בריאת איי יפן והאלים.
לפני שהיו כוח וצורה, והתוהו רק החל להתגבש, ולא היו עדיין כינוי ושם ושום דבר נברא, מי יכול לדעת את הצורה? כאשר השמיים והארץ נפרדו לראשונה, הופיעו במישור השמימי שלושה אלים בלתי-נראים: אמה-נו-מינאקאנושי (Ame-no-minakanushi, "אדון מרכז השמיים"), טאקאמי-מוסובי-נו-קאמי (Takami-musubi-no-kami, "אל הצמיחה הגבוהה") וקאמימוסובי-נו-קאמי (Kamimusubi-no-kami, "אל הבריאה המופלאה"). שלושת אלה קמו והיו לאבותיהם של כל הדברים. כאשר הארץ הייתה עדיין צעירה, צפה כשמן ושטה כמדוזה, הופיעו שני אלים נוספים: אומאשיאשי-קאביהיקוג'י-נו-קאמי (Umashiashi-kabihikoji-no-kami) ואמה-נו-טוקוטאצ'י-נו-קאמי (Ama-no-tokotachi-no-kami). גם אלים אלה הסתירו את עצמם, וכך נשארו חמשת האלים כל אחד ביחידותו. אחריהם הופיעו עוד אלים וגם הם נשארו ביחידותם. ורק אז החלו להופיע זוגות של אלים. הזוג החמישי היה איזאנאגי-נו-מיקוטו (Izanagi-no-mikoto, "הזכר המזמין") ואיזאנאמי-נו-מיקוטו (Izanami-no-mikoto, "הנקבה המזמינה"). האלים הקדומים פקדו על השניים לצור את האדמה ולייצבה, והעניקו להם את החנית השמימית המשובצת באבני-חן. בעומדם על גשר השמיים הצף, התבוננו איזאנאגי ואיזאנאמי למטה ותהו אם יש שם ארץ. הם תחבו את החנית אל תוך הים והקציפו אותו עד שהקצף נקרש. כשהוציאו את החנית, טיפות הים שנטפו ממנה נקרשו זו על גבי זו ויצרו את האי הנקרש מעצמו. איזאנאגי ואיזאנאמי ירדו אל האי הנקרש מעצמו והתגוררו בו. על אדמת האי מצאו עמוד טוב למראה, העמידו אותו ובנו סביבו ארמון. סבבו השניים את העמוד, היא לימין והוא לשמאל, עד שנפגשו: "הידד! הנה פגשתי עלם חמודות!" קראה איזאנאמי. איזאנאגי כעס ומחה. "אין זה ראוי, שאישה תדבר ראשונה." אמר. סבבו השניים שוב את העמוד ולבסוף שוב נפגשו. "הידד! הנה פגשתי עלמה נאה!" קרא איזאנאגי. פנה אל איזאנאמי ושאל אותה: "מהי צורת גופך?" "גופי נברא, אך יש בו חלק שלא נברא, והוא מקור נשיותי." ענתה. אמר איזאנאגי: "גם גופי נברא, אך יש בו חלק עודף, והוא מקור גבריותי. אקח את החלק העודף שבגופי, אמלא בו את החלק החסר שבגופך, וכך תיוולד הארץ." השניים הזדווגו והולידו את האל הירוקו (Hiruko), ילד העלוקה הנכה והמעוות. הניחו אותו הוריו בתיבת גומא, ושילחו אותו אל גלי הים. הזדווגו שוב, והולידו את שבעת איי יפן האחרים. מכאן השם: "ארץ שמונת האיים הגדולים". אחרי איי יפן, הולידו איזאנאגי ואיזאנאמי את אלי הים והנהרות, השדות וההרים, האבנים והרוחות, הסלעים, העצים והעשבים. לבסוף הולידו את אל האש. כאשר נולד אל האש, שרף את ערוות אימו והרג אותה. מקיאה וצואתה נולדו אלי המתכת והאדמה, המים והיצירה שזה עתה נולדה. כעס איזאנאגי על מות אחותו האהובה וכרת את ראשו של אל האש. מגופתו נולדו שמונה אלים ומדמו השפוך, שמונה אלים נוספים.
לפני שהיו כוח וצורה, והתוהו רק החל להתגבש, ולא היו עדיין כינוי ושם ושום דבר נברא, מי יכול לדעת את הצורה? כאשר השמיים והארץ נפרדו לראשונה, הופיעו במישור השמימי שלושה אלים בלתי-נראים: אמה-נו-מינאקאנושי (Ame-no-minakanushi, "אדון מרכז השמיים"), טאקאמי-מוסובי-נו-קאמי (Takami-musubi-no-kami, "אל הצמיחה הגבוהה") וקאמימוסובי-נו-קאמי (Kamimusubi-no-kami, "אל הבריאה המופלאה"). שלושת אלה קמו והיו לאבותיהם של כל הדברים. כאשר הארץ הייתה עדיין צעירה, צפה כשמן ושטה כמדוזה, הופיעו שני אלים נוספים: אומאשיאשי-קאביהיקוג'י-נו-קאמי (Umashiashi-kabihikoji-no-kami) ואמה-נו-טוקוטאצ'י-נו-קאמי (Ama-no-tokotachi-no-kami). גם אלים אלה הסתירו את עצמם, וכך נשארו חמשת האלים כל אחד ביחידותו. אחריהם הופיעו עוד אלים וגם הם נשארו ביחידותם. ורק אז החלו להופיע זוגות של אלים. הזוג החמישי היה איזאנאגי-נו-מיקוטו (Izanagi-no-mikoto, "הזכר המזמין") ואיזאנאמי-נו-מיקוטו (Izanami-no-mikoto, "הנקבה המזמינה"). האלים הקדומים פקדו על השניים לצור את האדמה ולייצבה, והעניקו להם את החנית השמימית המשובצת באבני-חן. בעומדם על גשר השמיים הצף, התבוננו איזאנאגי ואיזאנאמי למטה ותהו אם יש שם ארץ. הם תחבו את החנית אל תוך הים והקציפו אותו עד שהקצף נקרש. כשהוציאו את החנית, טיפות הים שנטפו ממנה נקרשו זו על גבי זו ויצרו את האי הנקרש מעצמו. איזאנאגי ואיזאנאמי ירדו אל האי הנקרש מעצמו והתגוררו בו. על אדמת האי מצאו עמוד טוב למראה, העמידו אותו ובנו סביבו ארמון. סבבו השניים את העמוד, היא לימין והוא לשמאל, עד שנפגשו: "הידד! הנה פגשתי עלם חמודות!" קראה איזאנאמי. איזאנאגי כעס ומחה. "אין זה ראוי, שאישה תדבר ראשונה." אמר. סבבו השניים שוב את העמוד ולבסוף שוב נפגשו. "הידד! הנה פגשתי עלמה נאה!" קרא איזאנאגי. פנה אל איזאנאמי ושאל אותה: "מהי צורת גופך?" "גופי נברא, אך יש בו חלק שלא נברא, והוא מקור נשיותי." ענתה. אמר איזאנאגי: "גם גופי נברא, אך יש בו חלק עודף, והוא מקור גבריותי. אקח את החלק העודף שבגופי, אמלא בו את החלק החסר שבגופך, וכך תיוולד הארץ." השניים הזדווגו והולידו את האל הירוקו (Hiruko), ילד העלוקה הנכה והמעוות. הניחו אותו הוריו בתיבת גומא, ושילחו אותו אל גלי הים. הזדווגו שוב, והולידו את שבעת איי יפן האחרים. מכאן השם: "ארץ שמונת האיים הגדולים". אחרי איי יפן, הולידו איזאנאגי ואיזאנאמי את אלי הים והנהרות, השדות וההרים, האבנים והרוחות, הסלעים, העצים והעשבים. לבסוף הולידו את אל האש. כאשר נולד אל האש, שרף את ערוות אימו והרג אותה. מקיאה וצואתה נולדו אלי המתכת והאדמה, המים והיצירה שזה עתה נולדה. כעס איזאנאגי על מות אחותו האהובה וכרת את ראשו של אל האש. מגופתו נולדו שמונה אלים ומדמו השפוך, שמונה אלים נוספים.