד - וכי איזה כבוד מגיע לי? מי אני שאני דורשת ממך שתהיה בשבילי - הרי התפקידים הפוכים - עלי להיות בשבילך, לתת לך. להקשיב לך, לטפח אותך, להגן עליך. גוף יקר - אנא סלח לי על עיוורון ליבי וקשיותו. אנא קרא לליבי - זעק אליו - שיוריד מעליו את עורלתו ויעטפך ברכות, בחום ובאהבה." אירית רושין
שמחה לשתף אתכם במשהו שריגש אותי מאד.... מתוך טקס בנושא אדמה שנערך על ידי אירית רושין. מורה נפלאה ואהובה שלי. "גופי שלי - האחד והיחיד שיש לי. קבלתי אותך במתנה מאמא ומאבא שלי. מן הגוף שלהם. הם העניקו לך את צורתך. את כוחך. את תכונותיך הבסיסיות - את הורי קשה לי לקבל וכך גם אותך. כפי שאתה כך אתה - ואני אמורה ללמוד לאהוב אותך. אני מבינה בשכלי שאין לך אפשרות להיות אחר ממי שאתה. כך נוצרת, וזכותך המלאה לחיות כפי שאתה, ולהיות מי שאתה. אך רגשית קשה לי לקבל את זה. אתה מתפקד לפי חוקים ברורים: אתה הולך ומזקין, והופך פחות ופחות נאה, גמיש, קל. ולי זה קשה. אני רואה בך עוד ועוד פגמים שבאים עם הגיל. אבל הרי תמיד ראיתי בך בעיקר פגמים. היום, אני יכולה להסתכל אחורה ולומר - כמה יפה הייתי בצעירותי - אך אז - כלל לא ראיתי את זה. גם אז ראיתי פגמים. אני לא רוצה שתתבלה, לא רוצה שתתקמט, לא רוצה שתתעייף, לא רוצה שתזקין, לא רוצה - אבל לא עושה דבר כדי להקל עליך את המסע. אני מנצלת אותך במקום להקל עליך. אני אונסת אותך במקום לכבד אותך. אני מבקרת אותך ומאביסה אותך, ומענישה אותך. למה, למה איני אוהבת אותך בפשטות. למה טיפחתי בי את הדרשנות במקום את הקבלה? למה אני שואפת למושלמות ולא לאהבה? למה לא לימדתי את עצמי כל השנים הללו לחיות אתך בשמחה, בשלום, באחווה ? גוף שלי - למדני לאהוב אותך. היה סבלן כלפי עוד מעט קט. סלח לי. סלח לי על הגאווה, העליונות והאטימות שאני מפגינה כלפיך. סלח לי שאני אכזרית. ארוגנטית. למדני להיות לך לאם. אם אוהבת. למדני לוותר על ההרגל להיות אם לוחמנית ודרשנית. האמת היא שאתה אינך חייב לי דבר - באיזו זכות אני רוצה שתייצגני בכבוד - וכי איזה כבוד מגיע לי? מי אני שאני דורשת ממך שתהיה בשבילי - הרי התפקידים הפוכים - עלי להיות בשבילך, לתת לך. להקשיב לך, לטפח אותך, להגן עליך. גוף יקר - אנא סלח לי על עיוורון ליבי וקשיותו. אנא קרא לליבי - זעק אליו - שיוריד מעליו את עורלתו ויעטפך ברכות, בחום ובאהבה." אירית רושין