בריונות נגד בני האספי

רעיון מצויין. לבן של אחותי, לא אוטיסט, זה עזר

מאד. אף אחד כבר לא נוגע בו, והוא היה "ילד כאפות" הרבה שנים.
 

homealone

New member
רוצה לדעת את האמת?

יש לו תמיכה מהבית: כבר מהבית תומכים בו ומגבים אותו כשהוא מגן על עצמו.
יש לו הורים לתפארת
.
 

1דרור ב

New member
לכי למחנכת של כיתה

י או יא או יב ותדברי איתן על הילד שלך, תמצאי כמה נערים
יותר מבוגרים וגם יותר גדולים שיקחו חסות על הילד שלך בתור
עזרה חברתית .כמה מילים בתוספת קללה או שתיים של ילד גדול
יותר יפתרו את הבעיה הרבה יותר טוב ממערכת החינוך.
 

אדרמל

New member
מכירה קצת את המשפחה

באופן לא מפתיע אין עם מי לדבר, ילד שלא קבל חינוך
הורים מאוד פשוטים ומאוד צעירים... כשלא תהיה ברירה ננסה גם את זה, אבל לפי הכרותי את המצב רק סופר נני תוכל לעזור להם...
 

אדרמל

New member
כרגע אין טעם

קודם אני מנסה את כוחו של בית הספר בטיפול בבעיה. היום היועצת קראה לילד האלים לשיחה, בה הוא הבטיח לא להטריד את בני, נראה לאן הרוח נושבת...
למיטב ידיעתי הוריי הילד אינם שולטים בו, הבית שלהם מתנהל אחרת מהבית שלנו, הם מקללים וצועקים ולא ממש שולטים בילד, כך שאופציית הדיבור אתם נשמרת למוצא אחרון...
 
שולחים את הילד לחוג ג'ודו/קרטה

אחרי שהוא ישכיב יום אחד את הילד האלים על הרצפה וירתק אותו, אף אחד לא ירצה להציק לו יותר...
ואני מדבר מנסיוני האישי...
 

naomami

New member
לכן בחרתי חוג הישרדות בכיתה א

ממשיך עם החוג כבר שנה שלישית. עדיין מתקשה להיות תוקפני בקרבות וההיפוטוניה לא עוזרת. אך עצם הידיעה שיש חגורה צהובה (ועד החטיבה אולי יגיע לכתומה או יותר) כבר משפרת את הביטחון העצמי ואולי תמנע הטרדות.
 

homealone

New member
תפסיק לרדוף אחרי הדרגה

בחר לעצמך חדר שקט בבית, *תנעל אותו*; ותדמיין מול הפרצוף שלך את מי שאתה שונא בזמן שאתה מתאמן.
 

arana1

New member
המוצא השפוי והאנושי והמקדם ביותר זה לברוח

לדעתי אתה עושה טעות כשאתה מנסה לשחק במגרש ולפי כללים שבהם אתה בכל מצב תפסיד,
גם אם תרוויח את שלמות גופך תפסיד את שלמות נפשך ותופעות כמו היפוטוניה ודיספרקסיה וקשיים אחרים בתכנון וביצוע תנועה משקפים בסך הכל זיקה שהיא עדיין לא שגורה בין הגוף לנשמה
ומנסיוני את הבעיות האלה צריך ואפשר לפתור בעיקר דרך מודעות לסיבות העמוקות והמעניינות מאוד שעומדות מאחורי החיבור הלא שגרתי בין הגוף לנפש
חיבורים שגם בגלל שהם לא ערוכים להתמודד עם מציאות אלימה אלא יותר פתוחים לפרוח במציאות שאינה עימותית אלא אוהבת ומקבלת וחכמה יותר מתבטאים כתגובות מאוד קשות לבהמיות שנחשבת כמציאות חברתית היום
ולכן,בסופו של דבר,הדרך הנכונה והאמיצה והמקדמת ביותר לסיכוי של חיים מאושרים ויפים ויצירתיים זה פשוט להתרחק מחללים שנשלטים על ידי בריונים
וצריך לקחת בחשבון שלמרות שרוב המבוגרים הם משתפ"ים ופחדנים אז אפשר למצוא גם מקומות אחרים ואנשים אחרים
או שלפחות צריך לתת גם סיכויים ותשומת לב לאפשרות הזאת

זו טעות טקטית קשה מאוד לבחור במגרש שבו כל החוקים לרעתך
אם היה לך מורה טוב להישרדות הוא היה אומר לך את זה כבר מזמן
 

homealone

New member
או שהוא יהיה הראשון להתבכיין למורה

וכל החברים שלו יעידו נגד זה שהגן על עצמו, ואז המורה תעניש את זה שמגן על עצמו.
 

arana1

New member
האלימים תמיד יודעים לגייס את המערכת

כי המערכת הרבה יותר קשובה להגיון שלהם
בדיוק בגלל שהיא אלימה בדיוק כמוהם
 

dina199

New member
לדעתי היועצת צריכה לנהל קודם

שיחה עם הילד האלים. הרי הוא הבעיה.
 

אדרמל

New member
צודקת

לפני שאני הופכת אותו לרמבו עם סכין בין השיניים, אני נותנת לבית בספר לטפל בבעיה, אכן ביום חמישי התנהלה שיחה בין היועצת לאותו ילד אלים, אני מתפללת שזה יעשה את העבודה, למרות שאני קצת סקפטית לגבי התוצאות.... נראה ביום ראשון מה יהיה
ושוב אוף!!! הוא מעולם לא חווה דברים כאלו, תמיד הסתדר עם ילדים , יש לו חברים שדומים לו ואפילו ידידות...
 

dina199

New member
ייתכן בהחלט זה לא יעשה את העבודה
.

אל זו צריכה להיות נקודת ההתחלה.
וייתכן בהחלט שילדים (ומבוגרים) כאלה אלימים מבינים את העניין רק כשהקורבן שלהם הופך לרמבו.
 
צלצלי אל ההורים של הנער האלים ובקשי את שיתוף

פעולתם. אם לא יילך, לא עם הסייעת ולא עם ההורים, פני לייעוץ משפטי.
 
למעלה