ברית גרמניה יפן

[fenriz]

ברית גרמניה יפן

באיזה שנה בדיוק היא נחתמה ומה בדיוק הניע את גרמניה לחתום על ברית עם יפן? ואיך לא הפריע להיטלר לחתום על כזה דבר עם יפן שהיא ארץ ממש לא ארית?

 

[didos11]

לדעתי זו הברית הכי טיפשית

היטלר לא הרויח ממנה כלום.הוא רק נגרר למלחמה בארה"ב ולא קיבל מהם עזרה מול ברה"מ. אמנם הם לא ארים אבל לא נראה לי שהוא דירג מלוכסנים בסולם הדארוויניסטי שלו,הוא הסתכל יותר על גזעים מאירופה+שחורים

 

[knemo1]

ברית מועילה להיטלר בשלביה הראשונים

של המלחמה. יפן היתה בשנות ה- 30 בדרום מזרח אסיה, מה שאיטליה של מוסוליני היתה באירופה אך מוגברת כמה מונים. יפן השתלטה על חלקה המזרחי של סין, קוריאה, טאיוון ודחקה בהתמדה את מעצמות אירופה ממושבותיהן בפאסיפי, "איי הודו המערבית" בואכה הודו. בסוף שנות שלושים, דווקא מן הצד היפני היתה שאלה האם לחבור למדינות הציר או לבעלי הברית המסורתיים שלה ובראשם בריטניה. דווקא מצדה של יפן, התקיימה כאן שאלה של מידת התועלת בצעד הזה. מבחינתה של יפן, לזכותן של מעצמות הציר נזקף מעמדן כ"עמית-טורף". זאת בניגוד למצב של "טורף-עויין", ששרר עם המעצמות הימיות:בריטניה, צרפת, הולנד, בעלות הנחלות הנרחבות בספרת האינטרסים היפנית. היטלר גם הוכיח מבחינת הממשל היפני שלטווח הזמן הנראה הוא יהיה הקלף המנצח. מבחינתו של היטלר, קו הזכות היה ארוך בהרבה מקו החובה. היתה לו הזדמנות לחבור עם בעל ברית חזק במקום שהוא עצמו היה חלש (הצי), ולקצץ את בריטניה לחתיכות במקום השלישי בחשיבותו האסטרטגית מבחינתה (המזרח התיכון במקום השני, האי הבריטי-ראשון). ואכן היפנים עמדו בכל ציפיותיו וחיסלו את בריטים בכל האזור הפאסיפי ודחקו אותם אף מן האוקיינוס ההודי לפרק זמן ארוך, אף לאחר הצטרפות ארה"ב למלחמה. אסור כמובן לשכוח, שבריטניה היתה "מרכז הגיוס" של ה"דומיניונים". לפחות שתי אוגדות ניוזלנדיות ויותר מכך אוסטרליות נלחמו עם הבריטים מול רומל. אוגדות הובאו גם מהודו להלחם מול הווארמאכט והאיטלקים במדבר ובהמשך, גם באירופה עצמה. לכן להיטלר היה עניין רב באופנסיבה יפנית. כך למשל ידוע על חליפת מכתבים נזעמת בין רוה"מ ניו זילנד, שדרש להחזיר את האוגדות שלו הביתה, לצ'רצ'יל, לאחר נפילת סינגאפור. בתחילת 42 , היה אף חשש, שיפן תפנה את התקפתה מול הודו (!!). אין ספק, שחיסול הצי הבריטי באוקיינוס ההודי ואי-הצטרפתות ארה"ב למלחמה כמשקל נגד, היה פוגע אנושות ביכולת בריטניה להביא תגבורות כוח אדם עצומות מן המזרח הרחוק. מעבר לכך, לאחר פלישת היטלר לברית המועצות וקיום מאמץ לכיבוש דרום רוסיה והקווקאז, ובמקביל נסיון פלישה יפני לאוקיינוס ההודי באותו פרק זמן, היה אף חשש (שלא אומת) שיעשה חיבור אסטרטגי בין הווארמאכט מכיוון פרס עם הכוחות האמפריאליים של יפן! ובנוסף, יפן ריתקה משהו כמו 20-25 אוגדות של סטאלין ב- 41-42 . אין ספק שבתקופת זמן:1939- תחילת 1942, גרמניה הרוויחה הרבה מן הברית האסטרטגית שלה עם יפן. רק לאחר הצטרפות רוזוולט למלחמה, התאזנו כפות המאזניים ובהמשך, גם נטו לרעת היטלר, בכל הקשור לתועלת שבברית. "העניין הגזעי" לא הפריע במקרה זה, כי היטלר חתר לשליטה ארית באירופה, לא באסיה, והאמביציות שלו תמו על גבול הרי אוראל.

 

[שמוליקכהן]

יש פרט אחד חשוב בקשר לברית

יש פרט אחד חשוב בקשר לברית בין גרמניה ליפן. גרמניה היתה חייבת להילחם לצד יפן רק אם צד שלישי היה מתקיף את יפן. במלחמת העולם השניה, יפן לא הותקפה על ידי ארה"ב, אלא היא היתה הצד התוקפן. מסיבה זו, היטלר לא היה חיב להכריז מלחמה על ארה"ב, ולכן בודאי שלא ניתן לטעון שהברית הזאת היא שגררה אותו למלחמה נגד ארה"ב. הסיבה המדוייקת להכרזת המלחמה איננה ידועה בוודאות. וויליאם שרייר בספרו עליתו ונפילתו של הרייך השלישי, מעריך שהיטלר קיווה לגרום ליפנים להכריז מלחמה על בריה"מ. כזכור, בחודש יוני 1941, החלה גרמניה במבצע ברברוסה, ופלשה לבריה"מ. הגרמנים העריכו שבתוך מספר שבועות הם יחסלו את הצבא האדום, אולם תקוותם התבדתה. למרות שבחודש דצמבר הם עמדו במרחק קצר מאוד ממוסקווה, הרי שההתנגדות הרוסית בשילוב החורף הרוסי מנעו מהם להמשיך ולהתקדם. ההתקפה על פרל הארבור הפיחה בגרמנים תיקוה חדשה. הם קיוו שבתמורה להכרזת מלחמה על ארה"ב, יפן תתקיף את בריה"מ, ובכך תקל את הלחץ על הכוחות הגרמנים. כידוע, גם תקוה זו לא התממשה, ויפן שמרה על נייטראליות מול בריה"מ. נייטרליות זו נשמרה עד לאחר כניעת גרמניה והופרה דוקא על ידי הרוסים. סיבה נוספת שהוא מעלה הוא עניין של יוקרה. הגרמנים העריכו שארה"ב תכריז נגדם מלחמה, ולכן העדיפו להיות הראשונים שיכריזו מלחמה. לי אישית, הסיבה הראשונה נראית יותר הגיונית.

 

[knemo1]

שרייר צודק מן הסתם באשר

לתקוותו של היטלר כי הכרזת מלחמה מצדו כנגד ארה"ב, תביא גם להכרזה יפנית מקבילה כנגד רוסיה, אך גם הסיבה הנוספת, קרי הערכה מפוכחת שארה"ב נמצאת בדרך למלחמה בלאו הכי, בעינה עומדת. רוזוולט עשה מספר צעדים עוינים כלפי גרמניה, שאין לפרשם כאם כנטילת צד פעיל במלחמה. הוא פרסם את הצ'ארטר האטלנטי, ומספר שבועות לאחר מכן, פרסם הכרזה משותפת נוספת עם צ'רצ'יל, שבה הגדיר את מטרת מדיניותו כהבסת "העריצות הנאצית". הוא נתן נשק לבריטים "בהחכר והשאל", והוא העניק הגנה לשיירות בריטיות כנגד הצוללות הנאציות. לכן ברור היה שמלחמה עם ארה"ב תפרוץ והשאלה היתה רק מתי. היטלר, כאומן התזמון והניצול של קונסטלציות בינלאומיות לטובתו, העריך מן הסתם כי זהו הרגע הנכון. אני לא בטוח שלשיטתו, הוא טעה.

 

[תותח9]

היתה גם חשיבה דומה

היחס של היפנים לעמים הכבושים, ההתייחסות למזרח אסיה כאל "מרחב מחיה" והאידאולודיה היפנית דמו (בפירוש לא היו זהים) לאידאולוגיה הנאצית-פשיסטית