ברוכים הנמצאים
משמרות לילה תמיד גורמות לי לצאת ולשוטט בשדות האינטרנט, העדיפות כמובן לאתרים בעלי אופי מיני. כך מצאתי אתכם. גיליתי כאן חומר אנושי איכותי, ולא מעט פנטזיות מעוררות. כיוון שאני הוא החדש, חובת ההצגה חלה עליי, לכן הנה לכם מעט פרטים, הכל כמובן במסגרת הדיסקרטיות המתחייבת: בן 28 ונשוי טרי באושר, מגדיר את עצמי כאדם בעל תיאבון מיני מפותח, ולא עושה אפליות בין גברים ונשים. אני חי ברשת לא מעט זמן, ולכן ייתכן שחלק מהדברים שאפרסם יישמעו לכם מוכרים, במידה ואתם גולשים גם במקומות אחרים. עד כאן הדיבורי סרק, וכעת לעניין שלשמו התכנסנו: הזמן: חג ראשון של פסח 2000, המקום: בסיס הדרכה אי שם במרכז הארץ, נסעתי לבקר את זוגתי שתחיה בעת תורנותה כקצינה תורנית, סיור קצר במשרדה. קפה, עוגיות. סיור נוסף, הפעם במשרד המפקדת, מתגעגעים לכן מתחבקים. מתחבקים לכן מתנשקים. לבושה מדים ודרגות קצונה לכן סקסית. הרבה זמן לא התראינו. מתישבת על כסא המפקדת, מושכת אותי מולה, פורמת כפתור אחר כפתור במכנס, מחלצת את איברי הממתין, אך לא בסבלנות, עומד דום. מודדת אותו בידה, אחר כך בפיה. במשיכה אחת מהירה מורידה תחתון אחר מכנס, עוברת לשולחן המפקדת נשכבת בקצה, אני ממשיך לעמוד מולה, אבל כבר לא פסיבי כמקודם. נועץ בה את קני, התותחים רועמים, ברקע קריאות הקרב. ספינות הטילים כמעט מגיעות למטרה, עוברות לעמדות ירי, עוד "קטנה" אחת... עכשיו! זרמים זרמים נשטפים, כבר מאוחר מדי לסגת.. אך אין נפגעים לכוחותינו. בהצדעה.
משמרות לילה תמיד גורמות לי לצאת ולשוטט בשדות האינטרנט, העדיפות כמובן לאתרים בעלי אופי מיני. כך מצאתי אתכם. גיליתי כאן חומר אנושי איכותי, ולא מעט פנטזיות מעוררות. כיוון שאני הוא החדש, חובת ההצגה חלה עליי, לכן הנה לכם מעט פרטים, הכל כמובן במסגרת הדיסקרטיות המתחייבת: בן 28 ונשוי טרי באושר, מגדיר את עצמי כאדם בעל תיאבון מיני מפותח, ולא עושה אפליות בין גברים ונשים. אני חי ברשת לא מעט זמן, ולכן ייתכן שחלק מהדברים שאפרסם יישמעו לכם מוכרים, במידה ואתם גולשים גם במקומות אחרים. עד כאן הדיבורי סרק, וכעת לעניין שלשמו התכנסנו: הזמן: חג ראשון של פסח 2000, המקום: בסיס הדרכה אי שם במרכז הארץ, נסעתי לבקר את זוגתי שתחיה בעת תורנותה כקצינה תורנית, סיור קצר במשרדה. קפה, עוגיות. סיור נוסף, הפעם במשרד המפקדת, מתגעגעים לכן מתחבקים. מתחבקים לכן מתנשקים. לבושה מדים ודרגות קצונה לכן סקסית. הרבה זמן לא התראינו. מתישבת על כסא המפקדת, מושכת אותי מולה, פורמת כפתור אחר כפתור במכנס, מחלצת את איברי הממתין, אך לא בסבלנות, עומד דום. מודדת אותו בידה, אחר כך בפיה. במשיכה אחת מהירה מורידה תחתון אחר מכנס, עוברת לשולחן המפקדת נשכבת בקצה, אני ממשיך לעמוד מולה, אבל כבר לא פסיבי כמקודם. נועץ בה את קני, התותחים רועמים, ברקע קריאות הקרב. ספינות הטילים כמעט מגיעות למטרה, עוברות לעמדות ירי, עוד "קטנה" אחת... עכשיו! זרמים זרמים נשטפים, כבר מאוחר מדי לסגת.. אך אין נפגעים לכוחותינו. בהצדעה.