אני אישית השתמשתי מספר פעמים
בידע שלי בסיטואציות כאלו ואחרות ברחוב. אני יודע שזה נשמע לא אמין אבל פעם אחת הייתה מול סכין ופעם אחרת הייתה מול שני בני מיעוטים עם סכין יפנית ועוד משהו חד ביד (עד היום אני לא יודע מה בדיוק אבל יש לי את הצלקות...) ויש לי שני דברים להגיד בנושא: 1. הייתי בטוח שאני הולך למות! הרגשתי כל זמן הקרב לחץ נורא בחזה! ואחרי הקרב בכיתי כמו ילדה בת 3, עד היום אני לא יודע למה בדיוק בכיתי... 2. בעקבות האירועים הללו למדתי להאמין שמה שיעבוד לך ברחוב או יותר נכון מה שאתה תעשה ברחוב הוא מה שצרוב באינסטינקטים שלך. ולכן אני אישית מאמין באימון חוזר על טכניקות בסיס פשוטות. רק מה שהתאמנתה בו הרבה והוא מוטמעה באינסטינקטים שלך הוא מה שתעשה במצב אמת (רק תקווה שזה הדבר החכם/הנכון...). אולי לוחמים גדולים עם הרבה ניסיון קרבי יכולים להגיע למצב שהם חושבים בקרב אמת, אני לא... 3. תודה להורי ומאמניי שהביאו אותי עד הלום ותודה לצה"ל! רון