"ברוכים/ות הבאים/ות" - דיון בקול רם

"ברוכים/ות הבאים/ות" - דיון בקול רם

רצינו להעלות נושא חשוב נושא קליטת משתתפים חדשים בפורום אנחנו מודעים לכך שלא רבים מאלו שמסיימים את שהותם בפורום הריון לאחר טיפולים מצטרפים לפורום מין הסתם ישנן סיבות רבות רצינו לשמוע מאלו שמתלבטים האם להצטרף על לבטיהם רצינו לשמוע מאלו שנקלטו אך לאחרונה על הרגשתם לפני ואחרי רצינו לשמוע מאלו שאוטוטו מסיימים הריון על ציפיותיהם מהפורום ומאלה שכבר כאן - מה הם חושבים בנושא? בזמנו היו בפורום מתנדבים לקליטת חדשים האם זה תרם אז ? האם יש מקום לחדש זאת ?
 
מחכים לתגובה ראשונה ?

לפני שפרסמנו סוכריה ואני את השרשרת התלבטנו יחד קצת בנושא זליגה בין פורום פוריות לפורום הריון תמיד הייתה אני יכול להעלות עשרות השערות אבל זה לא נושא הדיון אותה זליגה מתקיימת גם לכאן אז למה לדבר על זה ? מסיבה פשוטה ייתכן ששינוי מודעות כזה או אחר הן של מנהלי הפורום והן של המשתתפים בו יביא לשינוי כל זה כמובן בהנחה שחלק מהסיבות לא מעבר לכאן הוא הפורום עצמו לי עצמי יש השערות אני אציג כמה 1. יש כאלו שרואים בפורומי הפוריות וההריון פורומי תמיכה וזה כל מה שצריכות מפורומים. מבחינתן הפורום שלנו הינו נטו חברתי ולכן אין צורך בו. ממילא יש קשרים שניטוו בימי ההריון עם מקבילות לגיל הילד וזה מספק 2. לוקח זמן להתאושש מחווית הצטרפות ילד חדש. וכשכבר נכנסים לשגרה אז לא נעים להופיע ומעדיפים להשאר פאסיביים ולקבל ככה תשובה לשאלות 3. פורום הריון יש לו אורך השתתפות מוגבל ולכן הרגשת ה"צעיר" היא פחות חדה לא רוצה להעלות את כל ההשערות כדי לאפשר דיון פעיל
 

חן123

New member
מותר להגיב למרות שאני לא ממש חדשה?

טוב, לא מחכה לתגובה. הנה תגובתי הלא מצונזרת, שבטח לא מתאימה לצד שאני נמצאת בו. אני כותבת אותה בשמי, כי מעולם לא כתבתי תחת מעטה אלמוניות ואין לי חשק להתחיל עכשיו. הפורום הזה כבר מיזמן יצא מגדר אינטרנטי. הקשרים מעבר לפורום גלויים ופרושים בצורה מאוד ברורה, ואני מודה שאני הראשונה שנהנת מיזה. הפורום הפגיש אותי עם המון חברים וחברות חדשים, שלא הייתי מכירה בלעדיו, אבל למשהוא מהצד, אני מניחה, הפורום ניראה כגוף קצת (שימו לב למילה קצת) סגור. אמרתי את זה לכמה אנשים, ואני גם כותבת בגלוי, אני הבנתי שאני לא אוכל לשמור על קשר עם כל מי שבפורום, ולא אוכל לעקוב אחרי כולם. בניגוד לפורום הריון, בו יש התחלה וסוף ברור, הפורום הזה, טפו טפו טפו בעיקר גדל, ולעקוב אחרי כולם זה לא אפשרי. באופן טבעי אני עוקבת בעיקר אחרי מי שאני מכירה. מה שכן, בכ"ז אני מוצאת את עצמי מתקשרת גם לאנשים חדשים יחסית, שלא הכרתי קודם, פשוט כי הם "עושים לי את זה". סטיתי מהנושא. מה שרציתי להגיד זה שהתוצאה היא שלפחות אני לא קוראת הכל, ולא עונה על הכל, ומי שמוזנח באופן טבעי הוא מי שאני לא מכירה, מה גם שאני כבר לא זוכרת את כל הדברים. יש בפורום קבוצות, שמסודרות באופן טבעי ע"פ גיל הילדים, יותר מיזה, אני יכולה לחזות מראש, ע"פ פותח ההודעה, מה יהיה אורך השרשור, גם על הכי ארוך וגם על הכי קצר. האם זה רע? לא יודעת, זה טבעי, וזה תהליך שעובר כל פורום שהולך וגדל
 
מסכימה איתך.

לצערי, בזמן המוגבל שיש לי עוד הגבלתי את עצמי בזמן הגלישה בפורום אחרת אני לא אתקדם בכתיבה והכלים בכיור ישארו מלוכלכים (ככה זה שעובדים מהבית). מה שקורה שאני לא מגיבה על כל ההודעות וקשה לי עם זה. יוצא שאני,כמו חן, מגיבה על הודעות של אנשים שאני מכירה ועל דיונים מענינים או שיש לי ספציפית מה לומר. לכן אם זה נותן תחושה של הודעות שלא נענות או תחושה של פורום סגור, אני מתנצלת מראש, לא זו הכוונה, פשוט עניין של חוסר זמן. בנוסף מסכימה עם חן שכנראה זה גם סוג של תהליך שעובר על פורום שגדל.
 

niris

New member
תשובה אמיתית, קצת אחרת

אני כמעט שנה כאן, לפני כן גלשתי בפורום הריון אחרי , אבל לא באופן פעיל במיוחד. אני לא מרגישה הכי "שייכת" לכאן, אולי "שייכת" זו לא המילה הנכונה, כי אני אמא אחרי טיפולים, ובגדול אני כאילו באותו מעמד, אבל אין ספק שיש כאן חברויות שקשה להיכנס אליהן. וזה לגטימי, כמו בכל חברה. אם אני כמעט ולא כותבת למה שיענו לי בשרשור ארוך ?! אבל..... אני חייבת לציין, שכאשר נכנסתי לפורום קיבלתי את מלוא תשומת הלב, אפילו "קלטו אותי" במסרים אישיים ולא רק האחראית על העניין (חמניה? ) וכל פעם שאני כותבת הודעה דרמטית שקצת כואבת, אני מקבלת תשובות ארוכות ותיבת המסרים שלי מתפוצצת. כך שלמרות שיש כאן חברויות והפורום נראה מבחוץ קצת "סגור", יש מענה מכובד ואוהב של החברים. ולמען הדיוק אני קוראת כל יום את כל ההודעות, ועדיין לא ברור לי למה אני כמעט ולא כותבת. כאן המקום להודות לסוכריה ולליאור על היותם הם, ועל הפניות וההקשבה של אתמול. מקווה שיצא מובן, NIRIS
 
ועוד משהו, בתגובה לדברייך

וליאור וסוכריה מקווה שאינני מסיטה את הדיון. את כותבת "אם אני כמעט ולא כותבת למה שיענו לי בשרשור ארוך ?! ". אבל גם לפעמים גם לאנשים שכותבים הרבה לא עונים בשירשור ארוך, אז מראש אינך צריכה לקחת ללב אם השירשור להודעתך לא ארוך (כתבה מיכל שגם היא לפעמים רוצה שיהיה שירשור א-ר-ו-ך להודעות שלה...
) וכאן המוקם להכניס סוג של ווידוי - הסיבה שהסכמתי להיות אשת השבוע הייתה על מנת להציג את עצמי דווקא לבנות הפורום החדשות שאינני מכירה על מנת שדרך השאלות שלהן אכיר אותן יותר, חייבת לומר שקצת האאכזבתי שכמעט ולא היו שאלות מהאגף הזה של הפורום והרגשתי כאילו במידה מסויימת השירשור החטיא את המטרה וושוב התקבלה תחושה של "פורום סגור" (כמו שכתבה בהקשר זה מאיו). זהו. אני כבר עם הסינור לשטיפת כלים.....בטח אשוב לפורום רק בערב או מרחתיים....
 

iris2210

New member
חבלי לידה קשים עדיין

אם אפשר לכתוב מהלב
מה שאני מרגישה. בהתחלה רק גלשתי וקראתי את הפורמים השונים עד שהתחלתי להשתתף באופן פעיל זה התחיל בפורום "פוריות". כשהייתי בהריון עם אור הייתי בפורום "הריון אחרי טיפולים". האמת שאני מרגישה אחרי המון זמן אחרת ושונה מהחברות הפורום כי אני רחוקה מכן - כי אני גרה בצפון. לכן בזמן האחרון אני די ממעטת לכתוב על אור ולפרסם את התמונות שלו. קשה לי גם לפתוח הודעה חדשה - כי אני חושבת האם יענו ויגיבו על מה שכתבתי. גם נורא כאבתי שניסיתי לארגן איזה מפגש - לא היתה בכלל היענות וזה די ביאס אותי. הבנות של המרכז לא יכולות להגיע לצפון אבל רוב המפגשים מתקיימים במרכז. לי יש בעיה עם זה כי קשה לי להגיע למרכז כי אני אני מוגבלת בגלל אור וגם בגלל עוד דברים. נכון גם לי קשה להגיב על כל השרשורים וגם אני מרגישה שנוצרו חברויות מעבר לדפי הפורום והאמת הייתי רוצה להיות חלק מאותה חברה. אבל אני רוצה להודות מאוד לליאור ולסוכריה על פורום נהדר שאני די מכורה אליו מאד מימי פורום פוריות ובעיקר אהבתי את השיחות שלנו בצ'ט - אם אתה זוכר אותן ליאור. למרות הכל אני מאוד מאוד אוהבת את הפורום כי תמיד אהבו לענות על שאלות ומאוד תומכות אחת בשניה. אני חושבת שאפשר לקלוט חדשים, להמשיך את קבלת הפנים- זה מאוד חשוב לנקלטים חדשים.
 

מיכל @

New member
ברור לי שכתבת מהלב

אבל אני רוצה להגיב... גם אני מהצפון וגם אני התמרמרתי בהתחלה איך זה שהתל אביביים הסנובים לא מוכנים לנסוע עד חיפה בשביל מפגש (סוף העולם
). אבל כשהסתכלתי באמת על הדברים הבנתי שבשביל ששירלי וכלנית וכל האחרות ששכחתי כרגע ויצטרכו לסלוח לי, יגיעו למפגש, אי אפשר לעשות אותו בחיפה, כי אז זה לא יהיה פייר כלפיהן. יוצא שהתל אביביים יוצאים נשכרים בכל פעם ואנחנו צריכים לנסוע רחוק. את מוזמנת לדפדף אחורה בפורום ולמצוא שרשורים שבהם אני מספרת על נסיעות זוועה אל מפגשים ומהם. כשהם עוד היו קטנים והיה נורא נורא קשה לנסוע, הקפדתי להתכונן היטב לכל מפגש והכל היה מתוכנן כמו מבצע צבאי... ולגבי עניין האירגון - מה אני אגיד שכמנהלת פורום פעיל ותוסס משל עצמי לא הצלחתי אף פעם לארגן שם מפגש בצורה מוצלחת?
אני חושבת שיש עלי ג'ינקס בעניין הזה והפסקתי לנסות (גם פה ניסיתי איזה פעמיים והתייאשתי). משום מה אנשים לא מגיבים אלי בעניין הזה.
אז החלטתי שזה תחום שאני לא טובה בו ועברתי הלאה. ואני עדיין שייכת לפורום בכל נימי נפשי. יריס, לא בגלל דבר כזה את צריכה להרגיש כן או לא שייכת לפורום וכן או לא בקליקה זו או אחרת.
 

חן123

New member
בלי הכללות ../images/Emo3.gif

יש "אנשי מרכז" שכן מוכנים להצפין לחיפה ואף יותר, כידוע לך
 
את אמנם גרה רחוק ממני

אבל את יודעת שאת בליבי? <ושוב מתנצלת שלא באתי לבקר אותך ביום הצילומים בכפר יחזקאל בגלל אילוצי הפקה>
 
אני עונה לך חלקית מתוך הכרותי עם

הפורום של תאומים ושלישיות. כשרוצים לארגן מפגש תמיד יש המון בלת"מים. הכי נוח זה לקבוע עם עוד חברה או שתיים בבית קפה, אחה"צ או שישי בבוקר. תמיד אפשר גם פיקניק בשבת אבל לא תמיד מתחשק לערב ישר את בן הזוג, שלרוב איננו חלק פעיל בפורום. ככה מתחילים להתגבש ולהתקרב, ואז אנשים עושים מאמצים רבים לבוא גם צפונה. אני באמת משתדלת, אבל לא תמיד הולך לי.
 
דעתי היא

כתבתי פה פעם בשם אחר, וזאת אחרי תקופה ארוכה ארוכה שרק קראתי ונהניתי. הגרעין הותיק ביותר, שגם הכי דומיננטי פה הוא זה שנחשפתי אליו לפני שנתיים בהגיעי לפורומים. אני חושבת שמי שאוהב את הדינימיקה בפורומים מגיע באופן טבעי מהריון אחרי טיפולים. ו...חוטף הלם. למה? כי פה, כמו שחן אמרה יש קבוצה סגורה שנפגשת בעולם האמיתי יותר מאשר על פני הפורום. לדעתי צריך לעשות מאמץ ניכר ועקבי כדי להכנס לקבוצה זאת. ומי שאין לו זמן/אנרגיה - פשוט מוותר, ובנקודת זמן זו אולי עוזב. כדי לקבל אינפורמציה על כל הקשור בגידול ילדים אפשר לפנות לפורומים אחרים. הפורום כאן אינו ייחודי בסוג מידע שכזה. אני מאוד מאוד אוהבת לקרוא פה שרשראות, ולא על אוכל שינה וכו'. קבוצת "המייסדים" מכילה כמה אנשים אינטיליגנטים ורגישים, ממש מרתקים בעיני. וכשמתפתחים דיונים שמעניינים אותי - אין מצב שאני לא אפתח הודעות של Z Y X לו הייתי אחרי לידה עכשיו, הייתי נכנסת ומציגה עצמי בפורום זה. ומכאן - 2 תהליכים עשויים להתרחש: 1. יצירת קשר פורומי-חברתי עם חברותי לפורום הריון, וחזרה לפה מדי פעם רק כדי לקבל מידע. הקשר החברתי בעולם האמיתי עשוי להתהדק והכתיבה בפורום עשויה לפחות. 2. להכנס, לראות כמה סגור פה - ולחפש פורומים עם היררכיה פחות הדוקה. אני מכירה עוד בחורה שקוראת פה כל יום. מבלי להשתתף. אני לא מתאפקת ומגיבה מדי פעם. יפה פה. חכם פה. רגיש פה. אבל להיות חבר לא כל אחד יכול.
 
תגובה.

אני הרגשתי כמוך בפורום פוריות. לא כתבתי שם הרבה ולפיכך הרגשתי שזה פורום סגור שאינני שייכת אליו. כשנכנסתי להריון ועברתי ל"הריון אחרי" החלטתי שזה הזמן לשנות את המצב ופשוט כתבתי ועניתי ללא הגבלה....ועדיין כמעט ולא נפגשתי עם אנשים מהפורום. רק כשהדר נולד התחלתי עם הקשרים האישיים. כך שאם מתחילים לכתוב ולענות ולהגיע למפגשים התחושה, המאד מובנת שלך, יכולה להשתנות.
 

חן123

New member
בכל זאת לא מסכימה להכל

קודם כל, דור המייסדים, אם אפשר לקרוא לזה כך, הרבה ממנו כבר לא פה, דווקא "המחזור השני", הוא הכי פעיל, לדעתי בכל אופן. אם אני איננה יום אף אחד לא מחפש אותי, (ואין לי בעיה עם זה, אני לא הרמטכ"ל!) והייתי כאן מהיום הראשון של הפורום הזה. אני חושבת שכל הזמן נוצרות קבוצות, עכשיו ראיתי ברפרוף שמתארגנים מפגשים של אמהות שבחופשת לידה (או סתם בבית, לא חייב להיות), מפגשי בוקר זוהי התחלת התהוות קבוצה. ככה אני הכרתי את רוב חברותי הפורומיות היום, במפגשי הבוקר של חופשת הלידה. בדרך כלל פחות נוצרים קשרים כשאין גיל משותף, אבל זה רק טבעי. אני מחפשת להפגש במקומות שיהיו מתאימים לבן שלי, ובד"כ זה עם ילדים בסביבת גילו. חן נ.ב. למרות שלא הסכמתי עם הכל נהנתי ממה שכתבת
 
למעלה