בריחה

העצלנית

New member
בריחה

כן, ברחתי נמאס לי לשבת במרתון מתמטיקה טפשי ללמוד נושאים שגם ככה קשים (טריגו,משפט פיתגורס וכו´), חוץ מאשר לתסכל אותי זה לא עשה כלום. ישבתי שם ושוד ושבר לא הבנתי תוך שעתיים את החומר 6 שעות במשך יומיים 5 נושאים. במבחן חוץ מלקרוא גרף מסכן לא ידעתי כלום ונמאס לי לריב עם המורה שלא הבינה שפשוט לא זכרתי את זה את הדרך,את הנוסחה או יותר נכון את דרך השימוש בה אז הלכתי! ולא כעסו עליי הבינו קיבלו. רק זה חסר לי לעוף מבית ספר גם ככה אני לא עושה בגרות באנגלית גם ככה אני הולכת להכשל בלשון (את הבעת הההפתעה על פני המורה שהתברר לה שאני לא יודעת ואף פעם לא ידעתי לקרוא עם ניקוד קשה לתאר). גם ככה עתידה של הבגרות 3 היחידות שלי מוטלת בספק. אולי אני מוותרת מהר מידי אולי הייתי צריכה להשאר בכיתה עד ארוחת הצהריים ולבהות במשולשים האלה שחוץ מלהכיל סימנים מוזרים ואותיות לטיניות לא אומרים לי כלום. מתסוכלת הייתי יוצאת בשני המקרים מה עדיף? מה דעתכם?
 
את מוותרת מהר מדי....

זה לא שאת לא זוכרת, את פשוט לא יודעת איפה למצוא את זה..אני אסביר: תדמייני שהראש שלך הוא כמו מחסן גדול ומבולגן, כל פעם את שמה משהו (מידע) באיזשהוא ארגז אבל לא שמה פתק, בסוף היום אי אפשר למצוא כלום. ומה אני עצם רוצה להגיד: קודם כל תבני לעצמך סדר עשיית דברים, תעשי רשימה של הנושאים שאת צריכה ללמוד, למשל במתמטיקה, תחליטי שאת מוותרת על בעיות דרך אבל משקיעה בלהבין את הבסיס של חפיפת משולשים. תעשי רשימה של המשפטיםשאת צריכה ללמוד ואז תתחילי. תדאגי לסביבה שקטה ונטולת רעשים (לפחות מבחינת הקשב שיהיה לך קל יותר) ותתחילי לעבוד. לגבי לשון אותו הדבר, יש עוד נושאים בבחינה, תחליטי במה את מתמקדת ותעשי רשימה מסודרת, תעבדי לפי הרשימה. לפחות שיהיו לך חלק מהבגרויות או רק ציון עובר, אבל השלמת המשימה תעשה לך טוב. את בהחלט לא עצלנית אבל למידה בקבוצה היא לא תמיד הדרך הטובה לאנשים עם הפרעות קשב או לקויות למידה. זה רק מציף אותם בגירויים וגורם להם לאבד כל טיפת ריכוז. תנסי ללמוד לבד ואל תותרי לעצמך! בהצלחה, כי אני בטוחה שתצליחי. אפרת
 

דרדרית

New member
שלום לך מתמודדת יקרה ../images/Emo24.gif

קראתי בהתרגשות את דברייך, הרגשתי בכאב ובתיסכול. אבל למה קראת לעצמך "עצלנית"?????????? יכול להיות שרק קשה לך? ושעם עזרה כזו או אחרת תוכלי להצליח יותר? ממה שלמדתי להכיר תוך כדי עבודתי ולימודיי במשך השנים- מי שלא יודע ניקוד ולא הצליח ללמוד לקרוא עם ניקוד- לא פעם לאחר איבחון מגלה שבעצם קיים אצלו קושי ולכן לא למד. אבל- אם הצליח ללמוד למרות זאת- ניתן לומר שהוא חכם ומצא לו דרכים. אגב- ישנם לא מעט תלמידים שמקבלים הקלות גם במבחן בגרות בלשון בעיקר בגלל ה"ניקוד". חוץ מזה- יש לא תלמיד אחד ולא שניים שיש להם קשיים במתמטיקה ולאחר איבחון- מקבלים כלים להתמודדות ולפעמים גם הקלות. שאלת לדעתנו? לדעתי כדאי לך לגשת ליועצת בית הספר ולדבר איתה ולשאול על אפשרויות איבחון כדי לאשר או לשלול קשיי למידה. מה דעתך??? בהמון הצלחה וספרי לנו מה קרה. טוב? ו- אל תקראי לעצמך לעולם עצלנית!! - אין חיה כזו!!! יש חיות אחרות בטבע כמו
וגם
וגם עצלן- שזה סוג של דוב נמלים נדמה לי... לא בטוחה. בהמון הצלחה דרדרית
 

העצלנית

New member
תודה על התמיכה

אני מאובחנת עוד מכיתה ו´ בגלל זה אני יודעת שיש לי בעיה ושלפעמים קשה לי להתמודד איתה. היתה לי מורה פרטית מצוינת שבמשך קיץ אחד השלמנו חומר במתמטיקה של 4 שנים בערך. ועבדתי איתה עד כיתה ח´ והיה מעולה הבנתי הכל והצלחתי לא רע. אבל היה לי רע בבית ספר ועברתי לפנימיה ושם עוד אין את העזרה המתאימה. אגב העזיבה של המורה הזאת היו אחד השיקולים כן להשאר בבית אבל בסופו של דבר החלטתי שכן ללכת. השקעתי את הנשמה ואני יודעת מה זה אומר. עבדתי עם קלסר"ניווט" שהיה לי טוב מאוד ואני מקווה שעם עזרה אני אוכל לעשות עוד אחד עכשווי בבית ספר שלי כרגע. אני מוכנה להשקיע אבל אני לא מוותרת על החיים שלי בשביל לימודים.
 

מאיה-K

New member
יש חיים גם מחוץ לכותלי ביה"ס

ל"עצלנית" הכי משקיענית שלום, קראתי את מכתבך ואת בטח לא זקוקה לאישור של האיבחון כדי להבין שיש לך בעיה בקליטת שפה ומתמטיקה,שהיא בעצם גם שפה. זה לא אומר שאת לא מסוגלת ללמוד מתמטיקה - גם איינשטיין היה דיסלקטי, אז את בחברה טובה. לי יש 3 ילדים גדולים שהם דיסלקטים. הבן האמצעי שלי ויתר על בית הספר כבר בכיתה ד. הוא השקיע את כל האנרגיות שלו בפעילות חברתית מחוץ לכותלי בית הספר ושם הוא פשוט פרח. וכאשר סלקו אותו מבית הספר בסוף כיתה י המערכת הזו תמכה בו ועודדה אותו ללמוד בכוחות עצמו ולהבחן בחינות בגרות אקסטרניות. במשך השנתיים האלה הוא עמד בהצלחה בכל בחינות הבגרות (חוץ ממתמטיקה) ונהנה מהערכה מהחברה הקרובה לו. לדעתי מי שרוצה ללמוד ולא משנה מהם היכולות שלו - יכול ללמוד. השאלה רק עד כמה הוא מוכן להשקיע ועד כמה הוא מוכן לוותר. אני יודעת שיש חיים גם אחרי הלימודים. ואנחנו צריכים לדאוג לחיי חברה, לרגיעה להתעסקות במה שמעניין אותנו בדיוק כמו שאנחנו צריכים לדאוג לרכישת התעודה, כי לצערי הרב תעודה זה עדיין השער לחיים נוחים יותר. מאיה
 
למעלה