אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ברית מילה - לשם מה?
- פותח הנושא גוססי
- פורסם בתאריך
תשובה..
לגבי הרדמה תשאל גדולים ממני. לגבי תאונות מצערות: כפי שציינתי כבר קודם כל עוד מדובר בבני אדם תאונות תמיד יהיו. מדבריך ניתן להבין כאילו כל הלומד רפואה ובעל הסמכה וניסיון פרקטי חף מטעויות. בוא נלך ביחד לבתי חולים ונבדוק מבחינה סטטיסטית כמה טעויות ביצעו המוסמכים ובעלי ניסיון עשיר למיניהם. כמה פעמים נכרתה רגל או יד במקום השניה? כמה פעמים ניתחו חולה ניתוח שלא היה זקוק לו? כמה פעמים שלחו הביתה חולים כביכול בריאים ונפטרו לאחר זמן קצר? ועוד ועוד... וכוווולם למדו רפואה ובעלי הסמכה מטעם ובעלי ניסיון עשיר ורב!!
לגבי הרדמה תשאל גדולים ממני. לגבי תאונות מצערות: כפי שציינתי כבר קודם כל עוד מדובר בבני אדם תאונות תמיד יהיו. מדבריך ניתן להבין כאילו כל הלומד רפואה ובעל הסמכה וניסיון פרקטי חף מטעויות. בוא נלך ביחד לבתי חולים ונבדוק מבחינה סטטיסטית כמה טעויות ביצעו המוסמכים ובעלי ניסיון עשיר למיניהם. כמה פעמים נכרתה רגל או יד במקום השניה? כמה פעמים ניתחו חולה ניתוח שלא היה זקוק לו? כמה פעמים שלחו הביתה חולים כביכול בריאים ונפטרו לאחר זמן קצר? ועוד ועוד... וכוווולם למדו רפואה ובעלי הסמכה מטעם ובעלי ניסיון עשיר ורב!!
או יש לי אחלה תשובה בשבילך
דבר ראשון, לגבי התאונות שהזכרת בבתי חולים, בודדים בודדים בודדים המקרים שבהם קרה שחתכו רגל אחת במקום השניה ושאר הדוגמאות היצירתיות שלך. בנוסף לכך, רופא שעשה טעות נתבע על רשלנות רפואית, עד היום, לא שמעתי על אף מוהל שנתבע על רשלנות, שכן התוצאות ניכרות לאחר כמה שנים טובות. אז תפסיק לדבר שטויות בבקשה...
דבר ראשון, לגבי התאונות שהזכרת בבתי חולים, בודדים בודדים בודדים המקרים שבהם קרה שחתכו רגל אחת במקום השניה ושאר הדוגמאות היצירתיות שלך. בנוסף לכך, רופא שעשה טעות נתבע על רשלנות רפואית, עד היום, לא שמעתי על אף מוהל שנתבע על רשלנות, שכן התוצאות ניכרות לאחר כמה שנים טובות. אז תפסיק לדבר שטויות בבקשה...
ילידת המאה שעברה
New member
יש להם את הידע הרלוונטי.
אני מכירה מוהל מוסמך, שיש לו תקן של מנתח, המוכר במספר בתי חולים. (מנתח בתחום שלו בלבד, כמובן. אין היגיון בכך שהוא יוכל לנתח חלקי גוף שאינו מכיר). בתי החולים לא היו מכירים בו ככזה, אם לא היה לו את הידע הרלוונטי. להזכירך- הוא למד בדיוק כמו כל מוהל אחר. אותו אדם, לא למד לימודי רפואה כלל, מלבד הלימוד להיות מוהל, בדרך שכל מוהל לומד להיות מוהל. בלי הגזמה- הוא ערך אלפי בריתות, ומעולם לא קרתה לו "תאונה מצערת" (ככל הידוע לי. והוא מסוג האנשים הטובים, ש"ירוצו" אחרי הנימולים, עד שיוודאו שהחלימו לגמרי. במיוחד אחרי הרגישים יותר, וכדו´.) והוא לא היחיד. יש עוד רבים וטובים. כשם שיש רופאים שקורות להם "תאונות מצערות", וזה אולי נדיר, כך יש מוהלים שקורות להם לפעמים "תאונות מצערות", ואני לא חושבת שיכול להיות לנו מושג לגבי הסטטיסטיקות. בקשר למוהלים שאינם מומחים- אתה יודע כמה רופאים (מנתחים, ולא רק מנתחים) לא מומחים- שהלוואי היו יודעים מה הם עושים- עובדים בבתי החולים בארץ? לא צריך לסמוך עליהם לעשות עבודה לבד (עד שיהיו טובים מספיק), כשם שנדרשת השגחה על מוהלים שאינם טובים דיים. מה זו תאונה/טעות מצערת... לספור את התאונות המצערות שקרו רק לשכנים שלי? לאחד חתכו יד בטעות (הנזק נמדד בחודשים של החלמה, ופיזיוטרפיה ממושכת הרבה יותר- אדם מבוגר), לאחת השאירו מסמרים ברגליים (נזק- בעיות ברגליים, לא יודעת בדיוק. הוצאת המסמרים תגרום לנכות, ולכן, נגזר עליה לחיות איתם כל החיים), לעוד אחת- תפירה עקומה של חתך ברגל, מה שהשאיר נפיחות, עוקם וחוסר אסטטיקה משווע לכל החיים (בידי רופא שמוסמך לתפור קרע שנגרם כתוצאה מיציאת הקרקפת- סליחה על התאור. זהו קרע שמצריך מיומנות מושלמת ועדינות מאין כמוה- שאין לו!). עוד מקרה- (אבל לא קשור למנתחים: ) חוסר זירוז מספק של חולה סרטן למחלקה המתאימה- בדקו אותו, אך לא ראו שהשניות שלו אוזלות. איבוד הכרה מידי, ובהמשכו- קריסת מערכות מוחלטת. (המשפחה לא מאשימה את הרופאים, אז מי אני..). להמשיך? וזה רק אנשים מהשכונה שלי! (ברדיוס של לא יותר מ- 150-100 מטר. ואני לא מכירה את כל התושבים באיזור, כמובן) ברור שאין לי מושג כמה נימולים נפגעו באותו רדיוס, כי זה לא דבר שאנשים יגידו לי על עצמם או על ילדם, אם אינם מכרים או קרובים אלי במיוחד (גם אז, רוב הסיכויים שלא). א"א לומר שיש הרבה מקרים של עקרות, מהסיבה שלרוב רובן של המשפחות יש ילדים. לסיכום, אינך יכול לטעון כפי שטענת, שאין להם את הידע הרלוונטי (בניגוד לרופאים). ואם הטענה היא, שהמוהלים הזולים אינם טובים, אז זו טעות מן היסוד. יש הרבה מוהלים טובים (תרתי משמע), שלא לוקחים אגורה מאנשים שקשה להם, או שאין להם. הייתה פעם איזו שערוריה עם איזה רופא מנתח, שטען שהוא מל את התינוקות בלי כאבים. הוא היה לוקח את הילד ל"בדיקה" באיזה חדר סגור, שם מל אותו, ולאחר שהתינוק נרגע והורדם, הוא היה יוצא איתו "אל העם", ו"מל" אותו (כנראה דאג להרחיק את האנשים) בלי שהתינוק ישמיע הגה. אני מניחה, שאדם בעל תעודת מנתח, שעושה כאלה דברים, בוודאי נוהג בצורה דומה בפציינטים שלו בבתי החולים. יכול להיות שעקבו אחריו בדרך לא לגמרי חוקית, כך שלא יכלו להגיש תלונה, או משהו כזה. הסיפור קרה לפני מספר שנים, ואם זכור לי טוב, היה לו איזשהו פרסום, אבל אני לא יודעת מה חוץ מזה. זה רק מראה, שצריך לסמוך על הרופא/המוהל, לפני שמפקידים בידו גוף אדם. מבחינתי, על אדם ירא שמים אפשר לסמוך, כיוון שירא שמיים, לא יעלה בדעתו לעשות רע לאחר, או יתיימר לעשות דברים שאינו יודע.
אני מכירה מוהל מוסמך, שיש לו תקן של מנתח, המוכר במספר בתי חולים. (מנתח בתחום שלו בלבד, כמובן. אין היגיון בכך שהוא יוכל לנתח חלקי גוף שאינו מכיר). בתי החולים לא היו מכירים בו ככזה, אם לא היה לו את הידע הרלוונטי. להזכירך- הוא למד בדיוק כמו כל מוהל אחר. אותו אדם, לא למד לימודי רפואה כלל, מלבד הלימוד להיות מוהל, בדרך שכל מוהל לומד להיות מוהל. בלי הגזמה- הוא ערך אלפי בריתות, ומעולם לא קרתה לו "תאונה מצערת" (ככל הידוע לי. והוא מסוג האנשים הטובים, ש"ירוצו" אחרי הנימולים, עד שיוודאו שהחלימו לגמרי. במיוחד אחרי הרגישים יותר, וכדו´.) והוא לא היחיד. יש עוד רבים וטובים. כשם שיש רופאים שקורות להם "תאונות מצערות", וזה אולי נדיר, כך יש מוהלים שקורות להם לפעמים "תאונות מצערות", ואני לא חושבת שיכול להיות לנו מושג לגבי הסטטיסטיקות. בקשר למוהלים שאינם מומחים- אתה יודע כמה רופאים (מנתחים, ולא רק מנתחים) לא מומחים- שהלוואי היו יודעים מה הם עושים- עובדים בבתי החולים בארץ? לא צריך לסמוך עליהם לעשות עבודה לבד (עד שיהיו טובים מספיק), כשם שנדרשת השגחה על מוהלים שאינם טובים דיים. מה זו תאונה/טעות מצערת... לספור את התאונות המצערות שקרו רק לשכנים שלי? לאחד חתכו יד בטעות (הנזק נמדד בחודשים של החלמה, ופיזיוטרפיה ממושכת הרבה יותר- אדם מבוגר), לאחת השאירו מסמרים ברגליים (נזק- בעיות ברגליים, לא יודעת בדיוק. הוצאת המסמרים תגרום לנכות, ולכן, נגזר עליה לחיות איתם כל החיים), לעוד אחת- תפירה עקומה של חתך ברגל, מה שהשאיר נפיחות, עוקם וחוסר אסטטיקה משווע לכל החיים (בידי רופא שמוסמך לתפור קרע שנגרם כתוצאה מיציאת הקרקפת- סליחה על התאור. זהו קרע שמצריך מיומנות מושלמת ועדינות מאין כמוה- שאין לו!). עוד מקרה- (אבל לא קשור למנתחים: ) חוסר זירוז מספק של חולה סרטן למחלקה המתאימה- בדקו אותו, אך לא ראו שהשניות שלו אוזלות. איבוד הכרה מידי, ובהמשכו- קריסת מערכות מוחלטת. (המשפחה לא מאשימה את הרופאים, אז מי אני..). להמשיך? וזה רק אנשים מהשכונה שלי! (ברדיוס של לא יותר מ- 150-100 מטר. ואני לא מכירה את כל התושבים באיזור, כמובן) ברור שאין לי מושג כמה נימולים נפגעו באותו רדיוס, כי זה לא דבר שאנשים יגידו לי על עצמם או על ילדם, אם אינם מכרים או קרובים אלי במיוחד (גם אז, רוב הסיכויים שלא). א"א לומר שיש הרבה מקרים של עקרות, מהסיבה שלרוב רובן של המשפחות יש ילדים. לסיכום, אינך יכול לטעון כפי שטענת, שאין להם את הידע הרלוונטי (בניגוד לרופאים). ואם הטענה היא, שהמוהלים הזולים אינם טובים, אז זו טעות מן היסוד. יש הרבה מוהלים טובים (תרתי משמע), שלא לוקחים אגורה מאנשים שקשה להם, או שאין להם. הייתה פעם איזו שערוריה עם איזה רופא מנתח, שטען שהוא מל את התינוקות בלי כאבים. הוא היה לוקח את הילד ל"בדיקה" באיזה חדר סגור, שם מל אותו, ולאחר שהתינוק נרגע והורדם, הוא היה יוצא איתו "אל העם", ו"מל" אותו (כנראה דאג להרחיק את האנשים) בלי שהתינוק ישמיע הגה. אני מניחה, שאדם בעל תעודת מנתח, שעושה כאלה דברים, בוודאי נוהג בצורה דומה בפציינטים שלו בבתי החולים. יכול להיות שעקבו אחריו בדרך לא לגמרי חוקית, כך שלא יכלו להגיש תלונה, או משהו כזה. הסיפור קרה לפני מספר שנים, ואם זכור לי טוב, היה לו איזשהו פרסום, אבל אני לא יודעת מה חוץ מזה. זה רק מראה, שצריך לסמוך על הרופא/המוהל, לפני שמפקידים בידו גוף אדם. מבחינתי, על אדם ירא שמים אפשר לסמוך, כיוון שירא שמיים, לא יעלה בדעתו לעשות רע לאחר, או יתיימר לעשות דברים שאינו יודע.
ומה עם מי שמתיימר להיות ירא שמיים?
את יודעת להבדיל בין השניים לפני מעשה? לא יעזור לך כלום. רפואה היא דיסציפלינה. אנשים לומדים 6 שנים ועוד כמה שנים התמחות והרציניים שביניהם ממשיכים להתעדכן ולהשתלם במהלך כל חייהם המקצועיים. כמובן שיש גם הרבה גרועים, אבל נקודת ההתחלה אינה בר-השוואה כלל לחובבנים המקצצים. האם מוהל יקרא כתבי-עת מקצועיים ויתעדכן על סכנת זיהום חדשה שזה הרגע התגלתה, או על תרופה חדשה שיכולה לעזור בקרישת הדם? מסופקני.
את יודעת להבדיל בין השניים לפני מעשה? לא יעזור לך כלום. רפואה היא דיסציפלינה. אנשים לומדים 6 שנים ועוד כמה שנים התמחות והרציניים שביניהם ממשיכים להתעדכן ולהשתלם במהלך כל חייהם המקצועיים. כמובן שיש גם הרבה גרועים, אבל נקודת ההתחלה אינה בר-השוואה כלל לחובבנים המקצצים. האם מוהל יקרא כתבי-עת מקצועיים ויתעדכן על סכנת זיהום חדשה שזה הרגע התגלתה, או על תרופה חדשה שיכולה לעזור בקרישת הדם? מסופקני.
האתר לא אוביקטיבי
ולכן זהו לא מקור אמין במיוחד. תנסה להביא מקורות קצת יותר אוביקטיבים. לא נראה לי שברית מילה מפחיתה את הסיכוי לחלות באיידס פי 8 כפי שטוען האתר. אין לי שום הסמכה רפואית אבל בכל זאת לא נראה לי שיש קשר בין ברית מילה לבין איידס! אני מאוד ישמח אם תצליח להסביר לי את הקשר.
ולכן זהו לא מקור אמין במיוחד. תנסה להביא מקורות קצת יותר אוביקטיבים. לא נראה לי שברית מילה מפחיתה את הסיכוי לחלות באיידס פי 8 כפי שטוען האתר. אין לי שום הסמכה רפואית אבל בכל זאת לא נראה לי שיש קשר בין ברית מילה לבין איידס! אני מאוד ישמח אם תצליח להסביר לי את הקשר.
רפרוף קליל הספיק לי
יש שם רשימה של דיעות רפואיות שכבר הספיקו להשתנות בשנים האחרונות. ישנה הפניה לתרגומים של מאמרים מחו"ל. בתור דובר אנגלית אשמח לראות קישורים למאמרים עצמם. לצערי לא מצאתי אף קישור כזה. ובאשר לאחוזי הנימולים, זה לא אומר כלום. הרוב יכול לטעות. למה לדעתך הם לא הביאו את הדוגמא של אירופה, שם הרוב המוחץ אינם נימולים?
יש שם רשימה של דיעות רפואיות שכבר הספיקו להשתנות בשנים האחרונות. ישנה הפניה לתרגומים של מאמרים מחו"ל. בתור דובר אנגלית אשמח לראות קישורים למאמרים עצמם. לצערי לא מצאתי אף קישור כזה. ובאשר לאחוזי הנימולים, זה לא אומר כלום. הרוב יכול לטעות. למה לדעתך הם לא הביאו את הדוגמא של אירופה, שם הרוב המוחץ אינם נימולים?
צריך להבחין
הטעמים העומדים ביסוד נורמה המכוונת התנהגות מסויימת, אינם קשורים לתקפותה. בספרות ההלכה מוכר הכלל: "בטל הטעם לא בטלה התקנה". עיקרון זה מוחל בכל מערכת משפטית, ללא קשר לטיבה, דתית או חילונית. לצורך המחשת העניין אדגים זאת בדוגמה הבאה: נטול למשל את איסור עישון ´הגראס´. עשויים אנו למצא שפע נימוקים וטעמים העשויים להצדיק את השימוש בו. ולמי שיודע, עיתון הארץ בסידרת כתבות הצביע על האבסורד שיש בהשארת האיסור על כנו. אולם כלום יועילו טעמים ונימוקים אלו להסיר את חובת הציות לחוק? התשובה ברורה מאליה, טעמים לחוד וחובת ציות לחוד. כך שכל המאמץ לבקוע את תקפות מצות ברית מילה בטעמים מטעמים שונים, מצביעה על חשיבה הלוקה בשיטחיות רבתית, אשר אינה מבחינה בין החלק המחשבתי לבין החלק המשפטי.
הטעמים העומדים ביסוד נורמה המכוונת התנהגות מסויימת, אינם קשורים לתקפותה. בספרות ההלכה מוכר הכלל: "בטל הטעם לא בטלה התקנה". עיקרון זה מוחל בכל מערכת משפטית, ללא קשר לטיבה, דתית או חילונית. לצורך המחשת העניין אדגים זאת בדוגמה הבאה: נטול למשל את איסור עישון ´הגראס´. עשויים אנו למצא שפע נימוקים וטעמים העשויים להצדיק את השימוש בו. ולמי שיודע, עיתון הארץ בסידרת כתבות הצביע על האבסורד שיש בהשארת האיסור על כנו. אולם כלום יועילו טעמים ונימוקים אלו להסיר את חובת הציות לחוק? התשובה ברורה מאליה, טעמים לחוד וחובת ציות לחוד. כך שכל המאמץ לבקוע את תקפות מצות ברית מילה בטעמים מטעמים שונים, מצביעה על חשיבה הלוקה בשיטחיות רבתית, אשר אינה מבחינה בין החלק המחשבתי לבין החלק המשפטי.
שטחיות רבתית או היגיון בסיסי?
או שהחוק נועד לשרת את החברה, או שהחברה נועדה לשרת את החוק. גם במקרה הראשון, אמנם, חוק הוא חוק - אבל בשביל זה יש מחוקקים שיוכלו לבטלו או לשנותו בהתאם למציאות המשתנה. התעלמת לגמרי מהאספקט הקריטי הזה. מי שדוגל בגישה השניה, לא צריך להתעניין בטעמים נגד החוק, אבל לפי אותו היגיון הוא גם לא צריך להתעניין בטעמים *בעד* החוק. אם בכל זאת הוא מנסה להנות משני העולמות, שלא יתפלא אם מגיעה אליו ביקורת לפחות מאחד מהם.
או שהחוק נועד לשרת את החברה, או שהחברה נועדה לשרת את החוק. גם במקרה הראשון, אמנם, חוק הוא חוק - אבל בשביל זה יש מחוקקים שיוכלו לבטלו או לשנותו בהתאם למציאות המשתנה. התעלמת לגמרי מהאספקט הקריטי הזה. מי שדוגל בגישה השניה, לא צריך להתעניין בטעמים נגד החוק, אבל לפי אותו היגיון הוא גם לא צריך להתעניין בטעמים *בעד* החוק. אם בכל זאת הוא מנסה להנות משני העולמות, שלא יתפלא אם מגיעה אליו ביקורת לפחות מאחד מהם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.