ברוכים הנמצאים

ולא עברה חצי שעה ועוד אחד מרגיש צורך

עז לחפש מישהי להעברת חוויות בפרטיות.

אז אם מישהי מעונינת אני יותר מאשמח לקשר בינכם...
 
לא לשכוח

לגבות שדכנות גייעלט....

משהו חיובי בציבור החרדי מצדו של השדכן כמובן.
 

מזגזגת2

New member
הצהרה והבהרה!

אני לא מחפשת חבר. נקודה . סימן קריאה.

לא טרחתי להגיב לכם. לא קלטתם.
הייתי מנומסת ועניתי לשלילה. לא קלטתם.
מנהלת הפורום העירה לכם. לא קלטתם.

אתם מספימים לי את תיבת המסרים ואת המייל וזה כבר בגדר הטרדה
.

תודה וסליחתי נתונה לשאר משתתפי הפורום שבזבזו על זה את החצי דקת קריאה :)
 

yoni13077

New member
יפה.. ועכשיו שכולם הבינו..

ויש לך יותר זמן פנוי..

אז מה את עושה הערב?

 
השיעמום מוציא ממך את המייטב

קצת על עצמי,
גמני בתלבושת חרדית, עובד ואובד, עדיין אוהב שניצל ופירה.

מאמין בשינוי כדרך חיים, אך לומד להכיר במגבלות הפיזיות והמנטליות של עצמי.
 
נראה לי שאני מהחדשים

אך בכל זאת אציג את עצמי.
אני גדלתי כאנוסה, עזבתי עם משפחתי בגיל 12.
כיום דתיה הולכת ופוחתת..
 

nini132

New member
ברוך המקום, ברוך הוא.

ניני (21) יוצא כשנתיים
עובד ומתגורר בסביבה חרדית למרבה הצער.
בעיקר מציק פה לאנשים כי אני יכול ואף אחד לא אמר לי להפסיק.
 
עדיין בתלבושת

וכפי הנראה, כך יהיה עד זיבולא בתרייתא.

רק על עצמי לספר ידעתי:
לומד להשלים עם המציאות (- במקרה האישי שלי, אין אלטרנטיבה אחרת), להוציא ממנה את המיטב ולהנות ממנה (בלי העול הפנימי - זה הרבה יותר קל וקליל, מבחינה מסויימת), וכשאף אחד לא רואה (אין הרבה הזדמנויות כאלה...) - אני פורק עול גם למראית עין (שאינה בסביבה...).

נשוי באהבה לחרדית אמיתית היודעת הכל על אניסותי, ומשתדל ומשקיע יחד עימה כדי שהאהבה תמשיך לנצח.

הילדים מקבלים חינוך חרדי מובהק, אבל זוכים משנינו (בהסכמה משותפת) לפתיחות מחשבתית והתרחקות מודעת מדעת ההמון החרדי (כמידת האפשר, כמובן).
 
לא ממש אנוס

למרות שבתכלס אני הכי קרוב לזה...

בן 28, רווק ומחפש את האחת שתשדר על אותו הגל (בינתיים ללא הצלחה יתרה).
עובד בתחום המחשבים, אחרי השלמת השכלה (בגרות, לימודים) ושירות אזרחי.

פחות יכול לקרוא לעצמי אנוס מאחר והסביבה הקרובה אלי וכל מי שצריך לדעת עלי יודע על מצבי מה גם שאני לא ממש מסתיר את אורח החיים שלי.
לא מופקע שיום יבוא ואצא החוצה אבל נכון לרגע זה אני מתנהג כרומאי ברומא בעיקר בשביל לשמור על הצביון כלפי ההורים והמשפחה הקרובה.
 
שלום לך

אני אנוס מזה כמה מספר שנים אב לילד מקסים שככל הנרא נכונו לו חיים מעט לא קלים.
עובד ועובד ועובד ולומד לתואר שני.

עברו הרבה שנים מהפעם האחרונה שבה ישבתי ולמדתי תורה.
לצערי אני עדיין אנוס ויותר ויותר אני מוצא את המצב הזה כנוח יחסית.

זוגתי עדיין דתיה בעיקר מכח האינרציה ומכך שלעת עתה לא ממש דחוף לי שתחלל עמי שבת בצוותא.

הבעיה העיקרית שלי היא חברתית יען ואיני מהטיפוסים שמתחברים גם לגזעי עצים, פרט לחבר כאח ולחבר נוסף אין לי עוד חברים שאיתם אני לא מסתיר מאום. ואין ספק שצריך לעבוד על העניין הזה.

ניסיתי להשתלב בפורום כאשר את הודעתי הראשונה כתבתי ביום הכיפורים אך לצערי מפאת קוצר בזמן ואי ניצול מומנטומים השתלבותי בפורום לא עלתה יפה.

ושמחות עדיין אין לי, בעצם יש לי שמחות של משפחתי הקרובה ואני מוכן להעניקן לך בחפץ לב.
 
אנוס מספר שנים

אני אברך חרדי ליטאי נשוי פלוס, כבר כמה שנים טובות באניסותי, לכלעצמי איני שומר על כלום, לבחוץ אף אחד לא יודע, חוץ מאחת פה בפורום שהיא ידידה שלי, האם אי פעם אשתחרר לגמרי? לא יודע, האם זה שווה המחיר? גם לא יודע, ביינתיים שב ואל תעשה עדיף, כן הייתי רוצה שיח אנוסים חי אמיתי פנים בפנים, אפשר לנסות ולהרים את הכפפה.
 

isharoni

New member
אתה עובד העבודה הקשורה לדת ? רב וכד'?

אם לא מה מונע ממך לצאת בשאלה לחלוטין ? למה אתה עדיין אנוס?
 
אם שאלתך מופנית אלי

קבל את תשובתי.
אנחנו באמת בתהליך ארוך ומיגע של התנתקות מכבלי העבר,
לעת עתה ילדי מתחנכים בדרך ישראל סבא, באידיש כמובן,
ומקום מגורי גם לא מאפשר לי לעשות את השינוי המיוחל,
כולי תקוה שיום יבוא ויזרח על פדחתי אור השמש ללא שום מחיצה של סוג בד כל שהוא (גם לא סרוג),
הכיון הוא להעתיק מקום מגורים למקום ידידותי יותר לסביבה,
ולהחליף במקביל את מוסדות החינוך לילדי.
 
למעלה